הבונוס האמיתי שקיבל דן מרידור הוא לא הכסף שהובטח לו מארקדי גאידמק, אלא הזיכוי שקיבלו הוא ושותפו מבית הדין המשמעתי של מחוז תל-אביב בלשכת עורכי הדין. בית הדין עסק בשני שימועים שנערכו לגאידמק לפני הגשת כתב אישום נגדו בגין חשד להלבנת הון בסך של כ-50 מיליון דולר.
גאידמק שכר את שירותי מרידור ושותפו עו"ד אילן שביט. בהסכם שכר-הטרחה נקבע כי מרידור יקבל עבור השימועים 600 אלף דולר - ובמקרה של ביטול כתב האישום, יעביר גאידמק למרידור עוד 5 מיליון דולר.
שימוע אינו משפט?
נגד מרידור ושותפו הוגשו תלונות ללשכת עורכי הדין על-ידי תנועת אומ"ץ ועו"ד דן כוכבי. בתלונות נטען כי מרידור ושביט עברו על סעיף 84(א) בחוק לשכת עורכי הדין, לאמור: "לא יתנה ולא יקבל עורך דין בעד שירותו במשפט פלילי שכר-טרחה התלוי בתוצאות המשפט".
לכאורה, העבירה של מרידור ברורה, אבל כיוון שבעורכי דין מדובר, הם מצאו מעין פירצה. שימוע, טענו הנתבעים, אינו משפט.
בית הדין המחוזי של הלשכה קיבל את הטענה, וברוב קולות - שניים נגד אחד - זיכה את השניים. באחרונה הגישה לשכת עורכי הדין ערעור נגד הזיכוי לבית הדין הארצי של הלשכה.
הון עתק תמורת שתי ישיבות
בסיפור הזה מעניין הפן המוסרי של מרידור יותר מאשר ההיבט המשפטי. קודם כל העובדה שמיסטר "קלין" הולך אצל איש עסקים מפוקפק כמו גאידמק. שנית - הסיבה והמניע של מרידור. 600 אלף דולר ועוד 5 מיליון דולר הם סכום-עתק לפי כל קנה-מידה - וזה אפילו לא בשביל לנהל משפט ארוך שנים, אלא כדי למנוע את קיום המשפט.
כלומר, בעצם היה מדובר בסך כולל של 5 מיליון ו-600 אלף דולר תמורת ייצוג בשתי ישיבות של שימוע (בפועל 5 המיליון לא שולמו, כי מרידור לא הצליח במשימתו לבטל את כתב האישום).
הון-העתק שהסכים גאידמק לשלם היה הסיבה שהלך הזרזיר מרידור אצל העורב גאידמק. אבל מכל עורכי הדין, למה בחר גאידמק דווקא במרידור?
במשך השנים שעסק בעריכת דין לא נודע שמו של מרידור כבעל כישורים ראויים לציון. בעצם הוא בלט כעורך דין בינוני למדי. לו הצליח בתחום, סביר שהיה נשאר בו ולא חוזר אל נתניהו - שאותו כל-כך ביקר וגינה.
אז מה הביא את גאידמק אליו? נדמה שהתשובה ברורה. גאידמק חיפש אדם מעורה ובעל השפעה במשרד המשפטים. ומי מתאים לכך יותר משר משפטים לשעבר? ועוד כזה שיושר והגינות הפכו לסמל המסחרי שלו? כלומר, בעצם תמורת בצע כספו של גאידמק היה מרידור מוכן להשתמש בהשפעתו כשר משפטים (לשעבר) כדי למנוע משפט.
בית הדין הארצי של הלשכה יחליט סופית לגבי אשמתם או חפותם של מרידור ושותפו, אבל בבית הדין של הציבור שהאמין בו - מקבל מרידור ציון לגנאי.