התנהגותו של משה קצב בין כותלי בית המשפט היא הוכחה לכך שלא רק שהנשיא לשעבר לא הפנים במה הוא מואשם ואיפה הוא נמצא היום - והוא גם ממשיך לזלזל בנו, האזרחים שבחרו בו, גם אם בעקיפין, לשבת במשכן נשיאי ישראל בירושלים.
נכון שעשינו אז טעות איומה. האיש הזה לא היה אמור להיות הפנים שלנו במשך קדנציה. אנחנו, בניגוד לקצב, מודים בטעות הזו בפה מלא ונאלצים לשלם עליה מחיר של השפלת המוסד הייצוגי של ישראל, שבראשו אמור לעמוד האזרח מספר 1 ולא עבריין מין, שאין בו טיפת מחויבות לתפקיד שאותו מילא בעבר ולעם שאותו ייצג. לא מגיע לנו שקצב ייתן לנו קצת כבוד בחזרה?
כששמעתי את התיאורים על התנהלות הדברים בתוך אולם בית המשפט, הזדעזעתי. ספק אם נאשמים אחרים היו מעיזים להתקרב לדוכן השופטים תוך כדי הקראת גזר הדין ולצעוק לעברם: "טעיתם. פסק הדין הזה הוא טעות", ואחר-כך לתקוף את המתלוננות בקול רם: "הן מלגלגות על פסק הדין. היא יודעת שהיא שיקרה"; ואם זה לא מספיק, לצרוח תוך כדי דבריה של שופטת המיעוט יהודית שבח: "הכול שקר, הכול לא נכון" ו"שיפרסמו את כל הפרוטוקולים, זה לא משטר בולשביקי"; ולקינוח לקום תוך כדי שהשופט ג'ורג' קרא מקריא את גזר הדין, להפנות אליו את הגב, לשים עליו פס ולשוחח עם עורכי דינו.
מעניין מה היה קורה לו סתם אזרח היה ניגש אל דוכן השופטים ופותח עליהם ג'ורה. סביר להניח שמיד היו קופצים עליו 3 מאבטחים, אוזקים אותו ולוקחים אותו לתא המעצר בעוון ביזיון בית המשפט.
ההתעלמות המופגנת מהתנהגותו המזלזלת של עבריין המין הסדרתי הופכת את היכל הצדק של מדינת ישראל לסוג של קרקס. השופטים אפשרו לקצב להתנהל באותה ביריונות ממש כמו שהתנהל מול המצלמות במסיבת העיתונאים הזכורה לרע, שם תקף את ערוץ 2 ואת התקשורת.
שלא ינסו למכור לנו טיעונים של "התפרצות רגשות" ו"כאב בלתי נשלט" של מי שעולמו חרב עליו. ברור שמשה קצב עובר תקופה קשה. אבל ממי שמילא תפקיד כמו נשיא, שכולו דיפלומטיה, ייצוגיות ואורך-רוח, אפשר לצפות שיידע לכבוש את רגשותיו גם ברגעים קשים כאלה - ולו רק כדי שלא לתת לאזרחי המדינה תחושה שהוא יורק להם בפנים.