הספר של אהוד ברק

"הבור" לא נכתב כדי להביא את העובדות, אלא כדי לקדם גירסה אחת של הפרשה

מבחינה מסחרית ניתן לשער שהספר "הבור", שהיום (א') דווח על צאתו לאור, יהיה משתלם לכותביו ולמו"ל. הנושא הוא חם, היצרים לוהטים, הציבור אוהב לאכול מטעמים כאלה. מבחינה עיתונאית זהו פרסום נטול כל ערך.

הספר "הבור" לא נכתב במטרה להביא לציבור אמיתות עובדתיות, אלא כדי לקדם גירסה אחת של הפרשה. על כריכת הספר נאמר שכותביו הם דן מרגלית ורונן ברגמן, כשהמוביל האידיאולוגי הוא מרגלית.

למעשה זהו ספר של אהוד ברק. אני כותב זאת על סמך הקטעים שפורסמו מתוך הספר שנמסרו לתקשורת על-ידי הכותבים עצמם, ולכן ניתן לראות בהם את מהותו של הספר.

יש מקורבים...

התופעה של עיתונאים המקורבים למקורות המידע שלהם היא נפוצה מאוד, ולא רק בעיתונות הישראלית. אבל יש דרגות שונות של קירבה. הנפוצה ביותר היא זו הנובעת מהרצון לקבל מהמקור מידע, מה שיוצר יחסים מסוימים של "תן וקח".

יש גם תופעות פסולות של עיתונאים המזמינים מקורות, בעיקר פוליטיקאים, לשמחות משפחתיות, כדי להפגין את חשיבותם - שהיא כמובן מאוד זמנית.

...ויש דן מרגלית

אצל דן מרגלית נחצו מזמן כל הגבולות. כשהוא מתקרב ומקרב אליו פוליטיקאי הוא אינו מתבדח - הוא עושה את כל הדרך. במשך עשרות שנים הוא היה נציגו של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, בתקשורת. עכשיו זה אהוד ברק.

בשני המקרים לא מדובר ביחסים ה"מקובלים" בין עיתונאים לבין מושא הדיווח והכתיבה שלהם. מרגלית יוצר יחסים אישיים קרובים ביותר. הוא בא לביתם, הם בני בית אצלו, נוסעים יחד לחו"ל, יוצאים יחד לבלות, לא עושים צעד בלי להתייעץ עם העיתונאי, שאחר-כך מגבה במאמרים את המהלכים, שבגיבושם היה מעורב.

שירות לברק-נתניהו

במהלך כל פרשיות גלנט ואשכנזי, מרגלית נתן גיבוי לאלוף יואב גלנט וביקר את הרמטכ"ל גבי אשכנזי.

הכתיבה עליהם נעשתה למעשה כשירות עבור ברק, וכמובן גם עבור נתניהו, ש"ישראל היום", עיתונו של מרגלית, הוקם כדי לשרתו. הספר, על-פי הקטעים הנבחרים שפרסמו מחבריו, הוא למעשה המשך, מעין סיכום של המאמרים הללו. חשוב שהציבור שאינו בקי בכגון אלה, יידע ויבין את הרקע.

אשכנזי יגיש תביעת דיבה?

דובר צה"ל לשעבר, אבי בניהו, אמר היום כי אין להוציא מכלל אפשרות שגבי אשכנזי יגיש תביעת דיבה על הספר. אלא שאשכנזי ירבה לשמוע בימים הקרובים מכל מיני נותני עצות ש"לא כדאי לך להתעסק אתם", ובעיקר: "עזוב, מחר עוטפים דגים בעתון".

היום זה כמובן לא נכון. יש ארכיונים, יש אינטרנט, הכול נשאר כתוב וחרוט. מה שאינו מוכח כשקרי הופך להיות אמת.

כדאי לאשכנזי לחשוב על זה לפני שהוא מתפתה לעצות כאלה.