"גד זאבי גילה כושר עמידה יוצא דופן, הזיכוי שלו מרגש"

תכירו את עו"ד איריס ניב-סבאג, שחתומה על זיכויו הגורף השבוע של גד זאבי בפרשת מלם ■ "אני מייחלת לתוצאה דומה גם בתיק בזק", היא אומרת בראיון ראשון ובלעדי ל"גלובס"

אולמה של שופטת בית משפט השלום, דניאלה שריזלי, היה מלא תכונה שלשום (ב') לאחר הקראת הכרעת הדין המזכה את איש העסקים גד זאבי מכל אשמה בפרשת חברת המחשוב מלם מערכות. חלק מהנאשמים שזוכו לצד זאבי הזילו דמעה, בני משפחותיהם שחררו אנחת רווחה, והסנגורים לחצו ידיים וחייכו בסיפוק. זיכוי גורף כזה הוא לא עניין שבשגרה.

זאבי הואשם בכך שבמסגרת תפקידו כיו"ר חברת המחשוב פעל עם אחרים בדרכי מירמה לסיווג מניותיה של החברה כ"בלתי נגועות בעניין אישי", במטרה להשיג רוב לאישור שכרו החודשי בסך 10,000 דולר. במהלך הקראת הכרעת הדין, פסקה אחר פסקה, ניקתה השופטת את זאבי מכל רבב שהודבק אליו בפרשה, ואף מתחה ביקורת על הפרקליטות על עצם הגשת כתב האישום נגדו ונגד אחרים, וניהול ההליכים באופן מייגע. כששריזלי סיימה, ניגש זאבי המאושר לספסל הסנגורים ונשק לעורכת דינו, איריס ניב-סבאג.

"זה היה רגע מאוד משמח ומרגש", אומרת עו"ד ניב-סבאג בראיון ראשון ובלעדי ל"גלובס". "יש בהכרעה קביעות מאוד מאוד חזקות לטובת זאבי. מעבר לזה שהשופטת מקבלת את כל טענות ההגנה היא אומרת שזאבי תם לב. התובעת ניסתה לערער את המהימנות שלו, בנו את התיק על טענה של חוסר אמינות, ובית המשפט קובע בצורה מאוד חד משמעית שהוא מאמין לגד זאבי בכל הרבדים. זה מאוד חשוב לזאבי שהאמת יצאה לאור והזיכוי גורף וחד משמעי", היא אומרת ומצטטת את קביעת בית המשפט כי "גירסתו של זאבי על כל פרטיה הייתה קוהרנטית, הגיונית, עניינית ורצינית".

רגע אחרי נודדת מחשבתה של הסנגורית אל הזירה הפלילית השנייה שבה נאבק זאבי על חפותו: "פרשת בזק", במסגרתה מואשם זאבי, לצדו של האוליגרך מיכאל צ'רנוי, בהונאת המדינה בכל הנוגע לרכישת מניות בזק על-ידי זאבי. "אני מייחלת לתוצאה דומה, לזיכוי, גם בתיק בזק. זאבי ניהל כאן קרב בשתי חזיתות במקביל, ואלמלא העוצמה שלו וכושר העמידה היוצא דופן שיש לו, אני לא יודעת איך הוא היה עומד בזה", היא אומרת.

ניב-סבאג לא תאמר זאת, אך מי שנכח באולם יודע לייחס חלק מ"כושר העמידה" של זאבי גם לאמון שהוא רוחש לעורכת דינו ולדרך הבוטחת שבה ניהלה את עניינו. ניב לא הרימה את קולה, אך שידרה עוצמה; הייתה עניינית אך גם אמפתית, ולאורך כל הדרך הקרינה ביטחון ביכולתה להגיע לזיכוי, חרף הסטטיסטיקות המעידות כי זיכוי הוא דבר נדיר במחוזותינו.

את הגישה הזו "ירשה" ניב-סבאג מהמנטור המקצועי שלה, עו"ד דן שינמן, מבכירי הסנגורים בארץ, אשר הכשיר אותה ואת עו"ד נווית נגב, לפניה, במשך שנים, להיות ממשיכות הדרך בפרקטיקה שלו (ראו מסגרת). השתיים חריגות בנוף של סנגורי עבירות צווארון לבן, שרובם גברים, ותיקים במקצוע, הנושאים עימם מעין קסם מיושן, אך גם ביטחון עצמי של מי שראו ושמעו כבר הכול.

לוחמנות נשית

- את ונווית מסמלות עידן סנגוריאלי עדיף סנגורי חדש? האם נראה יותר סנגוריות נשים בתחום הצווארון הלבן?

"השאלה הזו מביכה אותי, כי אני צריכה להעיד על עצמי".

- תעידי על נשים כסנגוריות באופן כללי. יש יתרון לאישה סנגורית על פני גבר?

"השילוב שיש בנשים בין רגישות ליכולת אנליטית חשוב למקצוע. כסנגורית יש ביטוי גם לנשיות, אבל זה לא מנותק מהעוצמה שנדרשת מכל סנגור. עוצמה היא לא בהכרח לוחמנות, ולא בהכרח תכונה גברית. היא גם תכונה נשית. כנשים אנחנו מביאות את הלוחמנות הזאת לדרגה של העמקה גדולה יותר, גם ביחס שלנו למניעים הפסיכולוגיים וגם בהתייחסות למה שעובר על אדם בתוך התהליך הפלילי הקשה".

ניב-סבאג (37), שותפה במשרד שינמן-נגב-ניב, מכירה היטב את התהליך הפלילי. ב-14 שנות עבודתה במשרד, מראשית הדרך כטרום-מתמחה ועד הקבלה לשותפות מלאה, הייתה שותפה במגוון תיקים מורכבים והספיקה לצבור רקורד מרשים של לקוחות, בהם עו"ד דורי קלגסבלד (בפרשת התאונה הקטלנית), שר המשפטים לשעבר חיים רמון (פרשת הנשיקה), אלדד תמיר בפרשת "תמיר-פישמן", דני קורן (בפרשת החניונים) ועוד.

כיום היא מייצגת גם את סמנכ"ל רכבת ישראל בפרשת "אסון רבדים", מלווה את דוד אדרי, לשעבר ראש מחלקת הנוסטרו בפסגות, בחקירת המשטרה בפרשת פסגות, ומשתתפת בולטת בייצוג של עו"ד-ד"ר יעקב וינרוט, המואשם בשוחד במסגרת פרשת שוקי ויטה, יחד עם עוה"ד דוד ליבאי, נבות תל-צור ועוה"ד ממשרדו של וינרוט.

ניב-סבאג חקרה את מרבית העדים בתיק וינרוט, ניהלה את חקירותיו הראשיות (למעט בדיון אחד) וניסחה את כתבי טענותיו. "זו הזדמנות שנפלה בחלקי ואתגר", היא אומרת, ומבהירה כי אינה רואה בכך סתם עוד תיק: "הכאב על כך שלוקחים אדם כמוהו, עו"ד גדול, סנגור מהבולטים בארץ, אדם שלפני כמה שנים הסתכלתי עליו כעל מודל, ומעמידים אותו לדין - זה כאב מאוד-מאוד גדול. ליעקב עצמו התהליך הזה מאוד-מאוד קשה".

- וינרוט אמר שהוא מרגיש רדוף. אתם, כמייצגים, מסכימים אתו?

"אני מאמינה בחפותו. לשמוע אותו בבית המשפט מעיד ואומר מה זה סנגור לתפיסתו, היה אחד הרגעים המרגשים שחוויתי במקצוע. ההזדהות שלי עם יעקב היא מאוד גדולה, גם בגלל שהוא קולגה, מי שהיה אחד המתחרים שלנו, וגם מכיוון שהשאלות שמתעוררות בתיק נוגעות למקצוע הסנגוריה, בסוגיה של הטלת סטיגמה של שוחד על סיטואציה של ייצוג עורך דין-לקוח".

"במשפט יש המון רגש ודרמה"

ולעיתים ההזדהות הזו מתפרצת גם בדיונים. באחד מדיוני ההוכחות בתיק, העירה התובעת, עו"ד שרון כהנא, כי היא לא מבינה למה ההגנה מביאה עדים שהיו לקוחות של וינרוט ומעידים על אופן טיפולו בהם, והוסיפה בנימה עוקצנית שנראה "כאילו אנחנו מצויים בשלב הטיעונים לעונש, במסגרתו מביאים עדי אופי". ניב-סבאג רתחה, וירתה בתגובה כי דברי התובעת מראים עד כמה התביעה אינה מבינה את התיק.

"לא כעסתי על התובעת, כעסתי לגופו של עניין. התובעת אמרה 'עדי אופי' כעקיצה לעברנו, וזה הראה את הפער הגדול בתפיסה ואת חוסר ההבנה של הטיעון המרכזי שלנו, שמתבסס על האופן שבו וינרוט, במיוחד, ייצג את לקוחותיו".

- זה המקום להביע רגשות של כעס?

"בית משפט זה בהחלט מקום שאתה גם מבטא בו את הרגש.

- ההזדהות הזאת עם וינרוט לא לוקחת אותך למקומות אמוציונליים שסנגורים אמורים להימנע מהם?

"אני יודעת לעשות את הניתוק. עם זאת, אני כן מביאה את הצד האישי והאנושי שלי, ואת ההזדהות עם הלקוח לתוך התיק ואני חושבת שזה הופך אותי לעורכת דין יותר טובה. זה לא פוגע בייצוג. אני מזכירה לעצמי ש'זאת לא אני על ספסל הנאשמים ושאני מייצגת כאן אדם'. הזדהות עם לקוח היא דבר סופר-משמעותי כדי להיות סנגור טוב ולייצג נאמנה. אני מאמינה בהזדהות הזאת ולא יכולה לפעול אחרת. זה חלק ממי שאני. יש שיראו בזה מגרעה יש שיראו בזה יתרון.

"ובכלל, במשפט יש המון רגש ודרמה ולנסות להפוך את המשפט למשהו יבש זה גם לא נכון. זה חלק ממה שאנחנו עושים כשעוסקים בדיני נפשות. אני מסננת את הדברים ולא כל עניין יצרי של הלקוח אני מעלה בדיון, אבל להגיד שבמשפט אין ביטוי של הרגש של הלקוח שלך, אמפתיה והזדהות, זה לא מקובל עליי. יש רגש וטוב שכך, בייחוד בתיקים שאנחנו עוסקים בשאלות של כוונה ושאלות פסיכולוגיות".

ניב-סבאג פועלת הרבה עם הרגש ועם תחושת צדק חזקה, ולא מהיום. כבר בבית-הספר היסודי, היא גילתה אמפתיה עזה לחלש ונחלצה להגנתו.

"היה לי חוש צדק מפותח מגיל צעיר. זה ליווה אותי כל החיים. בבית-הספר היסודי הייתה ילדה שנידו אותה חברתית, ואני לחמתי את המלחמה שלה. תמיד ראיתי את החלש, את מצוקותיו, הייתי לצידו ולא קיבלתי את זה שמנדים אף אחד".

- היום את לא בדיוק מייצגת את החלש אלא אישי ציבור בכירים, אנשי עסקים ואת הסולתה והשמנה.

"אני חולקת על זה שהם לא נחשבים ל'החלש'. גם אנשי ציבור בכירים, אנשי עסקים ואפילו עורך דין בכיר שאנחנו מייצגים, כשנופל עליהם תיק פלילי זה מכה, זה כאב גדול וזה מציף ומעורר אצלם את כל החולשות. זו תקופה הכי קשה של בנאדם בחייו, אז בין אם הוא היה קודם נורא חזק או שהוא אדם חזק באופן כללי ויש לו כוח נפשי מיוחד, עדיין הוא נמצא בסיטואציה גורלית בחייו, והוא חלש; ואתה כסנגור בעצם הקול שאומר לו הכול בסדר".

תפיסת העולם הזו גורמת לניב-סבאג, סנגורית בכל רמ"ח אבריה, לומר באופן נחרץ שהיא לא הייתה יכולה להיות תובעת. "בעיניי, אנשים נחלקים לכאלה שמתאימים להיות בפרקליטות ולכאלה שמתאימים להיות סנגורים", ומסבירה: "יש תפיסה, שללכת לתביעה משרת טוב יותר את האינטרס הציבורי. מי ששם רואה את עצמו כמשרת את הציבור במלחמות נגד השחיתות והפשע. כלומר, אידיאולוגיה סביב זה, ואני מאמינה בה. מנגד, להיות סנגור זה לראות את הצדק הפרטיקולארי, את הבנאדם שמולך. זאת לא אידיאולוגיה כללית, אלא אתה רואה כל אדם לגופו, וזה יותר מתאים לאופי שלי".

בון-טון של החמרה

לדברי סבאג-ניב, העובדה שבפרקליטות פועלים מתוך אידיאולוגיה, פוגעת לעיתים באדם הספציפי שלא לצורך. כך למשל, מוגשים כתבי אישום בעניינים שלא בהכרח היו צריכים להגיע לבית המשפט, בהם עניינו של זאבי, שעליו כתבה השופטת, כי "נראה היה מלכתחילה כי התשתית הראייתית שבידי המאשימה לגביו נעדרת עוצמה ממשית".

- מדוע תיקים כאלה מגיעים לבית המשפט?

"יש מגמה של קיצוניות והחמרה בחברה באופן כללי, ובין היתר בפרקליטות. התיק של גדי הוא דוגמה לתיק שמלכתחילה לא היה לו בסיס, וגררו אדם לתוך הליך פלילי בסיטואציה שבית המשפט קבע שלא היה בה שמץ של פליליות. מצד אחד, זה מתסכל, מצד שני, זה מנחם שהאמת יוצאת לאור ונחשפת בגדול בבית המשפט. אני מאמינה במערכת וזה כן נותן לי תקווה".

- איך זה קורה? בפרקליטות לא קוראים נכון את התיקים? מנסים לקבוע נורמות חדשות באמצעות המשפט הפלילי?

"בפרקליטות יושבים אנשים מקצועיים וקשובים, שמגישים כתבי אישום מתוך אמונה בכך שנעשה מעשה פלילי או שהופרה נורמה. אך לצערי יש היום בון-טון של החמרה בחברה. יש איזושהי תפיסה שהשתרשה בתרבות שלנו נגד מה שמכונה 'שחיתות' באופן כללי, ויש רצון להחמיר בענישה ולשנות מדיניות בחלק מהעבירות. כולנו נעשינו יותר אגרסיביים, יותר קיצוניים, כחברה. בעולם הזה תפקידנו כסנגורים זה לזעוק את הזעקה של הנאשם הספציפי, להגביר את הקול שלו, שאומר לכולם 'אני בסדר'.

"זה מסוכן ולא נכון להפוך את ההחמרה בענישה ובאכיפה למוטו. אני בעד לחימה בשחיתות, אבל צריך להיזהר מזה שלא בוחנים את האדם הספציפי ואת הנסיבות הספציפיות של המקרה. אסור שמדיניות החמרה תבוא במקום בחינה לגופו של אדם ועניין".

- מאיפה זה נובע? השחיתות גברה בשנים האחרונות?

"השחיתות הייתה וכנראה גם תישאר, ואני בעד להילחם בשחיתות. אבל אני לא מאמינה בראייה הגורפת שקיימת היום, שאומרת 'כולם מושחתים'. התפיסה הקיצונית גרמה גם לכך שחזקת החפות כמעט לא קיימת, ונטל הוכחת החפות עבר לנאשם במקום שהתביעה תוכיח שהוא אשם. כשהכול מלווה בפרסומים בתקשורת ובעליהום כללי, אז הרבה יותר קשה לטעון לטובת הלקוח. אבל זה האוקיינוס הסוער שבו אנחנו צריכים להתמודד".

"יש בה את ה'קילינג-אינסטינקט'"

עו"ד איריס ניב-סבאג החלה את דרכה כטרום-מתמחה צעירה, סטודנטית שנה ד', במשרד עוה"ד דן שינמן, וכיום שמה מתנוסס לצד שמו ולצד שמה של עו"ד נווית נגב על דפי פירמת עוה"ד שינמן-נגב-ניב. שינמן, עו"ד ייחודי מאוד בגישתו לטיפוח כישרונות צעירים נשיים, סימן אותה כבר ב-97', כאשר היא עצמה עוד לא ידעה מה היא רוצה לעשות. כשסיימה את טרום-ההתמחות התקבלה להתמחות בפרקליטות מחוז מרכז, ובכל זאת הגיעה לראיון התמחות אצל שינמן, כי לא היה לה מה להפסיד. כבר בראשית הראיון הודיעה שהיא תתמחה בפרקליטות, אך שינמן חשב אחרת, ואחרי שתי שיחות טלפון נוספות הצליח לשכנע את ניב-סבאג שהיא מתאימה להיות סנגורית ולא תובעת. היום היא מתייחסת לכך כאחד האירועים המכוננים בקריירה שלה.

ניב-סבאג מעידה שהיא למדה משינמן את כל מה שהיא יודעת מבחינה מקצועית, אך שינמן חושב שזה היה בתוכה מאז ומתמיד. "סימנתי אותה ואת נווית נגב בשלב מאוד מוקדם כמי שימשיכו את המשרד. איריס היא בחורה מוכשרת בצורה בלתי רגילה, מבריקה, חמה, ובעל אישיות חזקה. יש בה את ה'קילינג-אינסטינקט' והעוצמה שאתה רוצה שתהיה בעורך דין שינהל עבורך את המאבק, והיא גם יודעת ליצור סינתזה יפה בין החלק הדרמטי והיצרי של המקצוע לחלק הרציונלי-שכלתני. זה חלק גדול מאומנות המקצוע, ואת זה אי אפשר ללמד. זה טבוע בך".

ניב-סבאג נולדה וגדלה בראשון לציון, בת רביעית בין חמש אחיות ואח. אביה, אלברט, שהיה בעלים של מפעל בגדים קטן, נפטר בפתאומיות בגיל 59 עקב מחלת הסרטן, כאשר היא הייתה בת 19 בלבד. אמה, עליזה, כיום פנסיונרית, עבדה כמנהלת חשבונות ומנהלת מחלקה בעיריית ראשל"צ. אחיותיה ואחיה פנו לתחומי אומנות ויצירה שונים, בהם אדריכלות, פרסום ובניית אתרים, ואחות אחת למדה בבי"ס לאחיות; ניב-סבאג החליטה ללמוד משפטים. זה לא היה חלום ילדות, היא לא הכירה אף עו"ד, לא היה לה מודל לחיקוי מתחום המשפט, ובתיכון היא הצטיינה דווקא בפיזיקה ובמתמטיקה, אך ראתה בבחירתה "צעד טבעי". עד היום היא לא יודעת להסביר מדוע, אך ברור לה שהבחירה הייתה נכונה.

מראשית הדרך עבדה ניב-סבאג צמוד לעו"ד שינמן על תיקים מורכבים, ובהמשך נטלה את המושכות וניהלה תיקים מהמרתקים ומהתובעניים בתחום הצווארון הלבן. הזיכויים והתוצאות שהשיגה מעידים שהיא פועלת נכון. הקולגות מסכימים ומפרגנים. עו"ד פנחס רובין, שניהל מספר תיקים משותפים לצדה, בהם גם תיק מלם, אומר: "איריס מאוד יסודית, חכמה, נמרצת, וגם אסרטיבית מאוד כיאה וכנאה לליטיגטורים. היא מופיעה טוב מאוד בבתי משפט". לדבריו, היותה אישה מוסיף ממד חיובי לעניינה. "בישראל כמעט אין ליטיגטוריות בתחום הסנגוריה הפלילית בכלל ובצווארון הלבן בפרט כמעט אין כמעט נשים. פרקליטות-נשים יש הרבה, אבל קל הרבה יותר לייצג כשסמל המדינה מאחורי גבך".

איריס ניב-סבאג

גיל: 37

סטטוס: נשואה לאורי, מהנדס, ואם לשניים

מגורים: נולדה בראשון-לציון ומתגוררת בגבעתיים

תפקיד: שותפה בכירה במשרד עורכי הדין שינמן-נגב-ניב, מהמובילים בתחום עבירות צווארון לבן

תחומי התמחות: עבירות צווארון לבן ועבירות כלכליות - ניירות ערך, הגבלים עסקיים, מיסוי, שוחד, מירמה והפרת אמונים, גרם מוות ברשלנות, ייצוג אנשי ציבור ועוד