מהנדס ישראלי בשם צבי להט תובע את ענקית ציוד המיקרואלקטרוניקה אפלייד מטיריאלס, הנסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 20.9 מיליארד דולר.
להט טוען, באמצעות עורך דינו דורון רוזנברג ממשרד פטמן רוזנברג ושות', כי שוויה של החברה עלה במאות אחוזים לאחר שהשתמשה שלא כחוק בהמצאות שפיתוח בעצמו בתחום ציפוי נחושת לפרוסות סיליקון, המרכיבות את השבבים בתחום המיקרואלקטרוניקה.
לדברי להט, אפלייד מטיריאלס פנתה אליו דרך חברת ההנדסה שבבעלותו, תמהיל-טק, וביקשה שיציג את יכולותיו בתחום. להט גייס לשם המשא-ומתן את ניקולאי קוברסקי, גם הוא מדען בתחום הציפויים האלקטרוליטיים, שנכלל ברשימת הנתבעים בתביעה שהגיש להט.
על-פי כתב התביעה, קוברסקי נסע לארה"ב ב-1999 כדי להציג את המצאותיו של להט בפני אפלייד מטיריאלס. בין השניים נקבע כי אם ההמצאות יעניינו את החברה באופן שיוביל לעסקה, יעסיק להט את קוברסקי כאיש פיתוח בפרויקט.
קוברסקי שב מארה"ב ואמר ללהט, כך על-פי כתב התביעה, כי אפלייד מאמינה כי הרעיונות של להט נותנים פתרון טוב לבעיה בה נתקלה, וכי על להט והחברה שבבעלותו להתחיל ולהיערך לספק את הפתרון. עם זאת, להט טוען כי מיד לאחר מכן החל קוברסקי להתחמק מלהט וכן נמנע מלקשר אותו לנציגי אפלייד מטיריאלס.
בסופו של דבר הודיע קוברסקי ללהט כי הוא נאלץ להפסיק לעבוד עימו, לאור העובדה שמצא עבודה מפתה בארה"ב. כיוון שלהט לא הצליח ליצור קשר ישיר עם אפלייד, הוא הניח כי החברה החליטה לא להשתמש בהמצאתו.
רק לאחר מספר שנים הסתבר ללהט כי קוברסקי מועסק באפלייד מטיריאלס עצמה, ומפתח שם את המצאותיו של להט, כך על-פי כתב התביעה.
להט מציג בכתב התביעה פטנטים של אפלייד שמבוססים, לדבריו, על המצאותיו שלו, שעל רובם חתום קוברסקי כממציא ראשי. קוברסקי הועסק בחברה עד לאחרונה.
כשפנה לחברה-הבת, אפלייד מטיריאלס ישראל, נדחתה פנייתו, ורק לאחר זמן מה ענתה החברה בשם החברה-האם שלה בארה"ב כי אין ממש בפנייה.
"שומרים בקפדנות על הקניין הרוחני"
לדבריו, ציפוי נחושת נחשב היום טכנולוגיה בסיסית בתחום המיקרואלקטרוניקה, ולהערכתו, התחום הפך את אפלייד מטיריאלס לחברה מובילה. לטענתו, אפלייד העסיקה את קוברסקי ביודעין, אף שהיה לה ברור כי ההמצאות אינן שלו.
מאפלייד מטיראילס נמסר כי "החברה, המבוססת על חדשנות, שומרת בקפדנות על הקניין הרוחני שלה ושל אחרים. איננו נוהגים להגיב על עניינים התלויים ועומדים בבית המשפט".