לפני כחודש וחצי ובעקבות התקלה של סלקום, הועלתה הצעה להתחיל לבדוק את שרידות רשתות התקשורת במדינת ישראל. במשרד התקשורת התייחסו אליה בביטול וחשבו שיש להתמקד בתקלה של סלקום ולבדוק מה קרה שם באמת.
היום, אחרי שאנו עדים להשלכות של תקלות ברשת בזק, ברור שהכתובת על הקיר וחייבים לעשות אם זה משהו. וכן, גם כאן כמו במקרה של סלקום, צריך לדרוש ולשאול ולחקור למה התקלה קרתה והאם ניתן היה למנוע אותה.
רשתות התקשורת באשר הן ייהפכו לפגיעות בכל מצב, ויש להיערך לכך מיידית. העובדה שבזק הצליחה לטפל בתקלה ולהעלות את הרשת שלה בתוך 5 שעות ולא יותר, לא צריכה להעיד על כלום.
תקלה כזו יכולה לעלות בחיי אדם בשעת מלחמה, וחייבים לעשות עבודה רצינית ולבדוק איך מגבירים את שרידות רשתות התקשורת בשעת חירום.
חלק מחברות התקשורת אף הציעו הצעות שיאפשרו להסיט תנועה מרשת שנפלה לרשת מתחרה, העיקר שניתן יהיה להמשיך ולתקשר, ומה שבטוח זה שעכשיו משרד התקשורת בוודאי יסיק את המסקנות ויתחיל לעשות עבודה רצינית בעניין.
במקום שהמומחה שנשכר לבדיקת התקלה בסלקום, מנחם תירוש, יעשה עבודה רק על סלקום - היה צריך לתת לו מלכתחילה מנדט לעבודה יותר רחבה על השרידות של כל רשתות התקשורת.
דבר אחד ברור עולה מהתקלה בבזק ובחברות נוספות: רשתות התקשורת בעידן ה-IP יהיו חשופות יותר ויותר לתקלות. הרשתות הקודמות והישנות הן יותר אמינות, ורשתות הטלפוניה החדשות הרבה יותר מורכבות ומתוחכמות עם הרבה מאוד אפליקציות - והרבה יותר סיכויים לתקלות.
במדינה כמו שלנו אין מנוס מלמצוא פתרונות שיאפשרו לרשתות קורסות לקבל גיבוי מרשתות מתחרות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
