פרקליטות המדינה תדרוש מבית המשפט לגזור על העיתונאית לשעבר ענת קם שנות מאסר ממושכות - כך אמרה הבוקר (א') נציגת התביעה, עו"ד הדס פורר-גפני, לאחר שבית המשפט המחוזי בתל-אביב אישר את הסדר הטיעון שעליו חתמו קם והפרקליטות.
בהתאם להסדר, הודתה והורשעה הבוקר קם בעבירות של ריגול חמור (איסוף והחזקת ידיעה סודית) וכן מסירת ידיעה סודית, ואולם משני סעיפי האישום נמחקה הכוונה לפגוע בביטחון המדינה.
על-פי כתב האישום המתוקן, שגובש בהסדר הטיעון, אספה קם בתיקייה מיוחדת במחשבה, בעת ששירתה כראש לשכתו של אלוף פיקוד המרכז דאז יאיר נוה, מסמכים ומצגות סודיים ורגישים, ובסמוך לשחרורה מהצבא העתירה את המסמכים לשני דיסקים, וזאת "ממניעים אידיאולוגיים ולשם פרסום המסמכים בציבור".
המסמכים כללו 2,085 קבצים, המסודרים ב-11 תיקיות שונות, וכן 625 מסמכים נפרדים, וסיווגם נע בין "סודי ביותר", "סודי", "שמור", "מוגבל", "אישי" ועוד.
בספטמבר 2008, לאחר שהציעה את המסמכים לעיתונאי "ידיעות אחרונות" יוסי יהושוע, העבירה קם כ-1,500 מסמכים לעיתונאי "הארץ" אורי בלאו.
"בעזרת המידע שנחשף בחלק מהמסמכים שמסרה הנאשמת לבלאו", נכתב בכתב האישום, "פירסם בלאו החל מנובמבר 2008 מספר כתבות ב'הארץ'. במעשים המתוארים לעיל אספה הנאשמת, החזיקה מעל שנתיים ומסרה ידיעות סודיות, כשאינה מוסמכת לכך".
סודות רגישים
מהפרקליטות נמסר כי תוכן המסמכים כלל תוכניות שונות למבצעים צבאיים, סיכומי דיונים שונים בצה"ל, פריסת כוחות צה"ל כולל סדר כוחות הצבא, סיכומי תחקירים בצה"ל, הערכות מצב של צה"ל, יעדים שונים של צה"ל וכדומה.
יצוין כי קם שוהה במעצר-בית זה יותר משנה, מאז תחילת החקירה בפרשה זו. באפריל 2010 נחשפה הפרשה לראשונה לציבור, בעת שבית המשפט הורה לצמצם את צו איסור הפרסום הגורף שהוטל על הפרשה.
המשטרה והשב"כ ביקשו לחקור גם את העיתונאי אורי בלאו, ואולם הוא שהה במשך חודשים ארוכים בלונדון, וסירב לשוב ארצה בטענה כי השב"כ הפר סיכום מוקדם עמו. מאוחר יותר חזר בלאו ונחקר באזהרה. רשמית, הפרקליטות טרם החליטה אם להעמידו לדין.
"עמדת המדינה היא כי אין לאיש, לרבות לעיתונאים, זכות להחזיק במסמכים מסווגים שהדין קבע שיוחזקו רק בידי גורמי הביטחון וקבע גם כיצד יוחזקו", הודיע משרד המשפטים עם חשיפת הפרשה. "בוודאי שאין לאיש היתר להוציאם מהרשות המוסמכת, להחזיקם ולהעבירם לאחרים לשם פרסומם ברבים. עיתונאים אינם מוחרגים מהאיסור להחזיק בחומרים שחשיפתם מסכנת את ביטחון המדינה וחיי תושביה. אסור שישלו העיתונאים את עצמם כי יכולים הם לקיים מאגרי מידע של סודות מדינה רגישים".
משא-ומתן ארוך
במסגרת המשא-ומתן הארוך שקיימו סנגוריה של קם, עורכי הדין אביגדור פלדמן ואיתן להמן, עם הפרקליטות, נעשו ניסיונות להגיע להסכמה גם בשאלת העונש, ואולם לאור דרישתה של התביעה להטיל על קם מאסר בפועל ממושך, לא הושגה הסכמה בעניין זה.
לטענת סנגוריה של קם, יש להימנע מלהטיל עליה מאסר בפועל ולהסתפק בענישה מתונה יותר. העונש המרבי על העבירות שבהן הודתה קם עומד על 15 ו-7 שנות מאסר. הדיון בטיעונים לעונש יתקיים בבית המשפט בעוד כחודשיים.
"הגענו היום להסדר טיעון", אמרה קם היום בבית המשפט, "הודיתי בסעיפי האישום שבהם האשימו אותי. מפאת כבוד בית המשפט אני מעדיפה שלא להתייחס כרגע".
לדברי עו"ד להמן, "עבירות הכוונה לפגוע בביטחון המדינה שיוחסו לענת נשמטו, והיא הודתה בהחזקה ומסירה של ידיעות סודיות בלא סמכות".
"העבירות שבהן הורשעה קם אכן פחות חמורות מהעבירות המקוריות שיוחסו לה", אמרה נציגת הפרקליטות, עו"ד הדס פורר-גפני מפרקליטות מחוז תל-אביב (פלילי), "אך הן עדיין עבירות חמורות מאוד. אנחנו מסתכלים על כל הפרשה הזו בחומרה רבה, ומתכוונים לעתור למאסר ארוך וממושך".
לדבריה עו"ד פורר-גפני, "כתב האישום המקורי, שהוגש על כוונה לפגוע בביטחון המדינה, התבסס על הקונספט שלפיו מי שמוציא 2,000 מסמכים מהצבא - יש לו כוונה לפגוע בביטחון המדינה. אך עם הזמן, לאחר שקיבלנו את גירסתו של אורי בלאו שקיבל ממנה את החומרים, ומכלול הנסיבות שנצטיירו, הגענו למסקנה כי תמורת הודאה בכתב אישום, נוכל להשמיט את הכוונה לפגוע בביטחון המדינה". (תפ"ח 17959-01-10).