גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המיסוי לא נועד כדי להשיג שוויון

בתחנת הדלק לא שואלים מהי רמת ההכנסה, כולם משלמים את אותו שיעור מס על הדלק

ממשלות רשאיות להכניס את ידיהן לכיסי האזרחים. זהו כוחן העיקרי. כשהממשלה לוקחת מאברהם, ומחלקת את המלקוח בין יצחק ויעקב, היא גורמת לבוחר אחד להצביע נגדה, אבל לשניים להצביע בעדה. זהו עיקרו של המשחק הפוליטי המתנהל על גבם של האברהמים שבתוכנו. וזהו מוקד הוויכוחים, הכלכלי והאידיאולוגי, על תפקידן של ממשלות.

בקצה האחד ניצבים אלה הסבורים, כי עיקר תפקידה של ממשלה הוא לספק מוצרים ציבוריים ולמנוע השפעות חיצוניות שליליות, כגון זיהום וצפיפות. ואלה הן העילות היחידות שבשלהן צריכים האזרחים להרשות לממשלה להפעיל אכיפה בתחום המיסוי.

מנגד, ניצבים אלה הרואים בממשלה את הסוכן לענייני צדק. לדידם, תפקידה העיקרי של הממשלה הוא לדאוג לשוויון - לא שוויון במאמצים, אלא שוויון בתוצאות. לא חשוב מה היו המאמצים שהשקיעו האזרחים באפיית העוגה הלאומית; חשוב שהנתחים שיקבלו מן העוגה יהיו שווים.

כדי להיווכח עד כמה החתירה לשוויון באמצעות מערכת המס בלתי הגיונית, נעשה שינוי מחשבתי קטן: נגבה מכל האזרחים מס הכנסה בשיעור של 100% מן ההכנסה, ונחלק את תקבולי המס שווה בשווה בין האזרחים. היימצא מי שיהיה מוכן לעבוד או להשקיע בתנאים הללו?

וכאן אנו מגיעים להשתקפותו של הוויכוח בין שני הקטבים, במבנה המסים. אלה הסבורים שעיקר תפקידה של הממשלה הוא לספק מוצרים ציבוריים סוברים שהמיסוי צריך להתרכז לא במה שהאזרח תורם לעוגה, אלא במה שהוא לוקח ממנה. מאחר שמסים עקיפים חלים בחלקם המכריע על צריכה, זהו בדיוק מה שהם משיגים. נוסף על כך, הם היחידים האפקטיביים במניעת השפעות חיצוניות שליליות.

לעומת זאת, אלה הדוחקים בממשלה לדאוג לשוויון התוצאות, רואים גם במערכת המיסוי את אחד האמצעים להשיג שוויון כזה. זאת, על ידי מיקוד המיסוי בהכנסתם של האזרחים. חיבתם של הללו למיסוי ההכנסה נובע מזה שאת המיסוי הזה, אפשר לתכנן באופן הקרוי "פרוגרסיבי". דהיינו, שיעורי מס הולכים ועולים עם עליית ההכנסה.

מיסוי עקיף אינו מסוגל להשיג תוצאה כזאת, מפני ששיעורו קבוע לכל האזרחים, ללא קשר לרמת הכנסתם. בתחנת הדלק אין שואלים את בעלי המכוניות מהי רמת הכנסתם: כולם משלמים את אותו שיעור המס על הדלק. אפשר להשפיע על גובה ההכנסה נטו באמצעות מיסוי ההכנסה, אבל לא במיסוי עקיף.

אינפו: חלוקת המיסוי בישראל בין מיסים ישירים למיסים עקיפים

כיצד באות ההשקפות המנוגדות הללו לידי ביטוי בישראל? הציור שלהלן מתאר את חלוקת המיסוי בין מסים ישירים לעקיפים. הציור מבוסס על משקלו של כל אחד משני סוגי המסים - ישירים ועקיפים - בסך המסים שגבה הסקטור הציבורי (ממשלה ורשויות מקומיות).

העקומות שבציור אינן מאפשרות לזהות מדיניות עקבית של ממשלות ישראל. ב-1996 היו המשקלות של שני סוגי המס כמעט שווים זה לזה, וב-2009 שוב היה כך. אבל מ-1997 עד 2001 גדל והלך משקלם של המסים הישירים, והגיע ל-57.5% מסך המסים. גם בשנים שלאחר מכן קיים מעין "מחזור עסקים" במשקליהם של סוגי המס, אף שמשקלם של המסים הישירים לא חזר עוד לשיעור של 2001.

גם עיון במרכיבים השונים של שני סוגי המס מעניין. למשל, משקלו של מס הדלק בסך המיסוי העקיף על הייצור המקומי עלה מ-8.7% ב-1995, ל-14.4% ב-2009. לא כל הגידול הזה הוא תולדה של העלאת שיעור המס: חלק נובע פשוט מהתייקרות הדלק. התפתחות שחסידי השוויון בוודאי מרוצים ממנה היא שמשקל מס ההכנסה על חברות מכלל מס ההכנסה שגבתה הממשלה, עלה מ-22.4% ב-1995, ל-28.6% ב-2009. אבל הם היו שמחים עוד יותר אילו נותר המשקל הזה ברמתו ב-2006: אז הוא הגיע ל-36% מסך מיסי ההכנסה.

לכותב שורות אלה אין ספק שמתנהל מאבק מתמיד בין אלה הסבורים שמטרתו העיקרית של המיסוי היא להביא ליתר שוויון בהכנסתם של האזרחים, לבין אלה הסבורים שאת מערכת המיסוי יש לתכנן באופן שימזער את הנזק שהיא גורמת לייצור.

בימים אלה, שבהם זיכרון השריפה הגדולה בהיסטוריה של ישראל עוד טרי, חשוב לומר גם את זה: ממשלות המרבות לעסוק בשוויון, יהיו נתונות ללחצים פוליטיים כבדים של הנהנים מן המעורבות הזאת.

בניגוד לכך, למוצרים ציבוריים אין, בדרך כלל, שדולות. זאת מפני שזהו האופי של מוצרים ציבוריים: הם מיועדים לאוכלוסייה כולה, והאוכלוסייה בכללותה אינה יכולה להתארגן לשדולה. הכבאות היא דוגמה קלאסית לכך: האזרח הממוצע אינו מודע כלל למצב שירותי הכבאות, מפני שאין לו בכך אינטרס יומיומי ישיר. לכן אין שדולה שתלחץ על הממשלה לתחזק שירותי כבאות ברמה הראויה. השריפה בכרמל היא תולדה ישירה של המצב הזה. לתשומת ליבם של אבירי השוויון.

הכותב הוא פרופ' לחוג לכלכלה חקלאית ומינהל באוניברסיטה העברית

עוד כתבות

אילוסטרציה: shutterstock

מארה"ב, דרך הודו ועד אוסטרליה: רוב שוקי המניות בשיא כל הזמנים

שוקי המניות ב-14 מתוך 20 הכלכלות המובילות בעולם נמצאים כעת בשיא כל הזמנים או קרובים אליו ● מה חושבים על כך האנליסטים?

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

התובע בבית הדין הפלילי בהאג: רוצה להוציא צו נגד נתניהו וסינוואר בגלל פשעי מלחמה

צה"ל תקף מטרות בדרום לבנון • התרעת צבע אדום הופעלה הבוקר בשדרות, לא דווח על נזק או על נפגעים • היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב נפגש עם נתניהו, הרצוג, גלנט, הנגבי ודרמר - כדי לדון על המלחמה בעזה • גלנט: "מזהים את השפעת המבצע ברפיח, יודעים איפה בכירי האויב. מחויבים להרחבת הפעולה הקרקעית" • כל העדכונים

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

הפתיעה אפילו את עצמה: דוחות טובים לוויקס


מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם • וויקס עקפה את הציפיות הן בהכנסות והן ברווח; מעדכנת את התחזיות כלפי מעלה • מדור חדש

חנן מור / צילום: אייל טואג

אחרי חצי שנה: ביהמ"ש אישר את הסדר החוב בחנן מור

עיקרי הצעת ההסדר הם השלמת פרויקטים של בנייה, מכירה ואכלוס של מאות יחידות דיור, מה שיאפשר פירעון חובות לחלק מהנושים ● כחלק מההליך ידוללו חנן מור ושותפו מאור לאחוזים בודדים בחברה הציבורית ● ביהמ"ש: "המרת החוב להון תאפשר לקבוצה לצאת לדרך חדשה תחת מינוף מוקטן"

רקפת רוסק עמינח / צילום: רון קדמי

התפקיד החדש של רקפת רוסק עמינח בחברת השבבים הישראלית

רוסק עמינח, מנכ"לית בנק לאומי לשעבר, מונתה ליו"ר סטארט-אפ השבבים היילו לאחר פטירתו של היו"ר הקודם והמשקיע הראשון בחברה, זהר זיסאפל ● במרץ האחרון הרחיבה היילו את סבב הגיוס שלה שהחל ב-2021 לפי שווי של 1.13 מיליארד דולר

רסול סעדה, מנכ''ל משותף אל־ביאדר לפיתוח כלכלי חברתי / צילום: תמר מצפי

רסול סעדה: כך עבר הפשע בישראל מגוש דן אל היישובים הערביים

בכנס הפוטנציאל של החברה הערבית של גלובס, סקר רסול סעדה, מנכ"ל משותף באל־ביאדר, את התפתחות הפשיעה בחברה הערבית, וציין: "מאז 2023 אנחנו באובדן מוחלט"

מבצעי האשראי שמציפים את שוק הדיור/ צילומים: דרור מרמור, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חברות יפשטו רגל ומה יקרה למחירי הדירות: התחזית של כלכלני S&P מעלות

איך משפיעים מבצעי ה־80/20 על התזרים של חברות הנדל"ן למגורים, ועד כמה ההתחדשות העירונית משמעותית ● רגע לפני עונת הדוחות, כלכלני S&P מעלות בחנו את הנושאים הבוערים בשוק

נשיא איראן איברהים ראיסי שנהרג בתאונת מסוק / צילום: Reuters

"תזמון רגיש במיוחד": כך סיקרו בעולם את מותו של נשיא איראן

הידיעה על התרסקות המסוק בה נהרגו איברהים ראיסי ושר החוץ האיראני תפסה את הכותרות הראשיות במרבית אתרי החדשות הזרים ● "איראן נותרה ללא שניים ממקבלי ההחלטות החשובים ביותר שלה, במהלך זמנים מטלטלים", נכתב בניו יורק טיימס ● וגם: כך הגיבו מנהיגי העולם למות הנשיא האיראני

מנכ''ל חברת נייס ברק עילם / צילום: שלומי יוסף

המנכ"ל עזב והמניה נפלה: האם זה הזמן להשקיע בנייס?

בתוך יומיים לאחר הודעת הפרישה של המנכ"ל ברק עילם, איבדה מניית הטכנולוגיה הישראלית כ־15% ● האנליסטים הופתעו ובג'פריס הפחיתו את מחיר היעד למניה בכ־18% ● באופנהיימר מזהים הזדמנות השקעה "לאור מובילותה של נייס בענן ו־AI"

בניין עיריית תל אביב־יפו / צילום: Shutterstock

חשד לשחיתות בהיקף מאות מיליוני שקלים, במעורבות משפחות פשע: עובדים בעיריית ת"א נעצרו

13 חשודים, בהם עובדי אגף התברואה בעיריית ת"א, נעצרו בחשד לעבירות שחיתות ציבורית, הלבנת הון וקיזוז חשבוניות פיקטיביות ● מהחקירה עולה כי עובדים בחברות ניקיון המספקות שירותים לעירייה פעלו להטיית מכרזים, תוך מתן שוחד וטובות הנאה לעובדי אגף התברואה ולמקורביהם

הבורסה בטוקיו, יפן / צילום: Shutterstock, Ned Snowman

עליות קלות באירופה; המסחר באסיה ננעל בעליות


הניקיי עלה ב-1% ● פאלו אלטו תדווח היום לאחר הנעילה, צים מחר - מה צפוי ● מותו של נשיא אירן עלול להשפיע על השווקים, ובפרט על שוק הנפט • וויקס: הרווח  הנקי זניק ב-50%, מעדכנת כלפי מעלה את התחזיות ● אופנהיימר: "החולשה במניית נייס היא הזדמנות השקעה אטרקטיבית"• יוליוס בר: "ביקוש אסייתי חזק דוחף את מחירי הזהב והכסף כלפי מעלה"

מרכז נתניה / צילום: איל יצהר

מעל 3.5 מיליון שקל לדירת 4 חדרים: העיר הגדולה שמתברגת בצמרת המחירים, מיד אחרי תל אביב

מחיר ממוצע של דירה שנרכשה ברבעון הראשון היה גבוה בכ–130 אלף שקל מהמחיר ברבעון השלישי אשתקד לפני המלחמה, כשהעליות נרשמו גם בצפון ובדרום ● תל אביב נשארת הכי יקרה, אם כי שם מחיר דירת 4 חדרים דווקא ירד בחצי השנה האחרונה ● הרצליה היא העיר הגדולה הבאה בתור, עם 3.65 מיליון שקל לדירה. ומי העיר היחידה שבה נרשמו ירידות?

אמיר ירון. צילום: איל יצהר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ניצחון לחברות התשלומים מול בנק ישראל: יוכלו להתחייב לריבית קבועה

למרות התנגדותו של בנק ישראל, רשות לניירות ערך אישרה את ההוראה שצפויה להכנס לתוקף ביוני ● חברות תשלומים יוכלו להציע ללקוחות שיפקידו אצלן כספים ריבית מובטחת ● הרשות: "חברות התשלומים נועדו לקדם תחרות מול מערכת הבנקאית ולכן נדרש לאפשר להן להציע ללקוחותיהן ריבית, בדומה לזו שהמערכת הבנקאית"

אלונה בר און, מו''לית גלובס / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און: "לתקשורת יש תפקיד בקישור בין מגזרים"

בפתח כנס פוטנציאל החברה הערבית של גלובס, התייחסה מו"לית העיתון לתפקידה של התקשורת בתקופה זו ועל השאיפה לסקר את כל חלקי החברה בעיתון ● בר און: "מטרת העיתונות לספק גיוון, לא להבליט את מי שהכי קיצוני או רק את מי שדומה לי"

חסאן טואפרה, ראש הרשות לפיתוח חברתי כלכלי במגזר המיעוטים / צילום: תמר מצפי

"במסגרת תוכנית החומש לחברה הערבית, אנחנו משקיעים קודם כל בחינוך. הפערים מצטמצמים"

חסאן טואפרה, ראש הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית, התייחס בכנס גלובס לאתגרים באוכלוסייה זו ולחשיבותה ● לדבריו, ברקע יישום תוכנית החומש הייעודית, החברה הערבית חוותה שינוי משמעותי: "רוב התלמידים לא היו זכאים לבגרות. היום יש 20% סטודנטים לתואר ראשון"

מוחמד מג'אדלה, אורי יוגב וד''ר סמיר מחאמיד בפאנל על תוכנית ''החומש־תקאדום'' / צילום: תמר מצפי

ראש עיריית אום אל־פחם: "כבר שנה וחצי שאני לא מקבל כסף לפרויקטים"

ראש עיריית אום אל־פחם סמיר מחאמיד, ויו"ר קרן אלומה ומנהל אגף התקציבים לשעבר אורי יוגב, שוחחו בכנס גלובס על תוכנית החומש לחברה הערבית ● "הממשלה לא מנהלת נכון סדרי עדיפויות"

איך תיראה איראן ביום שאחרי, וסין שורפת את כל הגשרים עם ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: איך תיראה איראן אחרי מותו של ראיסי, היחסים של ישראל וסין במשבר וחמאס מתחזק ביהודה ושומרון ● כותרות העיתונים בעולם 

טרמינל 1, נתב''ג / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

החל מהשבוע הבא: טרמינל 1 חוזר לפעילות מלאה

טרמינל 1 בנתב"ג, שנסגר באוקטובר 2023, צפוי לחזור לפעילות בשבוע הבא ● עפ"י נתוני רשות שדות התעופה, צפויים לעבור בטרמינל כ-200 אלף נוסעים מדי חודש ● אלה החברות שיפעלו ממנו

בנייה ברמת גן / צילום: פביו טרופה

התוכנית של רמת גן במקום תמ"א 38: עד 10 קומות ברחובות המסחריים

תוכנית מחליפה לתמ"א 38 שגיבשה העירייה בראשות כרמל שאמה הכהן, מספקת פתרון ביניים בין הגישה המרחיבה שנקטו ראשי העיר הקודמים, לבין הגישה הקמצנית שנקט כרמל שאמה הכהן, שזכתה לביקורת מצד בית המשפט

אילוסטרציה: Shutterstock

איך הפכו מניות השירותים לתחום שמדליק את השוק האמריקאי

מניות שירותי התשתיות - חשמל, גז ומים, שנחשבות שנים להשקעה אפרורית אך מניבת תשואה בטוחה - לוהטות מתחילת השנה ● זאת בעיקר על רקע הצורך האינסופי של יישומי הבינה המלאכותית בחשמל ● אולם כמו כל מגזר שהופך רותח, גם כאן אפשר להיכוות