בדיקת "גלובס": האם המוסדיים מוכרים מניות בבורסה?

"איפה לשים את הכסף" היא שאלה שבה מתחבטים לא רק המשקיעים הקטנים אלא גם מנהלי ההשקעות של גופי הענק ■ אז לאן הולך בימים אלה "הכסף החכם"?

מהו השיעור הרצוי להשקעה בישראל או בחו"ל מסך הנכסים שלנו? מהו ההיקף המתאים של החזקה באג"ח ממשלתיות, וכמה מהתיק שלנו כדאי לחשוף לשוקי המניות? אלו הן כמה מהשאלות הבסיסיות והנכונות תמיד כשאנו בוחנים את תיק ההשקעות שלנו - קטן או גדול - ומנסים להתאימו לעתיד ולהכינו לשינויים אפשריים בשווקים.

בחינת הקצאת אפיקי ההשקעה (האלוקציה) של התיקים הגדולים ביותר של כספי ציבור שמנוהלים כיום (נכון לסוף פברואר) אצל חברות הביטוח הגדולות ואצל כמה מבתי ההשקעות, והשוואתה להקצאה שהייתה באותם התיקים לפני כ-12 חודשים, מספקות לנו זווית נוספת לגבי השאלה מה "באמת" חושבים אותם גופים על הצפוי בשווקים, ובאילו אפיקי-על הם "שמים את יוקרתם". כלומר, לא רק מה הם אומרים וצופים, אלא למה הם גורמים להתרחש, וכיצד הם נערכים בנוגע לשאלות הראשונות שעליהן יש להשיב כדי לקבוע אסטרטגיית השקעות.

מייצאים חיסכון וגדלים בחו"ל

נכון לסוף פברואר, קבוצות הביטוח מגדל, כלל, הפניקס , הראל ומנורה מבטחים השיטו מעבר לים כ-32.3% מהנכסים שלהן בפוליסות המשתתפות ברווחים (קרן י'), שהן למעשה מסלול ההשקעה הגדול ביותר שלהן. זאת לעומת חשיפה של 28.6% לפני כשנה.

את החשיפה הגדולה ביותר לחו"ל מציגה מגדל , ש-41.2% מנכסיה נמצאים עם חשיפה לחו"ל או למט"ח. אצל יתר ארבע קבוצות הביטוח מדובר על כ-26.5%.

בהקשר זה נזכיר דברים שאמר לאחרונה אהרון פוגל, יו"ר קבוצת מגדל, בהתייחס למדיניות ההשקעות של הקבוצה: "אנו חושבים שבהיקף הנכסים שאנו מנהלים אנו חייבים להיות הרבה יותר בחו"ל. כבר כיום אנו נמצאים בחו"ל בשיעור גבוה יותר מאחרים, אבל אנו עדיין חייבים להגדיל את שיעור ההשקעות המנוהלות בחו"ל. אנו מקווים שבתוך 3-4 שנים 50% מסך ההשקעות שאנו מנהלים יהיו בחו"ל", אמר.

התפיסה שאותה ביטא פוגל, ושמגדל פועלת לפיה באופן קיצוני ביחס לשוק, מאפיינת גם את מרבית מנהלי ההשקעות הגדולים בשוק, שמבינים את הצורך בהקטנת התלות בשוק המקומי, בעיקר בשל גודלם. זאת משום שהמוסדיים הופכים גדולים מדי על שוק ההון המקומי, ואז הם מוגבלים בשל השפעתם הרבה על תזוזות במניות הפרטניות, וגם במדדים, ואינם יכולים אפילו להזיז את התיקים מבלי לחולל שינוי מיידי בשוק.

אגב, מגדל אינה היחידה, ובהקשר זה יש לציין גם את בית ההשקעות אלטשולר שחם, שהתלות שלו בשוק המקומי הצטמצמה במידה רבה אף היא. כ-42.8% מנכסי קופת אלטשולר שחם גמל מנוהלים תוך חשיפה לחו"ל ולמט"ח, לעומת 36.5% לפני כשנה בלבד.

ואולם, ההחלטה כמה מהכסף המושקע יהיה חשוף לשוק המקומי וכמה לחו"ל או למט"ח אינה השאלה היחידה. זה זמן מה מועלים חששות לגבי שוקי החוב - הממשלתי והקונצרני. את תוצאותיהם של חששות אלה ניתן לראות גם בשינויים בהקצאת אפיקי ההשקעה שמציגים המוסדיים.

בסוף חודש פברואר, 10.3% מסך ההשקעות בפוליסות המשתתפות ברווחים של חברות הביטוח הגדולות הושקעו באג"ח ממשלתיות סחירות, לעומת שיעור של כ-13.2% לפני 12 חודשים.

פחות אג"ח מדינה ויציבות במניות

בקופות הגמל הגדולות שאותן בחנו מדובר בשינוי באותו כיוון (קיטון), הנובע מהתשואות הרווחות בשוק זה. כך, בסוף החודש האחרון, האג"ח הממשלתיות הסחירות היוו כ-17.2% בממוצע מנכסי כמה מקופות הגמל הגדולות, לעומת שיעור של כ-19.6% לפני כשנה.

לעומת זאת, בשוק האג"ח הקונצרניות התמונה אינה כה ברורה, כאשר קופות הגמל מקטינות את חשיפתן לאפיק זה, לעומת הגדלה מסוימת בחברות הביטוח, אם כי הראשונות עדיין נמצאות עם חשיפה גדולה יותר לאפיק זה. כך מפנות כיום חברות הביטוח הגדולות 14.8% מנכסיהן באג"ח קונצרניות, לעומת כ-22.7% בקרב קופות הגמל הגדולות.

בהקשר זה נציין את ילין לפידות, שמצטיין בתשואות וביסס מוניטין חזק. בית ההשקעות הזה, שפועל בעיקר בישראל ושיש לו חשיפה מזערית לחו"ל ולמט"ח (כ-4.1% בלבד), מתאפיין בחשיפה ניכרת לאג"ח הקונצרניות. כך קורה גם כעת, כשילין לפידות גמל מציגה את החשיפה הגדולה ביותר לשוק זה. ואולם, בעוד שכיום החשיפה האמורה עומדת על 31.8%, הרי שבכל זאת מדובר בשינוי כיוון מבחינת ילין ולפידות, שרק לפני שנה היו עם חשיפה של מעל ל-40% לשוק זה.

בהקשר זה נציין כי האג"ח הקונצרניות הלא סחירות מאבדות גובה גם בשיעור היחסי מתוך סך הנכסים המנוהלים אצל חמש קבוצות הביטוח הגדולות ואצל כמה מקופות הגמל הגדולות והבולטות בשוק. אצל חברות הביטוח מדובר כיום בשיעור חשיפה של כ-9.6% בפוליסות המשתתפות ברווחים ושל כ-11.7% בקופה"ג שבחנו.

בניגוד לשוק החוב, שוק המניות שומר על יציבות יחסית בראיה מצרפית, כשמנגד המוסדיים די חלוקים לגביו ברמה הפרטנית. טווח החשיפה למניות של הגופים המוסדיים שבחנו נע בין 20% ל-36%, כשהממוצע סביב 30%.

כך או אחרת, בסוף פברואר הגופים שאותם בדקנו ניהלו יחדיו נכסים בשיעור של כ-28.3% מנכסיהם בחו"ל או במט"ח, ומדובר בהיקף השקעה אבסולוטי של כ-42.4 מיליארד שקל, שילכו ויגדלו בעתיד הנראה לעין - הן כשיעור מסך הנכסים והן בהיקף הכספי.