המדינה דוחה מכירת מניות לאומי לאחר האסיפה הכללית

האסיפה נקבעה ל-24 במאי, וייבחרו בה ארבעה דירקטורים חדשים ■ אם המדינה תמכור מניותיה לפני כן - לא תהיה לה השפעה על הבחירה

על פי הערכות, מכירת מניות לאומי שבידי המדינה תידחה ליוני, לאחר קיום האסיפה הכללית של הבנק, שנקבעה ל-24 במאי. זאת, על מנת שהמדינה תוכל להשפיע על הרכב הדירקטוריון. באסיפה ייבחרו ארבעה דירקטורים חדשים, ואם תמכור המדינה את מניותיה בלאומי לפני כן - לא תהיה לה השפעה על הבחירה. עם זאת, במשרד האוצר עדיין לא נפלה החלטה רשמית בעניין.

בחירת הדירקטורים הקרובה חשובה במיוחד, מכיוון שלאחר שהמדינה תמכור את מניותיה, יהיה לאומי ללא גרעין שליטה. התגבשות גרעין שליטה וקבלת האישורים הנדרשים מבנק ישראל תימשך, על פי הערכות, במקרה הטוב לפחות שנה וחצי. לכן מי שינהל בפועל את הבנק יהיה הדירקטוריון.

בינואר מכרה המדינה 5% ממניות לאומי, והתחייבה שלא למכור מניות נוספות במשך 60 יום. התחייבות זו תפוג בשבת, 19 במארס. כעת נותרו בידי המדינה 6.46% ממניות לאומי, כאשר 1.1% יוקצה לעובדים עם תום ההפרטה. שווי המניות שעל המדינה למכור הוא 1.3 מיליארד שקל. את המכירה מרכז החשב הכללי, שוקי אורן, שיסיים את תפקידו ב-1 ביוני.

חרף מכירת המניות המשיכה המדינה להיות, באופן פורמלי, בעלת השליטה בלאומי, למרות שכבר אינה בעלת המניות הגדולה ביותר. תואר זה עבר לשלמה אליהו, המחזיק 9.59% מהמניות. על פי חוק המניות שבהסדר ועדת המניות ממשיכה להתקיים כל עוד המדינה מחזיקה יותר מ-5%. היות ומטעם ועדת המניות נבחרו יותר ממחצית הדירקטורים בבנק, רואה עדיין בנק ישראל את המדינה כבעלת השליטה בבנק.

הואיל ומכירת מניות לאומי שבידי המדינה התעכבה, תוכל ועדת המניות של בנק לאומי, בראשות מרגלית נוף, להציג רשימת מועמדים מומלצים מטעמה. על פי הערכות, למועמדים שתציג נוף הסיכוי הרב ביותר להיבחר, כאשר יתכן שמועמד עצמאי אחד יצליח להתברג בין הארבעה. במערכת הבנקאית מעריכים כי הגופים המוסדיים יהססו מאוד להצביע נגד מועמדי ועדת נוף, מכיוון שמדובר בהצבעה נגד המדינה, ויהיה להם קל מאוד לתמוך במועמדי המדינה שעברו הליך סינון. מקורבים לתהליך ציינו גם כי המצב בשווקים - עקב הזעזועים הגיאו-פוליטיים בעולם הערבי, לצד האסון ביפן - אינו תומך במכירת מניות הבנק כעת, ואולי מוטב להמתין למומנטום חיובי יותר.

בנק ישראל ממתין לחקיקה

סיבה נוספת לדחיית המכירה היא התנגדות חריפה של בנק ישראל למכירת יתרת המניות לפני שתסתיים חקיקת התיקון לחוק מראני, שנועד להסדיר כיצד יפקח בנק ישראל על בנק ללא גרעין שליטה. התיקון נמצא בדיונים בוועדת הכספים, שנעצרו עקב הדיון הרציף שמקיימת הוועדה בחוק ששינסקי למיסוי גז. עקב כך, הסיכוי להעברת התיקון לחוק מראני במושב הנוכחי אינו גבוה.

ההוראה המרכזית בתיקון לחוק פוגעת בכוחו של אליהו, מכיוון שהיא אוסרת על בעל מניות שמחזיק יותר מ-2.5% מהמניות להציע יותר ממועמד אחד לדירקטוריון. בכך שולל החוק את היתרון שיש לאליהו כבעל מניות גדול מול בעלי מניות קטנים ממנו. לאחר העברת החוק יוכל אליהו להציע דירקטורים בדיוק כמו כל בעל מניות קטן ולא יותר, אף על פי שהוא מחזיק כמעט 10% מהבנק.

התיקון מתייחס לאפשרות שבשתי אסיפות כלליות רצופות לא התגבש רוב לבחירת דירקטורים חדשים. במקרה זה יירד מספר חברי הדירקטוריון ל-5, ויהיה איום על יציבות הבנק. לכן נקבע כי ועדה ציבורית, שאותה ימנה שר המשפטים בהתייעצות עם יו"ר רשות ני"ע, תמליץ לאסיפה הכללית מועמדים מטעמה לדירקטוריון.