אנצ'לוטי בדרך לאיטליה

מאחר שסבלנות היא לא הצד החזק של רומן אברמוביץ', סביר שבקרוב שוב יופעל כסא המפלט של המאמן בצ'לסי

1. "ארסנל ניערה מעצמה את תסביך הנחיתות", זעקה הבוקר (ג') הכותרת ב"אינדיפנדנט", אחרי שהקבוצה של ארסן ונגר ניצחה אתמול 1-3 את צ'לסי. כשמדברים על תסביך הנחיתות של ארסנל, מתכוונים בעיקר לעובדה שהקבוצה הזאת נוטה לעשות במכנסיים במשחקים גדולים. ב-11 המפגשים האחרונים שלה מול צ'לסי ומנצ'סטר יונייטד, שתי הקבוצות הבכירות באנגליה בשנים האחרונות, לא הצליחה ארסנל לנצח. עד אתמול.

ההסבר הכי פופולארי לבעיה המנטאלית של ארסנל תמיד היה עניין הגיל של השחקנים. ונגר מעלה הרכבים לא מספיק מנוסים, עם שחקנים שלא יודעים מתי לנשוך, היתה האבחנה המועדפת על הפרשנים. את ההסבר הזה אפשר לזרוק היום לפח: אף אחד מהשחקנים שעלו אתמול ב-11 של הצרפתי לא היה בן יותר מ-27 (גיל ממוצע: 23.5). זה לא הפריע לארסנל לפרק את צ'לסי "המנוסה", שעלתה אמש בהרכב עם שישה שחקנים בני 30 פלוס, כשהגיל הממוצע של ה-11 עומד על 26.5.

האם עכשיו יסתכלו קצת אחרת על ארסנל? האם יש סיכוי אמיתי ל"תותחנים" לקחת אליפות, לראשונה מאז 2004? ג'יימי רדנאפ, שחקן העבר ופרשן "סקאי" ו"הדיילי מייל", כתב היום: "לארסנל יש מספיק תחמושת כדי לסיים במקום הראשון בפרמיירליג העונה". הצהרות כאלו הם תוספת מוראלית קטנה לוונגר. "יש לניצחון על צ'לסי משמעות פסיכולוגית עצומה", אמר אמש הצרפתי. "אולי עכשיו כבר לא ידברו על חוסר היכולת שלנו מול קבוצות גדולות".

אבל אולי לא כדאי לוונגר לקרר את השמפניות כל כך מהר. הפעם האחרונה שבה דיברו בארסנל על פתירת תסביך הנחיתות, היתה בנובמבר 2008, כשהקבוצה ניצחה גם את יונייטד וגם את צ'לסי בתוך שבועיים. העונה ההיא הסתיימה עבורה במקום הרביעי, 18 נקודות מהפסגה.

צ'לסי נגד ארסנל, פרמיירליג / צילום: רויטרס
 צ'לסי נגד ארסנל, פרמיירליג / צילום: רויטרס

וולקוט קובר את צ'לסי. האם עכשיו יסתכלו אחרת על ארסנל? (צילום: רויטרס)

2. ונגר צריך לזכור משהו נוסף: את מי הוא ניצח. קבוצה מזדקנת, פצועה, שבעת-דאבל, ומפורקת מנטאלית ומקצועית. ניצחון אחד בשמונת המחזורים האחרונים, 6 נקודות בלבד מתוך ה-24 האחרונות - זה המאזן של קרלו אנצ'לוטי במשחקי הפרמיירליג של צ'לסי. זהו הרצף הכי גרוע שרשם המועדון מאז שנת 2000, אז איטלקי אחר עמד על הקווים בסטמפורד ברידג' - ג'יאנלוקה ויאלי.

שאלת מעמדו של אנצ'לוטי עלתה הבוקר לדיון באנגליה. כמה סבלנות כלפיו עוד תהיה לרומן אברמוביץ', לא בדיוק בעל-בית שידוע באורך הנשימה יוצא הדופן שלו.

דומיניק פייפילד, כתב "הגרדיאן", הזכיר היום שלואיס פיליפה סקולארי היה הקורבן האחרון שאברמוביץ' החליט להיפטר ממנו - והוא עשה זאת כשצ'לסי הידרדרה למקום הרביעי, במרחק 7 נקודות מהפסגה: "אם יש דבר אחד שאברמוביץ' לא יכול לחשוב עליו אפילו בחלומות הכי גרועים שלו, זה להידרדר אל מחוץ לטופ-4 ולא להגיע לצ'מפיונס ליג".

עד כמה קשה מצבו של אנצ'לוטי? הפסד לבולטון מחר בהמשך משחקי חג המולד, וצ'לסי תידרדר למקום ה-5 או ה-6 בליגה. "ברור שכרגע בעל הבית לא מרוצה", התוודה אנצ'לוטי אחרי המשחק. "אני לא יודע אם הוא ימשיך להיות סבלני".

3. אם כבר הזכרנו סבלנות, יש עם שלם שסובל ממחסור בתכונה הזאת, לפחות כשהדברים נוגעים לפרמיירליג: הברזילאים. רוביניו, שפורח השנה במילאן אחרי שנתיים מדכדכות במנצ'סטר סיטי, הסביר אתמול כי הוא "האשם" העיקרי בכך שהסיטי לא הצליחו להחתים את קאקה בזמנו. "אמרתי לו איך זה לגור במנצ'סטר: 'קר שם, גשום, ואין מה לעשות'. שכנעתי אותו לא להגיע לפרמיירליג".

הבעיה הזאת של הברזילאים עם הפרמיירליג ידועה. תנסו להיזכר בברזילאים גדולים באמת ששיחקו בליגה הזאת מלבד רוביניו (עם כל הכבוד לז'וניניו שפעם היה לא רע במידלסברו). הברזילאים פשוט מעדיפים לא להגיע לליגה הזאת.

ברזיל היתה לאורך כל העשור החולף יצואנית השחקנים מספר 1 בעולם, עם יותר מ-1,000 שחקנים שעוזבים את המדינה מדי שנה לטובת קריירה בחו"ל. לא שמישהו בפרמיירליג הרגיש את זה: ב-2000/01, רק שלושה ברזילאים שיחקו בפרמיירליג. ב-2003/04 נרשם שיפור קל (8 ברזילאים) שמיד דעך שוב ב-2005/06 ל-3 שחקנים בלבד.

שיא כל הזמנים נרשם ב-2008/09, כשלא פחות מ-17 ברזילאים הסכימו לקפוא מקור באנגליה, אבל בעונה הנוכחית הכמות שוב הצטמצמה, ל-11 שחקנים בלבד.