אם אין שלום אין מים, כך קובע מחקר חדש שמומן על-ידי ממשלות שבדיה ושוויץ ומתפרסם הבוקר. המחקר, שפורסם בסוכנות הידיעות הצרפתית, מזהיר מפני החרפה במשבר המים בישראל ובשכנותיה בשנים הקרובות, ומעריך שישראל לא תוכל לספק לעצמה מקורות מים אחרי שנת 2020.
דו"ח שנערך במסגרת המחקר מצא כי הנהרות באזור ישראל כמו הירדן והירמוך לדוגמה, התרוקנו ממים בחצי המאה האחרונה, באופן שיותיר מים המלח אגם קטן עד שנת 2050. כמו כן, חלה ירידה בכמות המים בנהר הפרת בעיראק.
הפתרון: "שלום כחול"
עורכי הדוח מצאו במדינות ששולטות במקורות המים, מוקד כוח שיוכל "להשפיע על סיכויי השלום". כך לדוגמה, מצבה של טורקיה - שמקורות נהרות עיראק וסוריה נמצאים בה - שונה ממצבן של מדינות השוכנות במורד זרמי הנהרות הגדולים, כמו ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית - שנמצאות במצב החמור ביותר. החוקרים מצאו שכל אחת מהמדינות האחרונות סובלת ממחסור של 500 עד 700 מיליון קוב של מים וציינו כי פתרונות טכניים הננקטים בישראל דוגמת התפלה ומחזור מים, מוגבלים בהשפעתם
"על ישראל לחפש אחר פתרונות חיצוניים ושיתוף פעולה אזורי מעבר לשנת 2020 בכדי להבטיח את אספקת המים שלה",כתבו החוקרים. שרת החוץ השוויצרית, מיכליין קלמי-ריין סוברת ש"בעתיד, המשאב המשפיע ביותר על הגאו-פוליטיקה באזור יהיה מים ולא נפט", וקראה להגברת התיאום בין טורקיה, עיראק, לבנון, ירדן ישראל והפלסטינים בניהול משק המים האזורי.
לדברי ריין, נושא המים יכול לשמש כ"שלום כחול". "מסקנות הדוח מדאיגות, חמש מבין שבע המדינות שהזכרתי סובלות ממחסור מובנה במים, וספיקת המים בנהרות הגדולים באזור ירדה ב-50% עד 90% מאז שנות ה-60'", הוסיפה.