על ביבי למנוע תקדים

העיקרון שייקבע בעניין פרקליטי המדינה חייב להכתיב את התנהלות השכר במגזר הציבורי

האם ראש הממשלה בנימין נתניהו נכנס לתמונה של שביתת פרקליטי המדינה כדי לזכות בכותרת של משכין שלום - או כדי להפעיל מדיניות ושיקול-דעת שלוקחת בחשבון את כל המשק? המטרה המרכזית היום, המוצהרת והנכונה, היא לדאוג למקבלי השכר הנמוך ולכווץ פערים.

עיקרון זה חייב להכתיב את התנהלות השכר במגזר הציבורי, בו מועסקים מעל ל-600 אלף עובדים מתוך 3 מיליון השכירים במשק. זה אומר שאין להעלות שכר, מעבר להסכמים הקיבוציים שנחתמו לא מכבר - לא לעובדי הנמלים, לא לעובדי רשות שדות התעופה, לא לרכבת, לא למקורות, לא לחברת חשמל, לא לרופאים, לא למרצים באקדמיה וכנראה שגם לא לפרקליטים, עם כל הכבוד.

לכל אלה יש תביעות להעלאות שכר משמעותיות, מעבר להסכם הקיבוצי. חלקם כבר מדברים-מאיימים חלקם ממתינים לתקדימים. של הפרקליטים למשל.

למי כן להעלות? ל-45 אלף מורי התיכון, שנדרשים לרפורמת "עוז לתמורה", הכוללת העלאת שכר של עשרות אחוזים; לאלפי העובדים הסוציאליים, המועסקים בעמותות רווחה בשכר מינימום או בשכר חלקי על עבודה מלאה; לעובדי השכר הנמוך במיוחד בשלטון המקומי; לעובדי המינהל והמשק בבתי-החולים הממשלתיים.

ובתפקידם של שר-העל לענייני כלכלה וחברה, כלומר ראש הממשלה, ושליחו לענייני פשרות והסדרים, המנכ"ל אייל גבאי, לשים לב לתמונה הכללית.

קשר לערעור בתיק הנגבי?

אגב, נתניהו, הוא יצטרך בבוא העת להסביר למה התעורר דווקא היום, ואיך אין לזה שום קשר לעובדה שיום חמישי האחרון היה המועד האחרון להגשת ערעור בעניין זיכוי צחי הנגבי מהאישומים על מינויים פוליטיים.