רעש בעוצמה 6.3 בסולם ריכטר שפקד את העיר כרייסטצ'רץ' שבאי הדרומי של ניו-זילנד, המית עליה חורבן והרס: בניינים קרסו על יושביהם, בתים עלו באש, מכוניות נקברו תחת ההריסות, עצים נפלו, תשתיות נפגעו, והתוצאה היא עשרות הרוגים, ביניהם גם מטייל ישראלי, ומאות שעדיין לכודים תחת ההריסות.
"זהו יום שחור בהיסטוריה שלנו", אמר ראש ממשלת ניו-זילנד, ג'ון קיי. לפי שעה, לא ברור איזו השפעה תהיה לרעש על הפעילות העסקית הישראלית בעיר וביתר חלקי המדינה בעתיד הקרוב. "עדיין מוקדם מדי לדעת", אמרו לנו כמה חברות ישראליות הפעילות בניו-זילנד.
היקף הסחר (יצוא ויבוא) של ישראל עם מדינת האיים שבדרום-מערב האוקיינוס השקט זניח יחסית ועומד על 56 מיליון דולר בשנה: היצוא הישראלי למדינה המבודדת הסתכם אשתקד ב-40 מיליון דולר, ואילו היבוא ב-16 מיליון דולר בלבד.
למרות הצימאון הגובר של ניו-זילנד לטכנולוגיות חדשות, ולמרות הפתיחות שלה למשקיעים זרים (מדורגת במקום השלישי במדד "קלות עשיית עסקים" של הבנק העולמי, ובמקום השישי במדד הסחר הבינלאומי) - הישראלים לא עטים עליה, בעיקר בשל הריחוק הגיאוגרפי ואוכלוסייתה הקטנה (4.4 מיליון תושבים). מסיבות אלה, ניו-זילנד מדורגת במקום ה-61 במפת יעדי היצוא של ישראל (לעומת אוסטרליה המדורגת במקום ה-22).
בין 151 החברות הישראליות שכן פעילות במדינה נמנות מפעלי ים המלח, תרכובות ברום, פלרם, מכתשים מפעלים כימיים, אבן קיסר, סודה סטרים, ישקר, פינציה אמריקה-ישראל, כתר פלסטיק וטבע נאות.
גד פרופר, קונסול כבוד של ניו-זילנד:
"קיבלתי הרבה מאוד טלפונים של הורים מודאגים"
לפני 13 שנה, קיבל התעשיין גד פרופר שיחת טלפון מפתיעה משגריר ניו-זילנד בטורקיה, שהיה אז אחראי גם על ישראל. "הוא צלצל ואמר לי שהוא רוצה לפגוש אותי. בפגישה הוא הציע לי להיות קונסול כבוד של ניו-זילנד בישראל, והסכמתי", משחזר פרופר, המודאג מאוד מהאסון שפקד את המדינה. "אני נמצא בקשר עם משרד החוץ, ומתעדכן בפרטים. עדיין לא הצלחתי לדבר עם גורמים שונים בניו-זילנד, ולכן אני לא יכול לנדב מידע מפורט יותר על המתרחש מעבר למה שכבר ידוע ומתפרסם".
- האם בעקבות מה שקרה פנו אליך אנשי עסקים בבקשת עזרה?
"במהלך היום קיבלתי הרבה מאוד טלפונים של הורים מודאגים, שאת כולם הפניתי לחדר המצב של משרד החוץ".
- האם יש לך עסקים בניו-זילנד?
"לא, למעט יצוא קטן של מוצרי אסם לקהילה היהודית בניו-זילנד, המונה 5,000-6,000 יהודים. את עבודתי כקונסול כבוד אני עושה בהתנדבות, ובדרך-כלל אני לא אוהב לערב עסקים עם הובי. יכול מאוד להיות שבעתיד, כשאסיים את תפקידי כקונסול, אתפנה לעשות שם עסקים".
- מדוע ניו-זילנד נתפסת אצלנו יותר כיעד תיירותי ופחות כיעד עסקי?
"בגלל המרחק, למרות הפוטנציאל העסקי הלא קטן שלה עבור חברות ישראליות".
- איזה פוטנציאל?
"ניו-זילנד היא שוק מערבי ומפותח לכל דבר ועניין. היא פוטנציאלית בעיקר לשיתופי-פעולה טכנולוגיים. הניו-זילנדים, מטבע הדברים, רואים בישראל מדינה רחוקה וקטנה. קל להם יותר לעשות עסקים עם אסיה, למשל, והם פחות מודעים לפוטנציאל לעסקים איתנו. עם זאת, יש שם נכונות לעבוד איתנו. בנוסף, השנה שר המדע של ניו-זילנד צפוי לבקר בארץ. אני מקווה שבעקבות ביקורו יתפתחו קשרי מסחר טכנולוגי ומדעי טובים יותר".
- איך אתה כקונסול כבוד פועל לקידום העסקים בין המדינות?
"אני הכתובת הניו-זילנדית היחידה במדינת ישראל. ככזה, אני שמח לעזור לכל מי שפונה אליי, ולא רק לאנשי עסקים. לשמחתי, אני לא עוסק בדרכונים ובוויזות, בזכות פטור מוויזה (עד שלושה חודשים) שהצלחתי להשיג לישראלים.
"באחרונה, במסגרת שיפור היחסים בין ישראל לניו-זילנד, נחתם גם הסכם 'ויזות טיול עבודה' (שטרם אושרר), המאפשר למטיילים ישראלים לעבוד שם עד שנה. לאנשי עסקים יש כתובות נוספות כמו לשכת המסחר ישראל-אוסטרליה-ניו-זילנד, מכון היצוא או שגרירות ישראל בניו-זילנד, שנפתחה אשתקד אחרי שנים שהייתה סגורה מסיבות תקציביות ובאחרונה אף קלטה מקומי שתפקידו לקדם עסקאות".
- ניו-זילנד היא מדינה פרו-ישראלית?
"ניו-זילנד היא כמו מדינות אירופאיות. לפעמים היא בעדנו ולפעמים לא. היה לא נעים, למשל, בפרשת הדרכונים המזויפים שבמרכזה היו שני הישראלים, אורי קלמן ואלי קרא, שנעצרו (ולאחר מכן שוחררו), שנחשדו כסוכני מוסד שניסו להשיג במרמה דרכונים ניו-זילנדים.
"היום מכהנת שם ממשלה אוהדת יותר מקודמתה. שר החוץ ויו"ר הפרלמנט של ניו-זילנד ביקרו בישראל אשתקד, ובאפריל השנה מתוכנן ביקור של יו"ר הכנסת, רובי רבלין, בניו-זילנד. ביקורי גומלין הם תולדה של שיפור ביחסים. זה חשוב ועוזר גם לקדם את העסקים בין המדינות".
- מהו הסיכון העיקרי בשוק זה?
"ניו-זילנד היא כמו כל מדינה מערבית אחרת. אפשר לעשות בה עסקים בדרכים שאנחנו רגילים ומכירים ובצורה פתוחה וישירה. הניו-זילנדים הם אנשים נעימים מאוד ו'ביזנס לייק'. חושבים כמונו".
- איך הכי נכון לעשות שם עסקים?
"ברמת המדינות, הדרך הטובה ביותר היא לקדם משלחות עסקיות לשם ולכאן. רק במפגשים בארבע עיניים אפשר להיווכח שלצד השני אין קרניים ושאפשר לעשות עסקים טובים. זו הדרך, ולצערי לא נעשה מספיק בעניין הזה".
סודה סטרים אינטרנשיונל:
"דיברנו עם הנציגים ולשמחתנו כולם בסדר. כשאסונות כאלה קורים, זה חשוב יותר מהביזנס"
"המותג 'סודה סטרים' מצליח בניו-זילנד יותר מאשר בישראל", אומר דניאל בירנבאום, מנכ"ל סודה סטרים אינטרנשיונל. לדבריו, ל-20% מבתי האב בניו-זילנד יש מכשיר סודה סטרים ול-70% מתושבי המדינה יש מודעות למותג.
"המותג שלנו ותיק בניו-זילנד, הוא משווק שם 20 שנה בהיקף של כ-4 מיליון אירו בשנה, ונמכר כיום ב-750 חנויות בפריסה ארצית, שזה בערך כל השוק. בעיקר בחנויות חשמל ואלקטרוניקה, כלי בית וסופרים גדולים. בשלוש השנים האחרונות הכפלנו את המכירות שלנו משנה לשנה, בזכות המפיץ המקומי שעושה לנו שם עבודה פנטסטית".
- מה שלומו?
"משרדיו ממוקמים באוקלנד שבאי הצפוני, הרחק ממוקד הרעש, ולכן הוא לא נפגע פיזית. דיברנו עם הנציגים שלנו במדינה, ולשמחתנו כולם בסדר. גם במשרד יחסי הציבור המקומי שלנו, שיושב בכרייסטצ'רץ', כולם בסדר, למעט נזק שנגרם למבנה. כשאסונות כאלה קורים, זה הכי חשוב ולא הביזנס".
- האם צפויה פגיעה במכירות?
"כרגע עדיין לא ברור אם תהיה ירידה במכירות בעקבות מה שקרה. וגם אם תהיה, היא לא תשפיע לרעה על סודה סטרים העולמית. מהניסיון שהיה לנו בשיטפונות הקשים האחרונים באוסטרליה, אחרי שהם יבשו חלה עלייה אדירה במכירות, שקיזזו את הירידות שנגרמו בשיטפונות. להערכתנו, צפויה להיות איזושהי השפעה על המכירות בימים הקרובים במוקד הרעש, אך לא ביתר חלקי המדינה. וגם בניו-זילנד, כמו באוסטרליה, אחרי שהחיים יחזרו למסלולם, אנשים יחזרו לקנות. לפי שעה, המפיץ שלנו לא ביטל או עיכב משלוחים מהארץ".
- איך זה שאתה לא צופה פגיעה במכירות, לפחות בכרייסטצ'רץ'?
"משיחה שעשיתי עם הנציגים שלנו בניו-זילנד, למרות ההלם, השוק והתמונות הקשות, לא צפויים כרגע שינויים".
- כמה מהווה השוק הניו-זילנדי ממחזור המכירות שלכם?
"השוק הניו-זילנדי מהווה כ-1.5% ממחזור המכירות של סודה סטרים. ניו-זילנד נחשבת לאחד השווקים היותר חדורים שלנו. אנחנו שם עם שתי רגליים על הקרקע. למעשה, חדרנו שם פי-שניים יותר מאשר בשווקים אחרים בסדר גודל דומה".
- איך זה שסודה סטרים מצליחה יותר בניו-זילנד מאשר בישראל?
"כי אנחנו נחשקים שם יותר. לא תמצאי שם חנות כלי בית או מוצרי חשמל בלי סודה סטרים. זה מוצר חם, שהיה לאחד הנמכרים ביותר בכריסטמס האחרון. פה בארץ, לכי תשכנעי רשתות חשמל כמו 'שקם אלקטריק', 'א.ל.מ' ו'מחסני חשמל' למכור את המכשיר שלנו, שמשום מה נתפס אצלם כלא חדשני. אנחנו לא רוצים לרדוף ולשכנע, ומעדיפים להשקיע מאמץ במכירות במדינות אחרות. זה אבסורד שמותג ישראלי כחול-לבן לא נמכר ברשתות החשמל הישראליות. בניו-זילנד יודעים להעריך את החדשנות שלנו יותר".
- תאר את הניו-זילנדים כפרטנרים עסקיים?
"הם עושים עבודה מדהימה, הם יצירתיים ואגרסיביים. הם יודעים לשלב ביזנס עם פלז'ר. הם יודעים לחיות".
- האם אתם מפרסמים שם את המותג כישראלי?
"משרד יחסי הציבור שלנו מקדם את המותג כירוק וידידותי לסביבה ולא מבליט את ארץ מוצאו, למרות שאנחנו לא מתביישים בזה".
- מהו הקושי הגדול בשוק זה?
"האתגר הוא בעיקר לוגיסטי, בגלל המרחק הגיאוגרפי. למשלוח לוקח כחודשיים להגיע. גם אין אניות ישירות לשם. זה מקשה על ניהול המלאים ומייקר את ההתעסקות איתם. מסיבה זו הקמנו באמצעות קבלן משנה מפעל מקומי למילוי גז. יש לנו שמונה מפעלים כאלה בעולם. וכדי לעמוד בביקושים הגדלים, שקשה לחזות מראש, המפיץ שלנו מחזיק תמיד מלאי גדול יותר".
אס.סי.אר מהנדסים:
"מיד הצענו ללקוח את עזרתנו במשלוח ציוד וטכנאים, כפי שעשינו ברעידה הקודמת"
אומרים שבניו-זילנד יש יותר כבשים מבני-אדם. "אבל יש שם יותר פרות מכבשים", טוען אורי ענבר, סמנכ"ל שיווק ומכירות בחברת "אס.סי.אר מהנדסים", העוסקת בפיתוח ובהטמעת טכנולוגיות מתקדמות ברפתות. לדבריו, לפי שעה לא ברור מה עלה בגורלם של הרפתנים והפרות באזור הרעש, באותה מידה שלא ברור מהו מניין הלכודים מתחת להריסות.
"שוחחנו אתמול עם מנכ"ל חברת 'מילפוס', הלקוחה שלנו בניו-זילנד, שמשרדיה לשמחתנו לא ממוקמים במוקד הרעש. הצענו לו את עזרתנו במשלוח ציוד וחלקי חילוף חדשים וטכנאים לצורך שיקום, כפי שעשינו ברעידת האדמה הקודמת. הוא הודה לנו, אך ציין שלמיטב ידיעתו אין פגיעה באזורים החקלאיים שמחוץ לעיר שנפגעה, ושהפעם הפגיעה הקשה היא בתוך העיר. ברעידת האדמה שארעה בשנה שעברה והייתה חזקה הרבה יותר, כמעט ולא נגרמו נזקים בגלל המרחק של מוקד הרעש מאזורים מיושבים. כאמור, גם אז הצענו את עזרתנו לכמה רפתות שניזוקו, אבל הם לא היו צריכים".
אס.סי.אר מהנדסים, שהוקמה ב-1976 ומעסיקה כיום 190 עובדים, מספקת טכנולוגיות מתקדמות למאות רפתות בניו-זילנד משנת 2002, בהיקף של כ-4 מיליון דולר בשנה. "אנחנו מספקים שלוש טכנולוגיות עיקריות: טכנולוגיה לניטור הפרה, קרי לאיסוף מידע באמצעות קולרים אלקטרוניים על אודות הפרה כמו התנהגותה הפיזית ורמת הגרה שהיא מעלה; טכנולוגיה למדידת החלב הזורם מהעטין אל צינור החליבה; ומערכת מידע ותקשורת המאפשרת איסוף כולל של כל הנתונים מכל הסנסורים האמורים והצגתם לרפתן בצורה מרוכזת", אומר ענבר.
- עד כמה שוק החלב בניו-זילנד אטרקטיבי עבורכם?
"ניו-זילנד חרתה על דגלה את נושא החלב. בזכות תנאי האקלים ושטחי המרעה המצוינים והעצומים שלה היא הפכה למעצמת חלב, המייצאת כ-90% מתוצרתה. וכיאה למעצמה, משק החלב שלה הצטייד בשנים האחרונות בטכנולוגיות חדשניות. אנחנו יודעים לתת לניו-זילנדים את מה שהם צריכים, טכנולוגיות לשיפור תוצאות הרפת, ומכאן האטרקטיביות".
- האם אתם עובדים ישירות מול הרפתנים?
"לא. אנחנו עובדים עם 'מילפוס', חברה מקומית העוסקת בין היתר בשיווק המוצרים שלנו. בשנה שעברה זכתה 'מילפוס' במכרז להקמת רפת מחקר חדשה בניו-זילנד. לשמחתנו, רפת המחקר כוללת גם את הטכנולוגיות המתקדמות שלנו".
- איך הניו-זילנדים כפרטנרים עסקיים?
"נוח מאוד לעבוד איתם. אין ביורוקרטיה מיותרת והיצוא לשם מתנהל בלי בעיות. המרחק הגיאוגרפי והפרשי הזמנים מקשים בעיקר בהיבטים של תמיכה טכנית".
- מה הקושי הגדול בשוק זה?
"חינוך השוק והגברת מודעות הרפתנים לפוטנציאל של הטכנולוגיה הם האתגרים הגדולים ביותר. עיקר ההתמודדות שלנו היא לא מול המתחרים, אלא מול הרפתנים כדי שירצו להשקיע יותר בטכנולוגיות מתקדמות. רפתנים הם עם שמרן, ולכן לא פשוט להחדיר להם טכנולוגיות מתקדמות. במערב אירופה קל לנו יותר. זה בגלל שהניו-זילנדים מצליחים, בזכות האקלים ושטחי המרעה, לייצר חלב איכותי בעלויות נמוכות ועם מרווחים גבוהים יחסית. אין להם תמריץ להשקיע יותר בטכנולוגיות מתקדמות".
- איך נכון להתנהל עסקית במצב כזה?
"להיות שירותי, להציע עזרה וגם להיות מוכן לתת אותה ".
