גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקלון הוטבע בכל הפעילות של קצב

טוב עשו קרא וסוקולוב שלא התפשרו עם שבח, שהיתה מורידה את רף הענישה מתחת לראוי

50 דקות אחרי תחילת הקראת גזר דינו של הנשיא השמיני של מדינת ישראל, בעוד משה קצב יושב על ספסל הנאשמים ושריר לא זע בפניו המאופרים לעייפה, קם ממקומו אחד מבניו, שישב בשורה הראשונה, ירד על ברכיו למרגלות אביו ונישק את נעליו של קצב. זו הייתה מחווה פומבית, לעיני העולם כולו, זעקה ללא מילים: אנחנו עם אבא; לדברי השופטים אין בעינינו כל חשיבות.

זה היה הרגע שבו נפלה מסכת הנימוס והתקינות באולם בית המשפט המחוזי בתל-אביב. עד אותו רגע, כמו בכל הופעותיו הפומביות בהקשר לתיקו הפלילי, התעקש קצב לשמר את החזות הפיקטיבית של מעין-מכובדות. כאילו מתנהל כאן ביזנס בין אנשי חליפות וצווארון לבן. כאילו ביקש לומר לשופטים - אני, הנשיא לשעבר, אשב כאן ואכבד אתכם, ואתם תכבדו אותי. אבל הכול נעלם ברגע אחד, וקצב יצא בסדרת קריאות ביניים באולם, בעוד אב בית הדין, השופט ג'ורג' קרא, מתעקש להמשיך בטקס הקראת גזר הדין.

סנגוריו של קצב טענו בתום הדיון הבוקר (ג') כי ההתפרצות של קצב לא תואמה עמם, אך הביעו הבנה לדברים שיצאו "מדם לבו", וזאת נוכח "דברי הבלע השזורים בהכרעת הדין ובגזר הדין".

אם כך מכנים עורכי הדין את ההחלטות המוסמכות שיצאו מבית המשפט, אין מה להלין על קצב, שבא הבוקר לשבור את הכלים. אריה דרעי ביקש בזמנו למנות יועץ משפטי לממשלה מטעמו, כדי להימלט מאימת הדין; קצב, הבוקר, הסתפק במחוות סמליות של דה-לגיטימציה לפסיקת בית המשפט.

7 שנות המאסר שגזרו שופטי הרוב - ג'ורג' קרא ומרים סוקולוב - על קצב הן ענישה הולמת לפשעיו של הנשיא האנס. כפי שהצליחו לחדור את ערפילי הרעש בהכרעת הדין, כך גם בגזר הדין הוכיחו השופטים כי הם מסוגלים להתעלם מהדיון הציבורי והתקשורתי - אותו דיון שנגדו הם מתקוממים - ולהגיע למסקנות המשפטיות הראויות.

גזר הדין של שופטי הרוב מאזן כראוי בין שיקולי ההחמרה לבין הבאים להקל. למרבה הצער, אי-אפשר לומר זאת גם על דעת המיעוט של השופטת יהודית שבח.

לפני כחודש, בתום הדיון בטיעונים לעונש, הודיעו השופטים כי גזר הדין יינתן בתוך 14 ימים, עוד לפני שקיימו היוועצות פנימית ביניהם. מאוחר יותר יצאה הודעה כי מתן גזר הדין יידחה בשבועיים נוספים.

הבוקר התברר מדוע - השופטים, שהצליחו לצלוח את המשימה הקשה יותר והתאחדו כולם בהכרעת הדין המרשיעה, שעליה חתמו שלושתם פה-אחד, לא הצליחו הפעם להתעלות מעל חילוקי הדעות ביניהם.

אף שרצוי להימנע מהמסר הציבורי הנובע מכך שבית המשפט מדבר בשני קולות, טוב עשו שופטי הרוב שלא הגיעו לפשרה עם שופטת המיעוט, שהייתה מורידה את רף הענישה מתחת לראוי.

השופטים החליטו לנקוט גישה מחמירה עם איש הציבור, בין היתר לאור העובדה שלא ניתן לזקוף לזכותו את עברו הנקי מהרשעות פליליות - עברו, כפי שהתברר משרשרת המתלוננות שהעידו במשפט אף שתלונותיהן התיישנו, איננו נקי כלל ועיקר; ולאור העובדה שלא ניתן לזקוף לטובתו את שירותו הציבורי ארוך השנים, מאחר שמגוון תפקידיו הממלכתיים, קבעו השופטים, שימשו את קצב כ"שדה ציד" שבו ארב לקורבנותיו.

המאסר הממושך יחסית יוצר לקצב בעיה נוספת, בשאלה הפרוצדורלית של עיכוב ביצוע העונש. ככל שעונש המאסר ארוך יותר, כך גוברת הנטייה שלא להיענות לבקשתו של העבריין לעכב את תחילתו עד לתום הדיון בערעור. ההערכה הייתה כי התביעה לא תתנגד לעיכוב ביצוע עד לפסק הדין בעליון, אך רונית עמיאל ונסים מירום הפתיעו והודיעו כי הם מסכימים לדחייה "לצורך התארגנות" ל-45 יום בלבד.

לא בכדי ניסה עו"ד ציון אמיר לשכנע את שופטי המחוזי, בתום הקראת גזר הדין, לעשות שימוש בסמכותם ולהורות על עיכוב ביצוע עד פסק הדין בעליון. קרא וחברותיו סירבו, ונתנו לקצב 45 ימים בלבד עד לתאריך התייצבותו לריצוי העונש. אם שופטי העליון, שיקבלו לידיהם את הערעור, ירצו - הם יוכלו להאריך את עיכוב הביצוע.

הספין האחרון: התקשורת אשמה

עם תחילת החקירה הפלילית ובמהלך גלגוליה השונים של הפרשה, ניסה קצב וניסו יועציו להסיט את תשומת-הלב התקשורתית ומרכז הכובד הציבורי מהחשדות כלפיו אל עבר הנפגעות, "המעלילניות", כפי שכינה אותן.

לקראת שלביו הסופיים של המשפט החל להתגבש ספין אחר - הפניית אצבע מאשימה כלפי התקשורת. קצב הוא הקורבן, התקשורת היא מפלצת שבלעה אותו ואת משפחתו חיים - אלה היו מילותיו של ציון אמיר בדברי הסיכום שלו, בדיון בטיעונים לעונש.

הטענה הזו, שלא הוכחה כדבעי בראיות בבית המשפט, לפי כללי הראיות הנדרשים במשפט פלילי, היא הציר המרכזי של גזר הדין. הן שופטי הרוב והן שופטת המיעוט קובעים נחרצות כי אלמלא ספג קצב מסכת של פרסומים תקשורתיים פוגעניים לאורך שנות התנהלות הפרשה - העונש שראוי היה להטיל עליו היה חמור הרבה יותר.

קרא וסוקולוב מרמזים כי אלמלא ההקלה הזו, היה נגזר עונשו של קצב למאסר דו-ספרתי; שבח אומרת כי אלמלא "משפט השדה התקשורתי" הייתה גוזרת עליו 6-7 שנות מאסר.

חוות-דעתה של השופטת שבח היא כתב אישום חמור, לא מוצדק ובלתי ראוי נגד השיח הציבורי בעניינו של קצב, נגד כלי התקשורת, שפעלו לחשוף ולסקר את הפרשה, ונגד ראשי מערכת אכיפת החוק שמסרו לציבור דין וחשבון.

שבח טוענת כי "קצב נשפט על-ידי התקשורת והורשע טרם משפט", ומזכירה בין היתר את הפגנת ההמונים בכיכר רבין נגד הסדר הטיעון עמו, את התקהלות ארגוני הנשים ברחבת בית המשפט, את הטוקבקים בגנותו של קצב באינטרנט, וכל זאת "עוד לפני שבית המשפט אמר את דברו". מסקנתה - חזקת החפות שכל נאשם זכאי לה התבטלה זמן רב לפני שקצב הורשע.

זו מסקנה מרחיקת לכת ומדאיגה, העלולה לסמן מגמה מסוכנת ביחס לאנשי ציבור הנקלעים לפרשה פלילית. חזקת החפות של נאשם היא זכות במישור המשפטי. זו עומדת לנאשם עד להכרעת בית המשפט.

כשהנאשם המדובר הוא איש ציבור, שבקריירה הציבורית שלו נבנה כתוצאה מסיקור וליווי תקשורתיים - זוהי זכותה וחובתה של התקשורת לדווח גם אודות הסתבכותו הפלילית, בלי להמתין שנים ארוכות לבית המשפט. לדווח, לנתח, להשמיע דעות ולעורר שיח ציבורי.

אלא שבעולמה של שבח, החובה האלמנטרית הזו של העיתונות היא נימוק להוקעתה, וגם להקלה דרמטית בדינו של הנאשם נשוא הפנים. התקשורת צריכה לשתוק, הציבור צריך להדיר את רגליו, וההליך צריך להתנהל בדלתיים סגורות.

נשתכח מכבודה שאלמלא הפגנות הענק, הביקורת הציבורית והחשיפות התקשורתיות - תיק קצב לעולם לא היה נוחת על שולחנה, אלא נסגר בהסדר טיעון מביש בבית משפט השלום.

אימוץ גישתה של השופטת שבח יוליך להשתקת התקשורת במקום שבו היא חייבת להיות נוכחת, ולניסיונות מצד פוליטיקאים חשודים ליצור פרובוקציות וללבות את השיח בעניינם, כדי שיוכלו לדרוש בהמשך הקלה בעונשם.

ימשיך לקבל פנסיה

גזר הדין הוא נקודת ציון משמעותית בפרשה, אך לא התחנה הסופית. בעקבות קביעת הקלון בעבירות שביצע, תתכנס בקרוב ועדת הכספים ותשלול מקצב את ההטבות הכספיות המוענקות לנשיאים וראשי ממשלה לשעבר. חסל סדר רכב שרד, לשכה, עוזרים, תקציב אירוח ואחזקת משק-בית.

את הפנסיה, בגובה כ-50 אלף שקל בחודש, ימשיך קצב לקבל עד יומו האחרון, וכך גם רעייתו גילה, אם תאריך ימים אחריו. כמו בכל הדיונים, גם היום לא נראתה גילה באולם המשפט, ביומו הגורלי של בעלה.

במקביל לעונש מאסר קצר יותר שהציעה שבח, היא ביקשה להכפיל את גובה הפיצוי שישלם קצב לא' ממשרד התיירות ולל' מבית הנשיא, לעומת הפיצוי שקבעו שופטי הרוב. אלא שגם לאחר קבלת הפיצוי במסגרת ההליך הפלילי, פתוחה בפני כלל המתלוננות הדרך להגשת תביעות נזיקין אזרחיות נגד קצב. א' מבית הנשיא מתעתדת להגיש תביעה משלה, אף שלא נכללה בכתב האישום ולא העידה במשפט.

בעוד 45 ימים יוגש ערעור לעליון, ובו ישמיעו סנגורי הנשיא כתב אישום חריף נגד בית המשפט המחוזי. קדימון מהטענות השמיע הבוקר ציון אמיר. את ביקורתה החריפה של שבח על "משפט השדה" הציבורי והתקשורתי, שנכללה בגזר הדין, הם מתכוונים ליישם גם על שלב הכרעת הדין - ולטעון שקולות ההמון ברחוב הסיטו את השופטים מהמסקנה הראויה - זיכויו של קצב.

בשלב הראשון, עוד לפני שמיעת כלל הטיעונים, יצטרכו שופטי העליון להכריע אם לדחות את כניסתו של קצב לכלא. עד עתה, וגם הבוקר, הקפיד קצב לחמוק מצילום מביך על ספסל הנאשמים. כעת תהיה משימתו קשה עוד יותר - לחמוק מצילומו נכנס אל מאחורי השער הברזל הנעול.

עוד כתבות

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד, ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

מימין: רועי זיסאפל, שבתאי אדלרסברג, דורון בלשר / צילום: יח''צ, תמר מצפי, ניר סלקמן

הישראלית שנכנסה לרשימת המניות המומלצות של אופנהיימר

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● רדוור קפצה לאחר שהחברה הודיעה על תוכנית לרכישה עצמית של מניות ● לאחר שמנייתה הגיעה לשיא לפני כשבועיים, על רקע ההאצה בביקוש לחשמל לתשתיות AI - אורמת נכנסה לרשימת המניות הישראליות המומלצות של אופנהיימר ● ואודיוקודס נסחרת סביב רמות שפל של שנתיים

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

דנה עזריאלי / צילום: זיו קורן

דנה עזריאלי הופכת למנכ"לית הקבועה של הקבוצה ועוזבת את תפקיד היו"ר

כעבור חצי שנה כממלאת-מקום, מכריזה קבוצת עזריאלי על מינויה של דנה עזריאלי למנכ"לית הקבועה ● לצד זאת היא תפנה את תפקיד היו"ר אותו היא ממלאת מאז 2014, ובמקומה תמונה אירית סקלר-פילוסוף

למה הסוללה נגמרת מהר אחרי עדכון האייפון? / אילוסטרציה: Shutterstock

עדכנתם גרסה באייפון, והסוללה מתרוקנת? זו הסיבה

כבר זמן רב שמשתמשים מדווחים על ירידה זמנית בחיי הסוללה לאחר התקנת עדכוני מערכת באייפונים של אפל ● התלונות מלוות בתיאוריות המאשימות את אפל בניסיון לעידוד מכירות, אך בחברה מסבירים: מדובר בתהליך תקין שצפוי להתאזן בתוך ימים

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

התאונה הקטלנית בבתי הזיקוק אשדוד: מה בודקת המשטרה?

שלושה ימים לאחר התאונה הקטלנית בבית הזיקוק באשדוד, במשטרה עדיין חוקרים מהו החומר הקטלני שגרם למותן של שתי העובדות ● בעקבות התאונה, הציבור התבקש שלא להשתמש במכלי חמצן של חברת סלם יעקב, בהם השתמשו העובדות ● "כל המכלים חשודים כרגע, והציבור לא יכול להשתמש בהם"

נבחנים בבחינה / אילוסטרציה: Shutterstock

האנגלית יוצאת מהפסיכומטרי ותהפוך למבחן חדש

מדצמבר 2026 יופרד תחום האנגלית מהבחינה הפסיכומטרית, ומעתה היא תכלול שני תחומים בלבד: חשיבה מילולית וחשיבה כמותית, כאשר רמת האנגלית תיבחן בבחינה נפרדת וממוחשבת ● בעקבות זאת משך הבחינה יתקצר בשעה ● השינוי ישפיע על הקבלה למוסדות האקדמיים החל מ-2027, וכל מוסד יחליט לגבי כל מסלול לימוד האם הקבלה תדרוש גם ציון באנגלית

זוהרן ממדאני / צילום: Reuters, Derek French

עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

עיריית ניו יורק החליטה שלא לחדש את חוזה השכירות של חברת הרחפנים Easy Aerial במבנה שבבעלותה ● לפי ה"ניו יורק פוסט", החברה סיפקה אמצעים לישראל לפעילות באזור גבול רצועת עזה ● דוברת המתחם הכחישה ואמרה כי אי־חידוש הסכם השכירות נבע "מסיבות עסקיות"

אלי גליקמן, מנכ''ל צים / צילום: צים

ועד העובדים בצים הודיע על שביתה בעקבות מכירת החברה

על רקע המגעים למכירת השליטה לקרן פימי והפג לויד, ועד העובדים בצים הכריז על שביתת אזהרה והשבית את פעילות מטה החברה בישראל

ירושלים / צילום: Shutterstock

זינוק חד של 25% בתוך חודש בהיצע הדירות החדשות בירושלים

מנתוני הלמ"ס עולה כי בעוד שהיצע הדירות בתל אביב פחת במחצית האחרונה של השנה שעברה, זה שבירושלים עלה ● מה הוביל לכך, והאם בעקבות הרחבת ההיצע מחירי הדירות יירדו?

הבית ברחוב חן בכרמיאל / צילום: טטיאנה טובמן

רק שלושה בתים ביישוב הזה נמכרו השנה ביותר מ-5 מיליון שקל. זה אחד מהם

מדובר בקוטג' חד־משפחתי בכרמיאל שהוצע תחילה למכירה ב־5.8 מיליון שקל ● הקוטג' נבנה על מגרש משופע בצלע הר, ובסך הכול שטח המבנה הוא 280 מ"ר, שטח החלקה עומד על 536 מ"ר ● בשנים האחרונות מבוצעות בכרמיאל כ־600 עסקאות בשנה בממוצע, מהן כ־20 במחירים של 3 מיליון שקל ויותר

חלב של טרה / צילום: גלובס

רשות התחרות תקנוס בכ-18 מיליון שקל את החברה המרכזית למשקאות

העיצומים פורסמו להערות הציבור לקראת ביצועם, והם יוטלו בגין הפרות שקשורות בין היתר להתערבות בקביעת מחירי המדף של מוצרי טרה, שנמצאים בשליטת החברה, וכן בשל חשד להתערבות במיקום המוצרים על המדפים ברשתות השיווק

הדמיית שלט חוצות שיעלה השבוע במחלף ההלכה / הדמיה: אנשי העיר

החברה שמגרילה דירה במתנה (כדי למכור עוד דירות)

חברת ההתחדשות העירונית "אנשי העיר" מציעה לרוכשי דירות שלה במרכז ת"א להשתתף בהגרלת דירת 2 חדרים סמוך לכיכר המדינה ● המנכ"ל רון חן: "יש עודף של פרויקטים ושוק רווי. החלטנו לבוא עם רעיון יצירתי שיזעזע את התחום" ● וגם: בשופרסל בוחרים פרזנטורית אחרי כמעט שנתיים של קמפיינים רזים ● אירועים ומינויים

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי פייננשל טיימס חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

משרדי וואוי ישראל / צילום: איל יצהר

החברה הסינית שסוגרת את חטיבת הענן בישראל - 60 איש יפוטרו

חברת Huawei, שפועלת בארץ באמצעות מרכז הפיתוח טוגה נטוורקס, מודיעה על סגירת פעילות הענן ופיטורי כ־60 עובדים, זאת לאחר שבסוף 2023 סגרה גם את פעילות האחסון וצמצמה עשרות משרות בעקבות המלחמה

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

ההימור שעלה ביוקר לקרן העושר הנורבגית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

ההשקעה החדשה של לאומי פרטנרס

לאומי פרטנרס ממשיכה בגל ההשקעות: רוכשת 17% מחברת הנדל"ן אבני דרך לפי שווי של 460 מיליון שקל אחרי הכסף