האתגר של דנינו: איך לחלק נכון עוגה של 8 מיליארד שקל

מינוי מפכ"ל חדש הוא ההזדמנות של השר אהרונוביץ' לייעל את המשטרה ולהתנתק מההצמדה לשכר בצה"ל

זה הזמן שבו הכסף צריך לשחק תפקיד רציני בניהול המשטרה. מפכ"ל חדש שעוד לא נשחק ושר לביטחון פנים, שוטר לשעבר, המכיר את הדברים מבפנים. זה בדיוק הזמן לשינוי ארגוני, כלכלי, כספי, שהמשטרה מייחלת לו, ומי כמו יוחנן דנינו, חוקר הכסף הגדול, יודע זאת.

חוץ מזה, הרי הוא כבר הבין את חוקי המשחק כשאמר: אם כלאת ראש ארגון פשע אבל לא נגעת בכספו - לא עשית כלום. בהשאלה, אם רק מינית מפכ"ל חדש ולא דאגת שיבטיח ניהול תקין של 8 מיליארד שקל בשנה - לא עשית כלום.

רפורמה ליישום מיידי

על שולחנו של השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ', מונחת זה מכבר תוכנית מוסכמת ומפורטת. רפורמה ליישום מיידי שאהרונוביץ' לא יכול היה עד היום לבצע אף סעיף ממנה בגלל התנגדות המפכ"ל היוצא, דודי כהן.

כהן שימש בפועל כראש נציגות המיעוט, בעלי הדרגות הגבוהות במשטרה שתנאיהם צמודים לבעלי הדרגות הגבוהות בצה"ל ונהנים משכר ומתנאים מרחיבים במיוחד, על חשבון אלפים רבים של שוטרים מתוסכלים בשטח.

הרפורמה המונחת על שולחנו של אהרונוביץ', שכבר סוכמה תקציבית עם משרד האוצר, מדברת על "משטרה מנהלת משטרה". מפכ"ל מנהל ולא עוד רמטכ"ל המנהל את כוח-האדם במשטרה.

בפועל, מדובר בהעלאה משמעותית בשכר שוטרי השטח, בעיקר בנקודת הפתיחה - השנים הראשונות לגיוס - וזאת על חשבון פגיעה מסוימת, עתידית, בשכר הוותיקים והשוטרים הפקידים במטות המשטרה. לכן התוכנית הזאת הביאה ועוד תביא להתנגדות חריפה בקרב הבכירים.

חלק אחר בתוכנית, שגם הוא לא בוצע בגלל התנגדות המפכ"ל כהן ובכירי הניצבים, מדבר על טיפול בהתנפחות שחלה במצבת שוטרי המטה, הפקידים, על-ידי הורדת דרג אחד בפריסה הארגונית.

במקביל, יפעלו לקידום והאצת תהליכי ההתייעלות במשטרה באמצעות גיוס חברה חיצונית (כפי שמבצע צה"ל עם חברת מקינזי). אותה חברה תבדוק, תמליץ ותוביל תהליכי התייעלות בכמה תחומים קריטיים, וביניהם פעילות הרכש המשטרתית.

כל הכסף שייחסך יישאר בקופת המשטרה, למטרת פעילות מבצעית והגברת רכישות טכנולוגיות מתקדמות.

ככל הידוע, אהרונוביץ', שהיה מתוסכל מהתנגדות כהן והניצבים הקרובים לו, כבר דיבר על כך עם המפכ"ל המיועד, יוחנן דנינו. הוא נדרש לאשר את תמיכתו בתוכנית בטרם קיבל את התפקיד הרם.

הצבא מנהל את המשטרה

בסוף שנות ה-70, כשהמשטרה היתה ארגון קטן וחלש, קיבלה הממשלה את הדרישה להצמיד את השכר במשטרה לזה בצה"ל. זה יצר מצב שבו בכירי המשטרה נהנים מההצמדה לבכירי הצבא - מפכ"ל משתכר כרמטכ"ל, ניצבים - כאלופים, תתי-ניצבים כתתי-אלופים וכן הלאה. אלא שמי שנפגע מזה באופן משמעותי הם השוטרים בדרגים הנמוכים, הביניים, שהם הבסיס הכי רחב של המשטרה.

בעוד הדרג הזוטר בצה"ל (סג"מ, סגן, סרן, רב סרן) הוא של חיילי סדיר או קבע קצר מועד, צעירים עד גיל 30, מקביליהם במשטרה - מפקח, פקד או נגד (מקביל לרס"ר) - הם בני 30, 40 וגם 50, בעלי משפחות, שנשארים בדרגות אלה שנים ארוכות.

הצמדת שכר חייל צעיר שיתקדם לקצונה בכירה או יפנה לקריירה אחרת לשכר שוטר ותיק בעל משפחה, שזו עבודת החיים שלו, עושה רע לשכר של רוב רובם של השוטרים, מורידה באופן משמעותי את איכות המתגייסים למשטרה ומביאה לתחושת תסכול וחוסר הערכה.

יותר מזה, החלטת הממשלה ההיא קבעה הצמדה "דווקנית" ולא "קבוצתית". למשל, כאשר בצה"ל רוצים לעודד גיוס לקבע של כמה חוקרים בכירים למצ"ח, יכול הרמטכ"ל לקבל החלטה להעלות שכר לחוקרי מצ"ח בודדים שיבואו לשירות. רק שבאותו רגע קופץ שכרם של כל החוקרים במשטרה, שמספרם שם פי כמה וכמה, וזאת בשעה שלמשטרה אין סיבה לעודד דווקא גיוס חוקרים, אלא בעלי תפקידים חסרים אחרים. המפכ"ל לא יכול לעשות זאת כי הוא לא מנהל את כוח-האדם שלו - מי שמנהל את כוח-האדם של המשטרה הוא דווקא המטה הכללי של צה"ל והרמטכ"ל.

הפערים המשמעותיים בין שכר הבכירים הגבוה ובין שכר שוטרי השטח עשוי לתעתע - ממוצע השכר במשטרה נראה סביר, 13,500 שקל - וזאת בעוד שכרם של רוב השוטרים, כ-20 אלף, נמוך מהשכר הממוצע באופן משמעותי.

המשטרה היום היא ארגון ענק, מהגדולים בארץ. יותר מ-26,000 שוטרים (לא כולל שוטרי מג"ב הפועלים תחת פיקוד צה"ל) ויותר מ-8 מיליארד שקל תקציב ל-2011. הגיע הזמן שהמפכ"ל ינהל את שכר שוטריו.

אף אחד לא מדבר על ביטול ההצמדה. לא המשרד לביטחון פנים ולא האוצר. מקובל שצה"ל הוא כוח חזק יותר ומשפיע יותר, ונעים להיצמד אליו. התוכנית שהתקבלה מדברת על מעבר מהצמדה "דווקנית" להצמדה קבוצתית. כאשר הצבא יקבל העלאה - גם המשטרה תקבל בדיוק אותה העלאה, אבל מי שיחליט איך לחלק אותה יהיה המפכ"ל, לטובת הצרכים והמגזרים הנחוצים במשטרה.

מנהל כמו בחברה עסקית

ולעניין הפסקת הניפוח המתמשך של הפקידות הכחולה. המטה הארצי פועל באמצעות 7 אגפים ו-9 יחידות על-גפיות. הן פועלות במקביל ב-6 מחוזות טריטוריאליים (צפוני, דרומי, ירושלים, מרכז, תל-אביב, שומרון ויהודה). לכל מחוז כמה מרחבים וגם כמה ותחנות. במקביל פועל משמר הגבול עם יחידות פיקוד משלו.

כל זה אומר: אלפי פקידים הלבושים כשוטרים, הוצאות כבדות, משרדים, כלי רכב, כלומר, ביורוקרטיה ותקורות. אהרונוביץ' מתכוון להוריד לפחות דרג אחד מהבלון הענק הזה - מרחב או מחוז - ולהעביר יותר שוטרים לשטח, לעשות את העבודה האמיתית של המשטרה.

החלפת מפכ"ל, והידיעות כי לפחות 7 ניצבים יסיימו את תפקידם, היא בדיוק הזמן לחסוך גם בניצב אחד לפחות. במשטרה יש 17 ניצבים. בהשוואה למספר האלופים, מקביליהם בצה"ל, ולגודל כוח-האדם בצבא, סדיר ומילואים - מדובר במספר גבוה באופן משמעותי. אם כבר מצמצמים פריסה ביורוקרטית, אפשר גם לצמצם נציב.

המפכ"ל החדש דנינו, כמו המפכ"לים שלפניו, נבחרו במקרה הטוב כי הם שוטרים טובים, חוקרים טובים או לוחמים מצטיינים. מנהל טוב מעולם לא היה קריטריון מכריע בבחירה. אבל תקציב של 8 מיליארד שקל, 26,000 מועסקים ומדינה שלמה הממתינה לתוצאות, דו"חות שנתיים, שיציגו התקדמות חיובית במלחמה באלימות, בפשיעה, באכיפה בעלת משמעות, בחקירות כסף ועוד - כל אלה מחייבים ניהול לפחות כמו בחברה עסקית בינונית.

מאחר שסביר להניח כי המפכ"ל החדש לא יתרכז בעצמו בניהול הכסף, כוח-האדם וההתייעלות - מן הראוי שיחשוב לשים לצדו מנהל עסקי, איש משטרה, שישים את כל הדגש בעבודתו על ניהולה התקין של משטרת ישראל.

22
 22