סיפור הגז המצרי גדול על מימן

מי שהלך לישון עם חוסיין סאלם, שלא יתעורר בוקר אחד ויתלונן שהדברים השתבשו

1. הדיווחים הרשמיים של חברת אמפל, המנוסחים ביובש ובצורה מינימליסטית, מספרים באופן הטוב ביותר את סיפורו של הגז המצרי בחודש האחרון. אמפל, הנשלטת על ידי יוסי מימן ומחזיקה במניות EMG, ספקית הגז המצרי, מחויבת כחברה ציבורית לדווח על אירועים מהותיים בעסקיה, וכך עשתה. הנה סיפור הדחייה והמבוכה, פעם אחר פעם:

6.2.2011, יממה אחרי הפיצוץ במתקני הגז בסיני: "בניגוד לכמה דיווחים בתקשורת, צינור הגז של אי.אם.ג'י מאל-עריש במצרים לאשקלון בישראל לא נפגע ולא נגרם לו כל נזק כתוצאה מההתפוצצות במתקן הגז אתמול. אספקת הגז ללקוחות הישראלים הופסקה בעקבות שריפה במתקן שאינו קשור לאי.אם.ג'י, ואספקתו צפויה להתחדש תוך שבוע. צינור הגז ממצרים לירדן שנפגע בעקבות השריפה נמצא בבעלות ומופעל על ידי חברת הגז המצרית, שהיא חברה בת של חברת הגז הלאומית של מצרים, האחראית גם לאספקת הגז לאי.אם.ג'י. המתקן שבו אירעה השריפה איננו חלק מצינור הגז של אי.אם.ג'י וממוקם בערך 30 ק"מ מהמתקן של אי.אם.ג'י. בעקבות השריפה החליטה חברת הגז המצרית להפסיק את אספקת הגז בכל סיני, כולל הצינור של אי.אם.ג'י, כדי לדכא את האש ולצנן את המערכת. תהליך הצינון יכול לארוך שבוע. בניגוד לדיווחים בתקשורת, הן מתקן הגז של אי.אם.ג'י והן הצינור לא ניזוקו".

8.2.2110: "אספקת הגז של אי.אם.ג'י לישראל צפויה להתחדש ב-17.2.2011, לאחר שחברת הגז המצרית תשלים את התיקון של קטע קטן (בערך 200 מטר) של צינור הגז שמוליך למתקן של אי.אם.ג'י, שניזוק בעקבות החום".

16.2.2011: "אספקת הגז של אי.אם.ג'י לישראל צפויה להתחדש מאוחר יותר החודש. חברת הגז הלאומית של מצרים הודיעה שהעיכוב נגרם בשל עבודות תיקונים בצינור הגז".

27.2.2011: "אספקת הגז של אי.אם.ג'י ישראל תתחדש לא יאוחר מ-4.3.2011. חברת הגז הלאומית המצרית הודיעה לאי.אם.ג'י שעבודות התיקונים בצינור הגז נמשכות. ייערך מבחן של הזרמת גז בצינור מ-2.3 ותאריך המטרה של אספקת הגז הוא לא יאוחר מ-4.3"

3.3.2011: "כל התיקונים במתקן הגז והצינורות שמובילים לירדן הושלמו. התיקונים נועדו לאפשר אספקת הגז לאי.אם.ג'י וללקוחותיה הישראליים וכן לירדן ולסוריה. ב-2.3, בעקבות חילופי אש בין טרוריטסים לבין כוחות הביטחון המצריים במתקן הגז, בדיקת הצינורות התעכבה למרות שלא נגרמו כל אבדות בנפש או ברכוש. לא ברור לאי.אם.ג'י מתי בדיקת הצינור תיעשה ומתי תחודש אספקת הגז. אמפל ובעלי המניות הבינלאומיים של אי.אם.ג'י פנו לממשלת מצרים בעניין וביקשו מהממשלות של בעלי המניות האחרים לעשות כן, הכול כדי להבטיח את חידוש אספקת הגז בהקדם האפשרי".

מבולבלים מהדיווחים הרשמיים? ראשכם סחרחר עליכם? זה התחיל באיחור של שבוע, אחר כך שבועיים, ואז השבועיים הפכו לשלושה והשלושה לחודש, ואחרי חודש - זה כבר פלונטר רציני. מתי תחודש אספקת הגז המצרי? אלוהים גדול.

ברור שלמצרים, לפי ההודעות של אמפל, אין רצון עז לעשות עסקים עם ישראל. להיפך, הם עושים הכול כדי שהזרמת הגז לא תחודש - ממזמזים, דוחים, בודקים, זורקים הבטחות ריקות מתוכן. ויש להם תירוצים מן היקב ומן הגורן מדוע צריך לעכב את ההזרמה.

חוסיין סאלם, בעל המניות הגדול ביותר באי.אם.ג'י ומקורב למשטר מובארק, ברח ממצרים עם מזוודות של מזומנים, כך לפחות לפי תיאורי התקשורת, וארז במזוודותיו גם את סודות המיזם ואת פרקטיקת העסקים שלו. סאלם היה הרוח החיה של המיזם, לצד שותפו הישראלי יוסי מימן. השניים מכרו לאורך השנים חלק מהחזקותיהם למשקיעים מתאילנד, מארה"ב ומישראל (גופים מוסדיים) לפי שווי חברה שהגיע בשיא לכ-2 מיליארד דולר.

בחוכמה שבדיעבד, על רקע האירועים האחרונים, ביצעו סאלם ומימן יופי של עסקאות; השותפים החדשים שלהם, אלו שרכשו מהם מניות אי.אם.ג'י, אינם יכולים להתגאות באיכות העסקאות הללו - עכשיו הם תקועים עם מניות שאיש אינו כמה הן באמת שוות.

יתרה מזאת, המצרים מפשפשים חזק-חזק בעסקי אי.אם.ג'י. שר הנפט זומן לחקירה בחשד למכירת גז לישראל במחירים נמוכים מדי, ואם החקירה תסתעף, הגז ימשיך להתעכב והמצרים עשויים לדרוש את ביטול ההסכמים או פתיחתם מחדש. הממשלה המצרית, שאמורה להיכנס לנעליו של סאלם ולהחזיק סך הכול ב-38% ממניות המיזם, קשובה ודאי לקולות שעולים מן הרחוב ועוינים את המיזם ואת הקשר שלו לישראל.

אי.אם.ג'י נתפסת במצרים כסדין אדום, כביטוי המכוער ביותר לשחיתות וסיאוב של משטר מובארק ובנו גמאל. הלוואי שנתבדה, אבל קשה לראות איך באווירה כזו המצרים פותחים מחדש את ברזי הגז לישראל.

כל האירועים הללו מחדדים את תפקידו של מימן, הפנים הישראליות במיזם של אי.אם.ג'י. במקום לשים את כל הקלפים על השולחן, להסביר ללקוחותיו מה בדיוק קורה כאן או מה הוא חושב שקורה כאן, הוא מעדכן אותם באמצעות הודעות לבורסה, המצטטות את חברת הגז המצרית. מימן ידע, אפשר להניח, מי זה בדיוק חוסיין סאלם, למי הוא מקורב ואיך בדיוק נחתכות עסקאות במצרים. אבל לפי ההודעות לבורסה של אמפל, במיוחד האחרונה שבהן, עכשיו הסיפור הזה גדול על מימן ועל שותפיו בכמה מידות. הם זזים הצדה, כאילו הם לא החברה העסקית שחתמה על הסכמי הגז עם חברת החשמל והחברה לישראל. עכשיו, לפי מימן ושותפיו, העסק צריך להיפתר מלמעלה, ע"י ראשי ממשלות.

יואילו נא ממשלות ישראל, תאילנד ונשיא ארה"ב, אומר מימן, לפנות לממשלת מצרים ולהסדיר את אספקת הגז. אני, מה אני? אומר למעשה מימן, אני בסך הכול בורג קטן באי.אם.ג'י, שאמורה לגזור קופון מאספקת הגז לישראל. שנתניהו ואובמה ישברו את הראש.

2. מעניין מה היה קורה אם חברה ישראלית מובהקת, עם בעל שליטה ישראלי מובהק, הייתה שולחת הודעות מבולבלות וסותרות כאלה לבורסה. אל דאגה, כולנו היינו קורעים לה את הצורה, אבל למימן ולאמפל מתייחסים בסלחנות. הסכם הגז עם מצרים נתפס לאורך שנים כנכס אסטרטגי להסכם השלום, כאיום על המונופול לכאורה של יצחק תשובה, כדרך ללחוץ על תשובה במחירי הגז (המחירים של הגז המצרי אכן זולים מדי בכל קנה מידה, אולי זה מסביר את הפטור הגורף ממס שהיה לאי.אם.ג'י עד לאחרונה בישראל וההטבות במצרים).

שר האוצר, יובל שטייניץ, נוהג לתקוף את יזמי הגז הישראלי ולאיים עליהם בהלאמה אם לא ימהרו לפתח את שדה תמר. יואיל נא שטייניץ להיות תקיף גם עם ספקי הגז המצרי, בין אם קוראים להם מימן ובין אם קוראים להם ממשלת מצרים, האחראים כרגע על כ-20% מכושר ייצור החשמל. חתמתם על הסכמים, אנא כבדו אותם. מימן רוצה התערבות ממשלתית? בבקשה, שימסור את מניותיו באי.אם.ג'י למדינה (שטייניץ הרי אוהב לאיים בהלאמות) או שישלם דמי תיווך למדינת ישראל על ניסיונה להסדיר עבורו את אספקת הגז.

3. כרגיל, הוויכוחים על אספקת הגז המצרי או הישראלי עוברים מעל לראשו של הצרכן. אותו מעניין דבר אחד ויחיד, ובצדק: חשבון החשמל שלו, לא העימותים בין מצרים לישראל או בין שטיייניץ לתשובה. ובכן, בשנה האחרונה הוזל מחיר החשמל לצרכן ביותר מ-10% - הוזלה שעתידה להימחק אם המצרים יעמדו בסירובם. התמונה לא ורודה: עד שהגז מתמר יתחיל לזרום, בעוד שנתיים, השימוש הגובר בתחליפים כמו מזוט, סולר, פחם או גז נוזלי עלול לייקר את החשבון בעד 30%.

אם תרצו, זו בדיוק התוצאה של הזיווג העסקי עם חוסיין סאלם. מי שהלך לישון איתו, שלא יתעורר בוקר אחד ויתלונן שהדברים השתבשו. יש דברים שלא עושים גם בשביל, לכאורה, הסכם שלום עם מצרים.