לחץ ישראלי על ארה"ב: לא להיחפז להשליך את מובארק

ישראל מפעילה לחץ מתמשך על ממשל אובמה, שלא יחפז להשליך את חוסני מובארק מארמון הנשיאות בקהיר ושלא יתמוך בתנועת המחאה במצרים באופן שיערער את היציבות במזה"ת. דרישות דומות מעלות גם סעודיה, ירדן והאמירויות הערביות המאוחדות. כך מסרו מקורות דיפלומטיים בוושינגטון, שמצוטטים היום (ד') ב"ניו יורק טיימס".

דיפלומט ממדינה במזה"ת סיפר לעיתון, כי ביום אחד הוא בילה 12 שעות בשיחות טלפוניות עם פקידי ממשל במאמץ לשכנעם להקל את הלחץ על מובארק.

שר הביטחון, אהוד ברק, מגיע היום לוושינגטון וייפגש עם עמיתו האמריקני, רובט גייטס. פקידים ישראליים גילו, כי הפגישה נערכת לפי בקשת ברק. זו תהיה הפגישה הראשונה פנים אל פנים בין בכירים מישראל וארה"ב לאחר פרוץ המשבר במצרים, לפני שבועיים. קרוב לוודאי שההשלכות האסטרטגיות של המשבר יהיו בין הנושאים שיידונו בשיחה.

פקידים ישראליים ציינו, כי ישראל רואה זה מכבר במובארק ובסגנו, עומר סולימאן, גורמים בעלי השפעה מייצבת באזור מסוכן, אומר ה"טיימס". הפקידים הבהירו לממשל אובמה, כי ישראל תומכת בהתפתחות הדרגתית של המצב במצרים, לא במהפכה. לדברי גורם ישראלי בכיר, חשוב שהשינויים במצרים ייעשו בתוך המערכת, במקום לשנות את המערכת ולקוות שהיציבות תישמר אגב-כך.

לסולימאן יש מערכת קשרים רבת-שנים עם ישראלים. כפי שעולה ממברקים של הסטייט דיפרטמנט שפורסמו ע"י וויקיליקס, סולימאן הוא יורשו המועדף של מובארק בעיני ישראל. "אין שום ספק, שלישראל נוח עם האפשרות שסוליימן יהיה היורש", נאמר באחד מהמסרים.

למרות הדאגה העמוקה בישראל מההתפתחויות במצרים, נענתה ירושלים לבקשות הממשל לא לתחוב את עצמה לדיון הפומבי על המשבר. "ישראל נהגה בחוכמה רבה מאוד בהחלטתה לשמור על פרופיל נמוך", אמר ל"טיימס" הסנטור הדמוקרטי ג'ון קרי, יו"ר ועדת יחסי החוץ של הסנט.

"העם המצרי הוא שקיבל החלטה"

קרי, ששוחח עם מנהיגים ערביים רבים, אמר כי המשבר במצרים הניע רבות מבעלות בריתה של ארה"ב באזור לחשוב "על תוחלת החיים של בריתות" (עם ארה"ב). אך הסנטור ציין, כי ידידותיה של ארה"ב "צריכות להבין, שלא ארה"ב היא שקיבלה החלטה כלשהי לגבי מובארק; העם המצרי הוא שקיבל החלטה".

בעלות הברית של ארה"ב במזה"ת הן רק חלק מהגורמים שהממשל צריך להביא בחשבון בשיקוליו כיצד לנהוג במצרים. בעלות הברית האלה תופסות מקום פחות מרכזי במערכת שיקולי הממשל בהשוואה לתשומות מתנועת המחאה או מהשלטון הנוכחי במצרים. יחד עם זאת, אי אפשר להתעלם מבעלות הברית מפני שגם הן חיוניות לאינטרסים של ארה"ב, בין אם כספקיות נפט, כסעודיה, או שותפה בעלת השפעה פוליטית בוושינגטון, כישראל.

"אני מבינה את הדאגות של הגורמים באזור", אמרה שרת-החוץ, הילארי קלינטון, ביום א'. לדבריה, היא דיברה עם עבדאללה מלך ירדן ואובמה שוחח עם מנהיגים אחרים. פקידי הסטייט דיפרטמנט מנהלים מגעים מתמידים עם נציגי מדינות האזור.

יש הוכחות שהלחץ מישראל ומהמדינות האחרות החל לשאת פרי, אומר ה"טיימס". בשבת, כמה ימים בלבד שהממשל דרש בפומבי "שינוי מיידי" במצרים, השתנה הטון. עתה מודיעה וושינגטון שהיא תומכת בהעברה מסודרת של השלטון בניהולו של סולימאן. קלינטון אמרה, כי התפטרות מיידית של מובארק עלולה לסבך את ההתקדמות לקראת דמוקרטיה, בגלל אופיה המיוחד של חוקת מצרים.

"כל אחד לוקח עכשיו נשימה ארוכה", אמר דיפלומט ממדינה מזרח-תיכונית. "יש תחושה שהמסר שלנו חדר להכרתה של וושינגטון".

ועם זאת, אתמול הקשיחה ארה"ב את יחסה לסולימאן והסתייגה פומבית מהצהרתו, שלפיה "מצרים אינה מוכנה לדמוקרטיה".

בתדרוך יומי לכתבים אמר דובר הבית הלבן, רוברט גיבס, כי דברי סולימאן "אינם מועילים". הוא הוסיף: "איננני חושב שהדברים מתיישבים עם לוח הזמנים של אלה שמבקשים הזדמנות גדולה יותר וחירות". הוא ציין, שעמדת ארה"ב היא, שהשינוי השלטון במצרים היה אמור להתרחש ושיש לצפות שהעם המצרי ימשיך ללחוץ עד שתושג מטרה זו. סגן נשיא ארה"ב, ג'וזף ביידן, העביר את המסר אישית לסוליימן בשיחת טלפון.

מצרים עדיין צריכה "לעבור דרך ארוכה"

גיבס הודה, כי מצרים עדיין צריכה "לעבור דרך ארוכה", אך בה בעת הדגיש, כי הממשל עודו דבק בדרישתו ל"שינוי" במדינה. "אינני חושב שהתקפלתי בכל צורה שהיא (מהצהרות קודמות)", הכריז הדובר. "אינני חושב שמה שאני אמרתי, או מה שהנשיא אמר, מרככים את את הצורך במה שאנו זקוקים לראות במצרים (שינוי)".

הוא ציין, כי גם עתה, שבועיים אחר פרוץ ההפגנות במצרים, לא חל שינוי בעמדת הממשל כלפי הסיוע למצרים. "אנו מנטרים מה שמתרחש בקהיר ובמצרים ונקבל החלטה האם פעולות אלה ישפיעו על הסיוע".

ההתפתלויות הברורות של הדובר מעידות עד כמה דק החבל שעליו צריך לתמרן הממשל: מצד אחד הבנה שהמצב הקיים במצרים אינו יכול להימשך, ומצד אחר, חשש מכאוס שיביא לעליית גורמים בלתי דמוקרטיים, והלחצים מישראל וממדינות אחרות. הביקורת על סוליימן ראויה לציון מיוחד מפני שהממשל, כמו ישראל, רואה בו גורם חשוב שעשוי לסייע בהבאת השינויים המיוחלים בלי גלישה לאנרכיה.

הביקורת אף מראה עד כמה ארה"ב רגישה לביקורת נגדה שמושמעת המצרי. גיבס השמיע את הנזיפה בסוליימן שעות מעטות לאחר דיווחים במדיה על אכזבת המפגינים בכיכר תחריר מהעמדה האמריקנית, שאותה הגדירו כמלאת סתירות פנימיות ומשתמעת לשני פנים.

בתדרוך התייחס גיבס גם ליחסי ארה"ב - ישראל ואמר, כי "יהיה אשר יהיה המצב במדינות אחרות באזור, הידידות, השותפות והברית שלנו עם ישראל לא יישתנו".