בואו נדבר על המתנחלים

א. בשבוע שעבר פורסם ב"מקור ראשון" כי בתרגיל חיילי מילואים בשטחים הוצג בפני החיילים תרחיש שבו מתנחל מאיים בסכין על חייל. החיילים - בכאילו, כן? - פתחו באש.

שערי השמיים נפתחו ומחאה רבתי פרצה בעקבות התרגיל. "זה תרחיש הזוי", טענו חיילים וקצינים שהיו במקום והמתנחלים הקימו קול זעקה. הסיטואציה הזו רחוקה מהמציאות, חסרת שחר ולא ראוי להציג אותה, אמרו. זו הסתה, הם קראו, מתנחלים מעולם לא איימו על חיילים. גם יו"ר הכנסת אמר ש"תרחישים דמיוניים והרי-אסון מעין אלה עשויים להצביע על קלות-דעת בלתי נסבלת. צה"ל הוא צבא העם, ואסור לשרבב לפעילותו נושאים השנויים במחלוקת עמוקה". אז אלוף הפיקוד ומפקד האוגדה הסירו את התרחיש מתרגולים דומים. רק לא לעצבן את המתנחלים.

בעקבות המקרה הנ"ל יש לי רק שאלה אחת קטנה, ממש קטנה, ארבע אותיות ושלוש הברות כולה: באמת?

ב. באמת? מישהו מאמין שדבר כזה - שמתנחלים יאיימו על חיילים - לא יכול להיות? מישהו, מהימין או מהשמאל, באמת-באמת מאמין שדבר כזה לא יכול לקרות? מישהו באמת חושב שזה תרחיש הזוי?

אפילו אם לא נחשיב את העימות הגדול האחרון בחוות גלעד, בואו ונעיף מבט בהיסטוריה הקרובה ממעוף הגוגל.

יולי 2010: התנגשות אלימה בין כוחות הביטחון למתנחלים בחבל בנימין: פקחי המינהל האזרחי ושוטרי יס"מ שבאו להרוס שני מבנים בלתי חוקיים בבית אל, הותקפו על-ידי כמה מתושבי המקום. מאות צעירים תקפו אותם ביידוי אבנים וחפצים אחרים ופצעו שמונה מהם באורח קל.

נובמבר 2009: מתנחלים מהמאחז הבלתי חוקי חוות גלעד זרקו אבנים על רכב הסיור של הכוח וגרמו לו נזק. היו להם סכינים ומשורים. מפקד הכוח החליט לסגת.

ספטמבר 2008: מתנחלים תוקפים חיילים ואנשי מינהל אזרחי שהגיעו למאחז יד יאיר. המתנחלים ניקבו את צמיגי הרכב של הפקחים, מתנחל שיסה את כלבו בחיילים. שניים נפצעו קל. לא בוצעו מעצרים. בהמשך אותו יום יפה ניסו כ-40 מתנחלים לפרוץ למוצב צה"ל בטלמון, תקפו את חיילי המילואים, ניסו להיכנס למוצב ושיבשו את אספקת המים. לחיילים הם קראו "נאצים". הם מאוד אוהבים לקרוא לחיילים, ולכל מי שלא חושב בדיוק כמוהם, "נאצים".

אני באמת לא רוצה להלאות אתכם. אבל יש עוד מקרים. העיקרון הוא שמתנחלים כבר תקפו חיילים ושוטרים, ויותר מפעם או פעמיים. הם אמנם אוהבים לספר שהם מביאים לחיילים פיצות וקפה, ויכול להיות שזה נכון, אבל לא רק פיצות, ולא רק קפה. וזה רק מה שהם עושים לצבא. תקצר היריעה מלספר מה הם עושים לפלסטינים.

רק השבוע, ליד המאחז עלי עין, אחרי עוד תקרית אלימה, כולל פצועים, בנוכחות שלושת הצדדים, המשיכו המתנחלים ליידות אבנים וסלעים על הפלסטינים הפצועים בעוד חיילי צה"ל חובשים אותם. אני לא יודע בדיוק מה דינה של אבן שנזרקה על ערבי ופגעה בחייל, אבל אני מתאר לעצמי שבטח יימצא בעלי עין רב שיכשיר את זה. על פניו נראה שיהודי שמטפל בערבי חדל להיות יהודי ולכן אפשר, אפילו מומלץ, לפגוע בו.

השבוע גם התבטא אחד מהרבנים היותר קיצוניים שלהם, שלום דב וולפא, וקרא לירות על חיילי צה"ל. יכול להיות שהוא סתם ליצן - אחרי הכול האיש האמין שהרבי מלובביץ' הוא המשיח - אולי הוא רק תפוח רקוב, אולי הוא לא מייצג אף אחד. יכול מאוד להיות, אבל גם יכול מאוד להיות שלא, לא? עובדה: יש לו אפילו נציג נאמן בכנסת, מיכאל בן ארי, וזו לא הפעם הראשונה שבה הוא מבריק, הרב וולפא זה. ובכל מקרה, עוד לא שמעתי אף רב חשוב אחר מתנער ממנו.

להפך, נדמה שבזמן האחרון בכל פעם שאחד הרבנים החשובים של הציונות הדתית, שההתנחלות היא מפעל חייה, פותח את הפה, אני לא יודע איפה להתחבא מרוב בושה; פה הרב דב ליאור, שם הרבנים שתומכים בקצב. ורק בגלל שחינכו אותי להיזהר בכבודם של רבנים, לא אומר מה דעתי על כל הרבנים האלה, שמשום מה קולם לא נשמע אף פעם בעניינים שאינם ארץ ישראל השלמה. מישהו שמע אותם אומרים משהו בעניין העובדים הסוציאליים? מצוקת הדיור? זו מעניינת אותם רק אם היא בשטחים, ורק ליהודים כמובן.

ג. אז מתנחלים מתקיפים חיילים, משחקים כאילו שצה"ל הוא הנאצים והם היהודים וזה בסדר, אבל כשצה"ל נאלץ לאמן את חייליו להתמודד מול אפשרות שמתנחלים יתקיפו חיילים, זו הסתה? זו הכרזת מלחמה? איזו היתממות.

מוזר גם שהם הראשונים לאיים באפשרות לאלימות בכל פעם שעולה לאוויר סוגיית פינוי היישובים. הם עצמם מודים שזה יכול לקרות, שזה הולך לקרות, חלקם אפילו מטיף לזה. להם כנראה מותר לדבר על זה. ברגע שהצבא מדבר על זה, הם משתגעים. לדידם, הצבא הוא שלהם ובשבילם. הם משרתים בו והוא מופקד על הגנתם. לא על הגנת מדינת ישראל והאינטרסים שלה, על הגנתם שלהם. אחרי הכול, הם גרים מחוץ לגבולות המדינה.

לא, חברים וחברות, מתנחלים ומתנחלות, בכלל לא מדובר בתרחיש הזוי. זה תרחיש מציאותי מאוד, לדאבוננו. וזה גם בכלל לא שאלה של זמן, כאמור. זה קורה כבר כמה זמן וזה רק הולך ומחריף.

רק בשבוע שלפני זה הרעישו המתנחלים עולמות כשנאלצו לירות עליהם בכדורי גומי. איך עושים דבר כזה ליהודים, הם פשוט לא הצליחו להבין. הם פשוט לא הצליחו להבין איך האלימות שהם נוקטים ומלבים יכולה לפנות גם נגדם. אז הם יצאו ליום זעם ושרפו צמיגים וקראו לפטר את זה ולגמור חשבון עם ההוא.

שוב הם הפכו לגמרי את היוצרות. הם אלה שהכריזו מלחמה על המדינה, שמתנתקים ממנה. כמובן שאני נגד אלימות משטרתית - המופנית, אגב, הרבה יותר כלפי המפגינים משמאל - אבל מה חשבתם שיקרה? כמה זמן חשבתם שתוכלו להתגרות בצבא ובמג"ב? כמה זמן חשבתם שהעצבים של אלה, שגם ככה מרוטים מלהתרוצץ ביניכם לבין הפלסטינים כמו גננות, יחזיקו מעמד? אתם הרי בין האחראיים הראשיים ליצירת המציאות האלימה בשטחים. וגם זה שיעור שלמדנו כל-כך הרבה פעמים. כמו שאמר רבנו בוב מארלי: כשהגשם יורד (או כדורי הגומי, במקרה שלנו) הוא לא יורד רק על בקתה של אדם אחד.

ד. ברור שאני מכליל. אבל איך לא אכליל? לאחרונה נדמה שהציונות הדתית קצת יצאה מדעתה, או לכל הפחות איבדה את דרכה. היא כבר לא מסוגלת לשמוע קולות אחרים מלבד הקיצוניים. השבוע, עוד דוגמה, למדנו שמארגני כנס ירושלים - הכנס קיסריה של הציונות הדתית - התקפלו וביטלו את השתתפותו של הרב ישראל וייס, שהיה הרב הראשי לצה"ל בזמן פינוי גוש קטיף. המתנחלים ממררים את חייו מאז. מקרה קטן, ולא חשוב, רק עוד דוגמה לשיח הפנימי שם.

ברור שאני מכליל. אני יודע שלא דין שערי תקווה כדין חוות גלעד ושאריאל היא לא יד יאיר. אבל מי שמכריח אותנו להכליל את המתנחלים זה המתנחלים. הם אלה שנותנים לקיצוניים לחבק ולהוביל את כולם. רוב הציבור לא רוצה להכליל אלא להפך - רוצה להפריד. להבדיל בין התנחלות כמו אריאל או בין שכונה בירושלים למאחז כמו עלי עין. את זו להשאיר ואת זה לפנות. אני מבדיל יופי בין נער גבעות לאדם שחיפש בית במחיר זול. אני מבדיל יופי בין פורע חוק לאדם שביתו מעבר לקו הירוק.

אבל ההפרדה וההבדלה הזו לא טובות למתנחלים הקיצוניים. אלה מסרבים להבחנה הזו וסוחפים את השיח אחריהם. כדי לא להישאר לבד, הם באים ואומרים לנו שחוות מעון זה כמו תל-אביב ושהבית של ההוא זה כמו הכותל המערבי. כולנו נוער גבעות, זה מה שהם אומרים. ואף אחד לא אומר להם שלא.

ואחריהם נסחף הציבור שלהם, ואחריו כולנו. עדיף היה להימנע מכל זה ולא להכליל, להגיד ברור: צה"ל לא מתרגל ירי על "מתנחלים". הוא מתרגל מאבק נגד החוליגנים הקיצוניים של נוער הגבעות.

הרהור

 דרור פויר

כמה זמן חשבתם שהעצבים של הצבא, שגם ככה מרוטים מלהתרוצץ ביניכם לבין הפלסטינים כמו גננות, יחזיקו מעמד?