השבועות האחרונים, עם התפשטות המהומות למצרים, הבטיחו את כניסתה של פייסבוק לדפי ההיסטוריה של המזרח התיכון. הרשת החברתית הפופולרית שימשה רבים מהמפגינים כאמצעי להעברת הבשורה והקלה על ההתארגנות.
הרשויות במצרים, שהבינו במהירות את הסכנה הטמונה להמשך שלטונם, מיהרו וחסמו את הגישה לאינטרנט.
על אף שניתן לעקוף חסימות אלה, מרבית אוכלוסיית מצרים נותרה מנותקת מהרשת, ונאלצה לחזור ולהסתמך על אמצעי התקשורת המסורתיים דוגמת טלפונים ופקסים. הניתוק המחיש את שבריריות הרשת ומוגבלות החזון לפיו דרך האינטרנט אפשר לקדם את החופש. הרי השליטה המוחלטת על תעבורת האינטרנט היא בידי הדיקטטורות.
הרשתות החברתיות, שהוצגו כזרז שהוביל להתקוממויות בעולם הערבי, שימשו במצרים כאמצעי תקשורת בין המפגינים. בדיוק כפי שעלונים, טלפונים, פקסים ושמועות מסייעים לתקשורת בין האזרחים, ללא תיווך הממשלה.
לפיכך, ההתייחסות להתרחשויות בתוניסיה ובמצרים כאל מהפכות הרשתות החברתיות, אינן מדויקות. אין זו מהפכה שצמחה ברשת, אלא מהפכה שהשתמשה ברשת. המהפכה התייחסה לרשתות החברתיות בצורה מסורתית יותר, הדומה לשימוש באמצעי התקשורת הישנים.
בלי צנזורה - במצרים
אזרחים מצרים רבים מצליחים לעקוף את האיסור למרות חסימת הרשת, ומנצלים את הגישה לעדכון על המתרחש בממהפכה העממית. אחת ההתארגנויות המרשימות מהימים האחרונים היא של ראסד, רשת תקשורת עממית, שחבריה מעדכנים על המתרחש ברחובות מצרים, ללא צנזורה או איפול תקשורתי.
החברים בראסד, הפזורים במוקדי ההפגנות והמהומות, מעדכנים מדי דקות ספורות ומספקים את הצורך בעדכונים שוטפים. בעמוד הפייסבוק של ראסד, שהוקם לפני ימים ספורים, חברים קרוב ל-400 אלף איש - מספר עצום בהתחשב בקושי להתחבר לאינטרנט.
עמוד זה הפך לאחד הגורמים המשפעים על מכלול ההתפתחויות, לאור העובדה שהשליטה על אמצעי התקשורת הממלכתיים היא בידי מובארק.
מלבד הדיווחים בפייסבוק, בימים האחרונים עלו סרטונים רבים ל-YouTube, המציגים תמונות וראיונות מהמהומות. אחד הסרטונים הבולטים, בו התושבים המצרים מספרים על ההתנגשות מול השלטונות, זכה ללמעלה ממיליון צפיות.
סרטונים דומים, המתארים את ההפגנות ומביעים תמיכה בעם המצרי, הועלו לרשת ברחבי העולם, ומתעדים הפגנות מול שגרירויות מצרים במדינות השונות.
אל-ג'זירה בפייסבוק
הרשתות החברתיות משמשות כתחליף לתקשורת המסורתית, שמתמודדת עם קשיים בהשגת מידע אמין בזמן אמת. האזרחים הפזורים ברחבי המדינה, להם גישה, גם אם מוגבלת, לאינטרנט. דרך הרשת מעבירים ידיעות ותמונות המציגות את אשר הממשל המצרי מנסה להסתיר.
אל-ג'זירה, שמסרדיה במצרים נסגרו, ביקשה מהבלוגרים להמשיך ולסקר את המהומות. מדובר בפנייה של רשת תקשורת מבוססת, המבינה את מגבלותיה לעומת החופשיות יחסית בה פועלים הבלוגרים. הרי רשת טלוויזיה ניתן לסגור, אך קשה יותר לדכא אלפי בלוגרים הפועלים לבד ומעדכנים באמצעות מחשב נייד או טלפון סלולרי, ללא זיהוי או תשתיות.
פנייתה של אל-גז'ירה לבלוגרים יכולה להתפרש כתבוסה, אך רשת הטלוויזיה השכילה לאמץ את כלי המדיה החברתית כדי לשמור על רלוונטיות, למרות פעולת השלטונות במצרים נגדה.
בעמודי הפייסבוק של הרשת ניתן לצפות בשידור ישיר במתרחש במצרים, ועיקר הדיווחים עוסקים בהפיכה. מלבד העדכונים המועלים על ידי אל-ג'זירה, גולשים רבים מנצלים את הפלטפורמה ומעדכנים על המתרחש סביבם.
כך, למרות הקושי של הרשת במצרים, עמודי הפייסבוק שלה נותרים כזירה תקשורתית שוקקת, בה ניתן להתעדכן הן על-ידי עיתונאים והן על-ידי פעילים המדווחים מרחובות מצרים.
הילדה הסעודית בת ה-9
המהפכה העממית במצרים מעוררת חשש בקרב שליטים רבים במזרח התיכון. למרות דיווחים על ניסיונותה של סוריה להגביל את הגישה לרשתות החברתיות, התארגנויות החלו לעלות לפייסבוק.
אחד העמודים הבולטים, הנקרא "המהפכה הסורית 2011", קורא להפלת שלטונו של אסד. הקריאות בפייסבוק נתמכות על-ידי האופוזיציה, שמנסה לרתום את ההמונים לצאת לרחובות, בהשראת תוניסיה ומצרים.
עם זאת, קשה להעריך עד כמה ההתארגנויות הללו זוכות לתמיכה בסוריה עצמה, שכן רבים מהמצטרפים לעמודי הפייסבוק התומכים במהפכה מתגוררים מחוץ לגבולות המדינה, ולכן אינם חוששים להצטרף בגלוי לקריאות לחילופי שלטון.
חששם של שליטים רבים בעולם הערבי נובע, בין היתר, מהבעות התמיכה המגיעות מרחבי המזרח התיכון. הזדהות עם העם המצרי משמעה, עבור רבים, תקווה לצעדים דומים במדינתם, דבר העלול לפגוע ביציבות משטרים רבים.
דוגמה לכך ניתן למצוא בסרטון YouTube שהועלה לרשת לפני מספר ימים, בו ילדה סעודית בת 8 מביעה את תמיכתה בעם המצרי וקוראת לנשיא מובארק לאפשר חילופי שלטון. הסרטון מעורר עניין ואף מרמז על הלך הרוח במדינות השונות.
תמיכת הרשתות החברתיות
כאמור, השלטונות במצרים מיהרו להבין את הסכנה הטמונה בגישה חופשית לאינטרנט, ופעלו להגבלת הגלישה. בניסיונותיהם להתחבר לרשת ולדווח על המתרחש, זכו הפעילים המצרים לתמיכה ממקור לא צפוי.
טוויטר, בתמיכתה של גוגל, הבינה את ההזדמנות הטמונה במתן גישה חופשית לאזרחי מצרים לשירות המיקרו-בלוגינג. על כן היא הודיעה על שירות חדש, שמטרתו לאפשר העלאת תכנים לרשת גם ללא חיבור אינטרנט.
הממשק החדש, המבוסס על הודעות קוליות המתורגמות לציוצים, מבטיח את המשך זרימת הדיווחים ממצרים בטוויטר, ללא תלות בגישה לאינטרנט.
בדומה לטוויטר, פייסבוק נקטה עמדה דומה במהלך המהומות בתוניסיה, כאשר השלטונות ניסו להשתלט על חשבונות של פעילי אופוזיציה. במסגרת ההפגנות במדינה ניסו השלטונות בטוניסיה לגנוב את פרטי הכניסה לרשתות החברתיות של פעילים ומתנגדי משטר.
פייסבוק, שהבחינה בניסיונות, הסיטה את כל הגולשים מתוניסיה לאתר כניסה מאובטח, בו הם התבקשו לאשר את זהותם, על מנת לוודא כי לא נעשה שימוש לרעה בסיסמאות שנגנבו על-ידי המשטר.
הרשתות החברתיות המובילות בחרו לתמוך ולסייע למתקוממים ולאפשר את המשך השימוש במדיה החברתית ככלי תקשורת חלופי. כך, נשמר כוחן של פייסבוק וטוויטר כאמצעי המאפשר את המשך ההפגנות, למרות הגבלות השלטונות.
המפגינים זוכים לתמיכת הרשת בהפיכות. מסתבר כי הרשת ככלות הכול לא שומרת על ניטרליות.
איתי בן-חורין הוא מנכ"ל בן-חורין ואלכסנדרוביץ' אסטרטגיה ותקשורת, אשר משלבת בפעילותה גם קמפיינים דיגיטליים ללקוחותיה.