בג"ץ חייב את לדור לכבד את הסדר הטיעון עם רוצח אביב אילוז

פרקליטות המדינה מחויבת לכבד את הסדר הטיעון שעליו חתמה עם יחיא טורק, שבמסגרתו הודה ברצח הנער אביב אילוז בראשון-לציון ב-1999. כתוצאה מכך יורשע טורק בהתאם להסדר הטיעון, וייגזר עליו עונש של 15 שנות מאסר בלבד - ולא מאסר עולם.

כך הורו הבוקר (א') שופטי בג"ץ מרים נאור, יורם דנציגר וניל הנדל, שהחליטו לקבל את עתירתם של טורק והסנגוריה הציבורית נגד החלטתו של פרקליט המדינה משה לדור לבטל את הסדר הטיעון.

ב-2002 חתמה הפרקליטות עם טורק הסכם עד מדינה ראשון, שבמסגרתו היה אמור להעיד נגד אחיו שירו בו. בחקירתו הודה כי היה לו חלק בהכנת מטען הנפץ שהביא למותו של אביב אילוז. לאחר שהוגש נגדו כתב אישום על רצח אילוז, הוא כפר באישומים וכן מכוונתו לשמש עד מדינה כפי שנחתם עמו.

המדינה הרחיבה את הסדר עד המדינה עמו גם לפרשת אילוז, וסוכם עמו כי לאחר שיעיד נגד אחיו, ייסגר התיק נגדו גם בפרשת רצח אילוז - וכך נחתם עמו בהסכם עד מדינה שני. אלא שהמדינה ביטלה גם הסכם זה, לאחר שלטענתה טורק לא עמד בהתחייבויותיו.

במסגרת משפטו הצליח טורק להביא לביטול הגשת הודאותיו לבית המשפט, בטענה כי הן אינן קבילות כראיות. אלא שבית המשפט העליון הפך את התוצאה, קיבל את ערעור המדינה על זיכויו והחזיר ב-2009 את הדיון לבית המשפט המחוזי.

לאחר מכן החל משא-ומתן נוסף בין הצדדים להסדר טיעון, וזה נחתם באוקטובר 2010. בהסכם נחתם כי טורק יודה בעובדות כתב האישום, וכי ייגזר עליו עונש של 15 שנות מאסר.

בהסכם צוין כי כל עוד טורק לא מילא את חלקו, המדינה תוכל לחזור בה מההסכם. 9 ימים לאחר שדווח על ההסכם לבית המשפט, הודיעה הפרקליטות כי לדור בוחן אותו מחדש. בהמשך הודיעה הפרקליטות כי לדור והמשנה לפרקליט המדינה, שוקי למברגר, החליטו שלא להציג את ההסדר לבית המשפט ולהמשיך בהליך המשפטי.

השופטת מרים נאור קבעה כי שינוי עמדת הפרקליטות לא התבסס על נסיבות או עובדות חדשות שהתגלו, אלא כתוצאה מ"הערכה מחודשת של הנסיבות על-ידי פרקליט המדינה, בעקבות פנייה של נציגים בכירים במשטרה שביקשו מפרקליט המדינה לשקול מחדש את ההסדר".

בתחילה סברה הפרקליטות כי לאחר החזרת התיק מהעליון למחוזי, יצטרך בית המשפט לשמוע מחדש את כל מסכת הראיות בתיק, ורק לאחר בחינה מחודשת התברר ללדור כי יהיה הכרח להביא מספר מצומצם של עדים בלבד.

"בהחלטה על ביטול ההסדר לא ניתן משקל הולם לכך שהמשפט מתנהל משך תקופה כה ארוכה", כתבה נאור, "משנת 2002. המדינה לא הצליחה להראות מדוע יש לפעול במקרה זה על-פי החריג ולא על-פי הכלל" - המחייב את כיבוד הסדר הטיעון.

לדברי בג"ץ, פרקליט המדינה מוסמך לשנות החלטות שמי שכפופים לו בפרקליטות, ואולם "ראוי שיעשה כן רק במקרים נדירים שבהם אם יימנע מלהתערב בהחלטה יהווה הדבר פגיעה בציבור בכללותו, או בביטחונו, ויש צורך בגילויין של נסיבות חדשות או בשגיאה שלא ניתן להשלים עמה". (בג"ץ 492/11).