לרוץ עד כלות הנשימה

לאלה שתוהים אחרי משחק צ'מפיונס ליג 'איך השחקנים רצים ככה', הנה הצצה נדירה למערך האימון של מנצ'סטר יונייטד. למשל, איך מנהלים תקופת הכנה בעידן של מסעות יח"צ בקיץ

מצויד בלפטופ טושיבה ומצגת שברקע שלה אלכס פרגוסון קורן מאושר מניף גביע, הופיע בשבוע שעבר טוני סטרדוויק, מאמן הכושר של מנצ'סטר יונייטד, בפני מאמנים ישראלים במכון וינגייט. שלושה סשנים ביום ולמחרת הוא כבר המריא חזרה למנצ'סטר. את הביקור של סטרדוויק יזם גידי דודי, מנהל הפועל ירושלים כדורסל, וחבר אליו ליוזמה דן שמיר, מאמן בני השרון.

המפגש המרתק עם סטרדוויק סיפק הצצה נדירה לתוכו של אחד מגופי הספורט המשומנים והמצליחים ביותר בעולם. בראש המערך המקצועי של יונייטד עומד, וזה לא חדש, טיפוס בשם אלכס פרגוסון, כשמתחתיו שלושה עוזרים ויועצים, אחד מהם סטרדוויק. מתחת לסטרדוויק תשעה (!) אנשי מקצוע שההתמחות של כולם נוגעת לאספקטים שונים בכושר הגופני: שני מאמני כושר, פיזיולוגיים, מנתחי נתונים, חוקרים ואנליטים. אז איך עובד מערך הכושר הגופני במנצ'סטר יונייטד?

***

סטרדוויק סיפר למאזינים על ההכנות בשלב טרום העונה של מועדון בסדר גודל של יונייטד. שחקן בקבוצות בלוול של יונייטד וצ'לסי משחק פי אחד וחצי משחקים בעונה משחקן בבולטון וסטוק. יש לזה משמעות אדירה בעבודה על הכושר הגופני שלהם. מערך הכושר הגופני ביונייטד כולל מעקב מדוקדק לפי פרמטרים מדויקים על כל שחקן ושחקן. הכל הם רואים, וכל דבר הם מנתחים: ספרינטים, העייפות בזמן משחק, המטרז' שהם שורפים ועוד אלף ואחד דברים אחרים. האיש של סטרדוויק לתחום מעקב הספרינטים יכול לבוא אליו ולהגיד לו, שמהתבוננות בתפקוד של שחקן מסוים לאורך ארבעה שבועות, עולה שיש ירידה בביצועים שלו, ובדרך הזאת אפשר לעלות על פציעה מתפתחת שאפילו השחקן בעצמו עוד לא מרגיש בה. "הפילוסופיה שלנו היא לנתח כל דבר, לכל שחקן יש את הדיאגראמות שלו", הוא סיפר. אבל מדדים סטטיסטיים הם לא כלי עבודה בלעדי. אינטואיציה וניסיון חשובים לא פחות. "כשמדובר בגיגס וסקולס אתה דואג פחות", הוא אמר בחיוך.

תקופת טרום-העונה ביונייטד נמשכת שישה שבועות. סטרדוויק אומר שהאידיאלי מבחינתו, כאיש שאחראי על הכושר הגופני של השחקנים, שהתקופה הזאת היתה נמשכת 10-8 שבועות, אבל עם עונה שנפתחת כבר באוגוסט ומסתיימת בסוף מאי, וצ'מפיונס ליג, ומשחקי קידום מכירות שהמועדון שלו מחויב אליהם מסחרית וכל הטררם הזה, הוא יכול לשכוח מהאידיאל. אם זה היה תלוי בפרגוסון, אומר סטרדוויק, הפרה-סיזן היה נמשך 5-4 שבועות בלבד.

בסך הכל נמשכת תקופת הפגרה של שחקנים ביונייטד 34-28 ימים בלבד, נתון די מדהים חייבים להודות, שמחייב הקפדה יתרה עוד יותר על סוגיות הכושר הגופני ותחזוקת הגוף של שחקנים במועדון. בתקופה הזאת השחקנים בדרך כלל לא עושים כלום. הגוף שלהם כל כך תשוש וזקוק למנוחה - וזה עוד לפני שדיברנו על מפעלים בינלאומיים עם הנבחרות שלהם - שאף אחד, כולל סטרדוויק עצמו, לא מצפה מהם לעשות משהו עם הגוף שלהם. "הם שחקנים כנים ומקצועניים מספיק. נדמה לי שאפשר לסמוך על ראיין גיגס ופול סקולס שיידעו לשמור על הכושר שלהם", הוא אמר והמבטים המזוגגים שהקולגות הישראלים תקעו בו העידו שאו שהם אכולים מקנאה או שאין להם מושג על מה הוא מדבר. כדורגלן ישראלי תן לו יד חופשית, והוא ימלא לך את הלאפה בסלטים וחריף.

אלכס פרגוסון/ צלם: רויטרס
 אלכס פרגוסון/ צלם: רויטרס

פרגוסון. מבחינתו פרה-סיזן זה עניין של 4 שבועות (צילום: רויטרס)

סטרדוויק אומר ששחקן מנוסה יחזור לכושר מלא בתוך שלושה שבועות מתחילת העונה. לשחקן מנוסה פחות ייקח קצת יותר זמן. לרוב הוא יגיע לכושר מלא לקראת אמצע ספטמבר, וזה כשהעונה נפתחת באוגוסט. סטרדוויק אומר שפרגוסון אוהב שבעה משחקי הכנה לעונה בתקופת טרום-העונה, ואת מה שפרגוסון אוהב, זה מה שלרוב מקבלים. סטרדוויק מסתכל על הכושר של השחקנים שלו מזווית אחרת. הוא לא בוחן אותם לפי כמות משחקים, אלא לפי כמות דקות. הוא מאמין ששחקן צריך 400 דקות במצטבר כדי להיכנס לכושר ולהתחיל עונה. הוא עובד לפי גרפים: משחק הכנה ראשון לשחקן 45 דקות, בשני שישים דקות, בשלישי 75 וברביעי 90. האתגר מבחינתו הוא לשמור על כושר של שחקן כשהעונה כבר רצה והשחקן כמעט לא משחק, או משחק פחות מהאחרים.

***

דן שמיר שאל את סטרדוויק מה הדעה שלו לגבי חזרה ממשחק חוץ באירופה. האם כדאי לחזור מיד אחרי המשחק או רק ביום למחרת. סטרדוויק ענה שאין שאלה בכלל, לשיטתו חייבים להישאר את הלילה בעיר זרה. הוא נתן כדוגמה את המשחק של היונייטד מול מארסיי בצ'מפיונס ליג שבועיים קודם, בסך הכל שעה וחמישים דקות ממנצ'סטר, "אבל אם תעשה חשבון", הוא אמר לשמיר ועשה אותו בשבילו, תגלה שאתה לא חוזר לפני שלוש לפנות בוקר. "אתה תמיד צריך להתכונן לעיכובים בהמראה, בדיקות סמים לשחקנים אחרי המשחק, ואל תשכח שלהרבה מהם יש ילדים וילד מתעורר בבוקר לבית ספר גם אם לא תרצה שהוא יעשה את זה, וככה השחקן מוצא את עצמו מתעורר בשעות מוקדמות, ישן בסך הכל ארבע שעות בלילה, ובשתיים עשרה בצהריים אתה כבר מצפה שהוא יהיה באימון. לא בריא, לא בריא. לכן עדיף להעביר לילה במלון אחרי משחק חוץ באירופה אם אתה לא מסוגל להבטיח שתנחת בחצות במנצ'סטר".

כששמיר, שוב הוא, שאל אותו מה הפילוסופיה שלו - אימון בשעת המשחק או מנוחה - סטרדוויק ענה שמבחינתו עדיפה מנוחה ארוכה לפני משחק בצ'מפיונס ליג. "הטסטוסטרון של השחקנים יעשה את שלו כשהם יעלו למגרש ברבע לעשר בלילה גם בלי לדמות להם את שעת המשחק באימון לילה קודם".

***

סטרדוויק סיפר שאלמנטים פסיכולוגיים וחברתיים, לצד מבנה גוף שהשחקן נולד איתו, הם מדדים קריטיים בפציעות שלא נגרמות מתיקול במהלך משחק או אימון. ואני נזכרתי בשורה אובארוב שאמר פעם על גדי ברומר שהוא נפצע יותר מדי.

לאובארוב היתה נטייה לגמור מצטיין משחקים גם כשהוא חטף במהלכם זעזוע מוח. הוא, והסובייטי השני, פולוקרוב, לא הבינו מה זה להפסיד משחק בגלל פציעה. אבל ברומר הפריך התחיל להיפצע בסיטונות כשהוא היה חצי מהגיל של אובארוב, בדיוק בשלב שבידיעות פרסמו שהיונייטד לוקחים אותו במקום פאליסטר. אובארוב אמר שלהיפצע זה עניין של אופי. סטרדוויק אמר שארסנל היא הקבוצה הכי נפצעת באנגליה, אבל זה בגלל הגיל הצעיר של השחקנים שלה. הוא סיים באנקדוטה ואמר ששחקן בעונה האחרונה של החוזה שלו נותן מעצמו כל כך הרבה, עד כדי כך שבעונה הבאה כבר תראה אצלו ירידה דרסטית בכושר מרוב שהעמיס על עצמו.