דנציגר: קיימתי קשרים עם לחיאני - אך לא היה בכך פגם

המשטרה בודקת חשד, ולפיו שופט בית המשפט העליון יורם דנציגר קיבל, כעורך דין פרטי לפני מינויו לעליון ב-2007, כספים וטובות הנאה שלא כדין מעיריית בת-ים, במסגרת קשריו החבריים עם ראש העירייה, שלומי לחיאני.

היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, אישר בימים האחרונים למשטרה לבצע הליך של "בדיקה מקדימה", בטרם פתיחת חקירה פלילית מלאה, נגד שופט העליון.

פרשת החשדות נגד דנציגר הפכה לשיחת היום במערכת המשפטית, ובמסדרונות בית המשפט העליון בפרט. מעולם לא היה שופט בערכאה השיפוטית הבכירה חשוד בעבירות פליליות, בוודאי לא תוך כדי כהונתו. בעבר נחקר שופט בית המשפט העליון, צבי טל, שפרש מכס השיפוט ב-1997, כי בכהונתו כיו"ר ועדת העזבונות, לאחר תום כהונתו השיפוטית, היה מצוי בניגוד עניינים. בתום חקירה פלילית נסגר התיק נגדו.

דנציגר, יודגש, עדיין איננו מוגדר חשוד המצוי תחת חקירה. וינשטיין הורה למשטרה לבצע הליך של בדיקה, כדי לראות אם ניתן לבסס מבחינה עובדתית וראייתית את החשדות נגד דנציגר, באופן המצדיק פתיחת חקירה פלילית מלאה, "לגבי נסיבות העסקתם של עורכי דין על-ידי עיריית בת-ים, לרבות משרדו של דנציגר".

בהודעת משרד המשפטים לא נאמר אם המשטרה קיבלה אישור גם לזמן את דנציגר עצמו לתשאול במסגרת הבדיקה. גביית עדות שכזו איננה יכולה להיות באזהרה, כל עוד דנציגר איננו מוגדר באופן פורמלי כחשוד.

"לא נפל פגם"

באופן חריג, פירסם היום (ג') דנציגר הודעה באמצעות דוברת בתי המשפט, ובה הודה בקשריו החבריים והעסקיים עם לחיאני - אך טען כי לא נפל כל פגם בהתנהלותו.

"השופט דנציגר מכיר את לחיאני למעלה מ-20 שנים ואף טיפל בעניינים משפטיים שונים שלו", מסרה הדוברת. "השופט דנציגר אינו, ולא היה מעולם, שותפו של לחיאני. משרד דנציגר-קלגסבלד ושות' טיפל בין השנים 2005 ל-2007, קודם למינויו של דנציגר לעליון, במספר עניינים משפטיים של עירית בת-ים. לא ידוע לשופט דנציגר על פגם כלשהו שנפל, ככל שנפל, בנוגע לשכירת שירותי משרדו על-ידי עיריית בת-ים".

עמדתו של וינשטיין בנוגע לבדיקת החשדות נגד דנציגר השתנתה בחודשים האחרונים, ככל הנראה בעקבות מידע שהגיע למשטרה. במאי 2010 הודיע עוזרו של היועץ המשפטי, עו"ד רז נזרי, במענה לתנועת אומ"ץ כי המשטרה הודיעה למשרד המשפטים כי לא קיימת כל תשתית עובדתית כלשהי שתצביע על חשד שדנציגר עבר עבירות פליליות, ולכן אין מקום להורות על חקירה נגדו.

רכישה בנאמנות?

הקשרים העסקיים והחבריים בין לחיאני לדנציגר נחשפו לראשונה ב"גלובס" ב-2008. השניים, ושותפו של דנציגר בפירמת עורכי הדין היוקרתית שלהם, עו"ד דורי קלגסבלד, וחברת ש.א.נ.ל, היו בעליה של קרקע בגודל 21.4 דונם במערב נתניה, שנרכשה עוד ב-1995, ושתמורתה שילם לחיאני אז כ-750 אלף דולר.

ב-2007, לאחר שנים של התדיינות עם מינהל מקרקעי ישראל, הגישו בעלי הקרקע תביעה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בדרישה לפיצוי הנאמד ב-5-7 מיליון דולר ברוטו, לפני היטל השבחה, במסגרת הפרשת הקרקע לבנייה. תביעתם נדחתה לפני כחצי שנה. במסגרת ההליך המשפטי התברר כי ללחיאני יש שני שותפים בעסקה - קלגסבלד ודנציגר, שמונה בינתיים לשופט בבית המשפט העליון.

השלושה טענו כי לחיאני רכש את הקרקע בנאמנות עבור קלגסבלד ודנציגר. המינהל טען, מנגד, כי מסמכי הנאמנות הוסתרו, וכי הוא כלל לא שמע על הנאמנות במשך השנים עד הגשת התביעה, ובכך יש הפרה של הסכם החכירה. עוד טען המינהל כי התביעה לפיצוי הוגשה בשיהוי וב"חוסר ניקיון כפיים".

השופט מגן אלטוביה דחה באוגוסט 2010 את התביעה להחיל על הקרקע את כללי הפיצוי לפי החלטה 727 של המינהל, ואף חייב את התובעים בהוצאות של 39 אלף שקל.

החשד נגד דנציגר איננו מתמקד בעסקת הקרקע, אף שזו מבססת את קשרי החברות והעסקים בינו לבין לחיאני. החשד מתמקד בעובדה שעיריית בת-ים העבירה לטיפול משרדו של דנציגר תיקים בהיקף גדול, ותמורת שכר-טרחה של מאות אלפי שקלים בשנה, וזאת ביוזמתו של לחיאני.

על-פי מסמכים המצויים בידי המשטרה, עמד גובה שכר-הטרחה שקיבל משרדם של דנציגר וקלגסבלד על 823 אלף שקל. בעקבות מידע זה פנתה המשטרה לוינשטיין.

 דנציגר

 ראש העיר