המופע של שיא הרגש
בית"ר ירושלים - הפועל תל-אביב, ב' 20:50, ערוץ 1
יותר משחוותה משבר כלכלי שמאיים לרסק אותה, חוותה בית"ר ירושלים משבר-זהות: מקבוצה שהיא תבנית נוף אוהדיה, הייתה הקבוצה הירושלמית, זו שהצליחה לשמור על תדמית ה"אנדרדוג" גם בימים שבהם יציע-הכבוד שלה איכלס לא מעט אוהדים-משפיעים, לצבא של שכירי חרב שבעים, או סתם צעירים לא מוכשרים מספיק.
הקהל ביציעים, זה שפעם ליווה בשיירות את בית"ר, אפילו כששיחקה בליגת המשנה, הלך והידלדל עד שלפעמים נדמה שהקבוצה פשוט נעלמה מנוף הכדורגל הישראלי. בספר המופת של אמיל אז'אר "כל החיים לפניו", מתעוררת המדאם היהודייה, מנהלת בית-הבושת, לחיים, בכל פעם שמראים לה תמונה של היטלר. מדובר ברפלקס מותנה של הישרדות שניעור לחיים בכל פעם שהיא רואה את תמונתו של הצורר (ולפני שאקים עלי ביקורת מצד אנשים בעלי רפלקס-מותנה מסוג אחר, אציין שההשוואה שלי היא לדימוי הספרותי ולא למקור ההיסטורי).
ובכן, אם יש תמונה שיכולה להחזיר לאוהדי בית"ר (ולדאבונם, לא לשחקני הקבוצה) את הצהוב ללחיים, הרי זה האדום הלוהט של הפועל תל-אביב. הערוץ הראשון מתקדם בשידורי הכדורגל שלו במתכונת של צעד וחצי לפנים ושניים לאחור: הצילום והשידור באיכות HD הם טובים בהחלט. גם הפאנלים של לפני ואחרי, הצגת הסטטיסטיקה וכל העזרים הטקטיים הם ברמה גבוהה.
חבל רק שההתעקשות הנמשכת על דני נוימן, פרשן שצריך בעצמו שמישהו יסביר לו את המשחק, פוגמת באיכות השידור ומבריחה מהמסך את האחרונים שעדיין שומרים אמונים למושג המפוקפק שנקרא כדורגל ישראלי.
פיצה עם תובנות
"הישרדות", ב' 21:00, ערוץ 10
צפיתי אמש כהרגלי ב"הישרדות". אני די מחבב את הריאליטי הוותיק הזה, במיוחד כשאירית רחמים-בסיס רוקדת, ובכל זאת היה רגע אחד קצת מוזר: ב"משימת הפרס" התחרו שני השבטים על... ובכן, פיצה! הפיצה נטרפה חיש מהר בידי השבט המנצח "זו הפיצה הטובה ביותר שאכלתי כל חיי", התפייט מישהו. ובאמת, אפשר להבין כשאתה על אי בודד וחי מאורז וקוקוס, נדמית אפילו פיצה כ... רגע, ספקתי פתאום את כפי, הרי המתמודדים נמצאים על האי בסך הכול תשעה ימים! וממילא, כך לפחות אני תוהה אל מול המראות האנורקטיים של הדוגמנים-שורדים, עם פחות מ 10% שומן בגוף, יש להניח שחלקם לא אכלו פיצה כבר כמה שנים טובות אפילו ב"אזרחות"!
הליהוק האנורקטי במיוחד של העונה הנוכחית, שלח אתמול את אחת השורדות הבייתה, אחרי שהתמוטטה, אבל ספק אם גם הדרמה-זוטא הזאת תצליח להרים את קרנה של התוכנית שבעונתה הראשונה שברה את כל שיאי הרייטינג, ואילו עתה היא לא מוצאת את דרכה אפילו אל העשירייה הראשונה של טבלאות הצפייה השבועיות.
לפני העונה הבטיחו לנו קרב של אשכנזים מול מזרחיים, אבל גם עם הרעיון המקומם אך המקורי הזה, נדמה שלא היה לאף אחד אומץ ללכת עד הסוף. ככה נתקענו עם חבורה רצינית של חנונים על המסך. מה יקרה אם חלילה יתחשק להם מחר להדיח את אירית רחמים? נצטרך להתחיל לראות 360? כבר עדיף לחיות באי בודד ולאכול קוקוס, בלי טלוויזיה.