שוחרר סגן ראש עיריית חדרה לשעבר הנאשם בעבירות מין

שמואל לוי, המואשם בביצוע עבירות מין חמורות ב-3 נשים בעת שכיהן כשליח ציבור בעירייה, שוחרר ממעצרו בתנאים מגבילים ■ "דרגת המסוכנות שניתן לייחס לו אינה במדרג גבוה"

סגן ראש עיריית חדרה לשעבר, שמואל לוי, המואשם בביצוע עבירות מין חמורות ב-3 נשים בעת שכיהן כשליח ציבור בעירייה, שוחרר הבוקר (ב') ממעצרו בתנאים מגבילים.

השופט רון שפירא מבית המשפט המחוזי בחיפה קבע כי קיימת תשתית ראייתית לביצוע עבירות מין על-ידי לוי, אך עם זאת, "דרגת המסוכנות שניתן לייחס לו אינה במדרג גבוה".

הלוי מואשם בעבירות אינוס, מעשים מגונים, שימוש לרעה בכוח המשרה, לקיחת שוחד ומירמה והפרת אמונים בשתי פרשיות שונות ונפרדות. בפרשה הראשונה הוא נאשם כי אנס ותקף מינית נשים שביקשו את עזרתו, ובשנייה כי נטל שוחד בתמורה לקידום פרויקט הבנייה "שערי חדרה".

מכתב האישום שהוגש בחודש שעבר עולה כי בין השנים 2006 ל-2007, בשתי הזדמנויות שונות, אנס לוי את אחת המתלוננות. במקרה אחר, בין השנים 2006 ל-2007, הציע לוי להסיע מתלוננת אחרת ממשרדו בעיריית חדרה לביתה, אך בדרך עצר את רכבו בבית-עלמין ואמר לה, כך בכתב האישום, שתעשה מה שהוא אומר, והוא יעזור לה במה שיוכל. בשלב זה החל לגעת בגופה, אולם משהיא התנגדה חדל ממעשיו ונסע מהמקום. במקרה שלישי הגיע לוי לביתה של מתלוננת נוספת, אשר לה חובות לעירייה, ורמז לה כי אם תקיים עמו יחסי מין - יסייע לה בדרישותיה.

השופט שפירא ציין כי בניגוד לטענתיו של לוי, לא נמצא כי חקירתו בעבירות מין והגשת בקשת המעצר נגדו נעשו מטעמים פסולים, כדי להפעיל עליו לחץ לצורכי חקירה אחרת בחשד לאי-סדרים וביצוע עבירות בעירית חדרה.

"עם זאת", הוסיף השופט, "נראה כי על אף שכתב האישום הוגש תחת כותרת של אישום בעבירות מין, הרי שמדובר בעיקרם של דברים בעבירות על טוהר המידות של ממלא תפקיד ציבורי, כאשר מעשי המין היו יותר בגדר של פגיעה בטוהר המידות מאשר בגדר של עבירות מין במובנן המקובל".

לוי חויב להעתיק את מקום מגוריו למרחק של לפחות 30 ק"מ מהעיר חדרה, ולהתייצב פעמיים בשבוע בתחנת המשטרה בקרבת מקום מגוריו. כן, נאסר עליו להיכנס לעיר חדרה, ליצור כל קשר עם המתלוננות ועם עדי התביעה, והוצא נגדו צו איסור יציאה מן הארץ. עם זאת, בית המשפט הבהיר כי לוי לא יהיה נתון במעצר-בית ויוכל לעבוד.

הדיון בעניינו של לוי התקיים בדלתיים סגורות, אך בית המשפט התיר פרסום חלקי של ההחלטה שניתנה, ללא פרסום פרטים מזהים של המתלוננות.