הסכסוך המשפטי בין ירון זליכה ודני מריאן לבין חברת ההשקעות אפריקה ישראל עובר לבוררות. הצדדים, החלוקים באשר לדמי התיווך שדורשים זליכה ומריאן עבור מכירת מניות אפריקה בחברת דרך ארץ, זכיינית כביש 6, פנו אתמול (א') לשופט בדימוס בעז אוקון כדי שישמש כבורר ביניהן, אך הוא עדיין לא נתן את הסכמתו.
בשבוע שעבר הגישו זליכה ומריאן תביעה לבית המשפט המחוזי בפתח-תקווה, בטענה כי אפריקה ישראל חייבת להם 11.6 מיליון שקל דמי תיווך, בגין העסקה למכירת החזקותיה (37.5%) בדרך ארץ לקבוצת משקיעים בראשות הראל תמורת כחצי מיליארד שקל.
במקביל לתביעה הוגשה גם בקשת עיקול נכסים בגובה התביעה, במעמד צד אחד, כשאתמול הוגשה על-ידי אפריקה תגובה לבקשה, באמצעות עורכי הדין יעל מושקוביץ, אורי ברגמן ואורן פכטהולד.
השופט שאול מנהיים דחה על הסף את בקשת העיקול, לאחר שאפריקה הציגה דוח של פרופ' אמיר ברנע, ולפיו החברה מסוגלת לעמוד בהתחייבויותיה בזמן, כולל דמי התיווך אם תידרש לכך. זאת, בניגוד לדוח של רו"ח יהודה בר-לב שהציגו התובעים, ולפיו אפריקה לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה בזמן.
השופט מנהיים הציע לצדדים לפנות לבוררות, ונכון לעכשיו שמו של השופט בדימוס אוקון הועלה על-ידי שני הצדדים, אך הוא כאמור עדיין לא נתן את הסכמתו. במקרה שבהמשך לא תהיה הסכמה לגבי זהות הבורר, הדיון יחזור לבית המשפט.
"רעיון יצירתי"
התובעים זליכה ומריאן טענו, באמצעות עורכי הדין רונן מטרי ורז בן-דור, כי החל משנת 2008 הם ניהלו מגעים למכירת החזקות אפריקה בדרך ארץ לרוכשים שונים, ביניהם הרוכשים שבסוף נטלו חלק בעסקה: הראל וקרן תשתיות ישראל שבשליטתה, לאומי פרטנרס, עמיתים, אלטשולר שחם. בנוסף, הם ניהלו מגעים גם עם משקיעים נוספים כגון שלמה אליהו, דש אייפקס, חברת הביטוח איילון, כלל ביטוח, קרן הפנסיה של המורים ועוד.
בכתב התביעה נטען כי מדובר ב"ניסיון ציני ופסול של הנתבעת להתנער מהתחייבותה לשלם לתובעים עמלת ייזום ותיווך בגין עסקת דרך ארץ, שאותה הם יזמו, ארגנו ופעלו רבות ובמשך תקופה ארוכה להוצאתה אל הפועל. זאת לאחר שהתובעים כבר ביצעו את מלאכתם על יסוד התחייבות מפורשת בכתב של הנתבעת, והביאו במאמצים רבים, ותוך שימוש ברעיון יצירתי ייחודי שהגו, לקשירת עסקה שאמורה להכניס לקופת הנתבעת בימים אלה ממש מאות מיליוני שקלים".
אפריקה מצידה טוענת בתגובה כי בפברואר 2010 אירגן זליכה פגישה בין נציגי החברה לבין אלה של קרן תשתיות לישראל, אך זו לא הובילה לעסקה בשלב זה. מאידך, נחתם בחודש מאי מזכר הבנות בין הקרן וחברה קנדית שהחזיקה ב-25% ממניות דרך ארץ (ואשר דני מריאן שימש כנציגה בישראל). קרן תשתיות לישראל, טוענת אפריקה, הודיעה לקנדים כי היא לא מנהלת יותר משא-ומתן עם אפריקה.
חודש לאחר מכן החל משא-ומתן בין אפריקה ישראל, מול יאיר המבורגר ואמיר הסל מהראל ומול ירון קסטנבאום מקרן תשתיות ישראל, בנוגע למכירת מלוא החזקותיה של אפריקה בדרך ארץ.
המשא-ומתן שהוביל לעסקה שנחתמה בסופו של דבר התנהל לטענת אפריקה ללא מעורבות זליכה ומריאן. בספטמבר 2010, לאחר שנחתם מזכר הבנות (MOU), ביקשו השניים את דמי התיווך.
זליכה מחזיק בידו הסכמה בכתב של אפריקה לדמי תיווך של 2% מהיקף העסקה. מנגד טוענת החברה כי דמי התיווך הותנו בכך שזליכה ילווה את המשא-ומתן ויהיה "הגורם היעיל שיביא לשכלול העסקה".
בנוסף, נקבע כי קודם ייקבע מחיר העסקה לשביעות-רצונה של אפריקה, ולא כך קרה. זליכה, טוענת אפריקה, הבטיח לה כי יאגד קבוצת משקיעים ויעמוד בראשה לאור היכרותו עם כביש 6 ומשרד האוצר, אך לא עמד בהתחייבותו.
אפריקה ישראל טוענת בתגובתה כי "דרישת המבקשים לתשלום עמלה תמורת ייעוץ וייזום בעסקה, ניהול משא-ומתן והיותם הגורם היעיל בה - כאשר לא היו להם יד ורגל - מקוממת וטובלת כולה בעזות-מצח".