אפל על ההתאבדויות: "תגובת המפעל הצילה חיי עובדים"

חוות הדעת על אפל מתרכזות בדרך כלל סביב החדשנות ופריצות הדרך במוצרי האלקטרוניקה שהיא מספקת, לצד ההצלחה הפיננסית הפנומנלית של החברה. אלא שהשנה העיב גל התאבדויות במפעל פוקסקון (Foxconn) בסין, שמייצר חלק מהמוצרים של אפל, על הזוהר שמפיץ סביבו סטיב ג'ובס. 11 התאבדויות של עובדים נרשמו במהלך 2010 במפעלי פוקסקון בסין, והטרידו את ענקיות הטכנולוגיה בארה"ב מספיק כדי שישלחו לשם צוות לבדוק את תנאי העסקה, בראשות טים קוק, שמחליף כעת את ג'ובס.

דו"ח מיוחד שפרסמה היום אפל בנושא האחריות החברתית של הספקים מגיב באופן נרחב על מה שמצאה אפל בבדיקות במפעלי פוקסקון. "כמו רבים מהלקוחות שלנו ואחרים סביב העולם, הוטרדנו מאוד מכך שעובדי המפעל בשאנזן התאבדו", פותחת אפל את הדו"ח. מחקר כלל ראיונות עם יותר מאלף עובדים, "ללא התערבות של פוקסקון", טוענת אפל. "החקירה מצאה", מסכמת אפל, "שהתגובה של פוקסקון הצילה בוודאות חיים". פוקסקון, נזכיר, מתחה רשתות מתחת לבניינים הגבוהים של החברה והביאה צוות פסיכולוגי.

מפעל פוקסקון הוקם על ידי טרי גו ב-1974. הוא מייצר מוצרי אלקטרוניקה שונים עבור חברות ההיי-טק הגדולות בעולם, בהן דל, סיסקו, HP, אינטל, מיקרוסופט ואחרות, ונחשב לזול ויעיל במיוחד. עבור אפל מייצרת פוקסקון את המכשירים המתקדמים ביותר, כולל האייפון ומחשב הלוח אייפד.

פוקסקון נחשבת לקבלנית המשנה הגדולה בעולם בתחום האלקטרוניקה. לחברה עשרות מפעלים באירופה, בארה"ב, ובעיקר במזרח הרחוק, והמטה שלה נמצא בטייוואן. המפעלים בסין נראים כקומפלקס ענק שמספק לעובדים כל מה שצריך כדי לא לעזוב את המפעל גם לאחר סיום שעות העבודה, וכוללים מגורים, חנויות, מתקני בידור ומסעדות ובנקים.

סיבה אחת לכך היא המחויבות של החברה כלפי הלקוחות לשמור על סודיות המוצרים. הרציונל פשוט - ככל שהעובדים יוצאים פחות מהאזור, כך יש פחות סיכוי שמידע ידלוף. המפעל הגדול של החברה ממוקם בשנזן, ובו מועסקים כ-300 אלף איש מתוך כמיליון עובדים בסך הכול.

פוקסקון אינו היחיד

מפעל פוקסקון אמנם קיבל יותר כותרות בעקבות הטרגדיות, אך לא היה היחיד שבו עובדים סבלו. החברה ערכה השנה ביקורות ב-127 מפעלים במדינות טייוואן, מלזיה, הפיליפינים, תאילנד, סינגפור, סין ומדינות נוספות, רובן בפעם הראשונה. הדו"ח כולל גם ביקורות על שמירה על איכות הסביבה, נוהלי קבלה לעבודה ואפליית עובדים. הממצאים לגבי תנאי העסקה והפיקוח מזכירים לעתים סיפורים של דיקנס על שוק התעסוקה הבריטי בתחילת המאה ה-19.

דוגמה טובה היא המציאות שגילתה אפל בנוגע להעסקת עובדים שמתחת לגיל המותר. "גילינו עשרה מפעלים בסין שהעסיקו עובדים מתחת לגיל 16, שהוא גיל המינימום שבו מותר בסין לעבוד", כותבת אפל בדו"ח. הטיפול באותם מפעלים כלל את הפסקת עבודתם של הילדים, את החזרתם לתוכנית לימודים פעילה וביקורות קפדניות על אופן הגיוס שלהם, ואף דרישה מהמנהלים לקבל ייעוץ בנושא.

סדנאות היזע של אפל

בסיפור הזה ניצבים אחד מול השני שני הקצוות של העולם הטכנולוגי. באפל עובדים מהנדסים שמעורבים בפיתוח טכנולוגיות מרתקות ונהנים משכר גבוה, ובמפעלי ההרכבה בסין נמצאים פועלים שעושים עבודה אפורה, משעממת עד מוות - ולא רק כמטבע לשון, מסתבר - שמקבלים במקרה הטוב 300 דולר לחודש.

אלא שהשנה הפכה פוקסקון לשותפה כמעט פעילה ביחסי הציבור של אפל, ולא לטובה. פתאום הפכה סאגת הקפיצות של העובדים אל מותם, מגגות המפעלים בסין, למרעישה לא פחות מאשר המוצרים המתקדמים שהחברה מפתחת בעמק הסיליקון.

לא פלא שהיה כבר מי שהשווה את ההתאבדויות במפעל לפרשת סדנאות היזע בייצור נעלי Nike בשנות ה-90, שפגעו קשות בתדמית של חברת הנעליים. באפל מכירים היטב את פוקסקון עוד מאמצע העשור, אז התקיימה במפעל הביקורת הראשונה על תנאי העסקה. שתי החברות - אפל ופוקסקון - נוחלות הצלחה פיננסית יוצאת דופן, וכל אחת מהן נהנית מההצלחה של השנייה.

אפל מנצלת את המחירים הנמוכים ואת האיכות הגבוהה שמציעה פוקסקון כדי לרשום רווחיות גבוהה, ואילו החברה-האם, Hon Hai Precision, נכנסה ב-2010 למקום ה-112 של 500 החברות הגדולות של מגזין "פורצ'ן" עם מכירות של 59 מיליארד דולר ורווח נקי של 2.3 מיליארד דולר.