גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מייעלים את הממשל התאגידי

תיקון 16 לחוק החברות אינו שואף להפר את המשוואה הבסיסית של דיני התאגידים

בחודש החולף אושר בכנסת תיקון 16 לחוק החברות. התיקון, רובו ככולו, ראוי ונחוץ, אך אין מדובר במהפכה או בשינוי סדרי עולם. ניתן לדרגו כשלישי בסדר החשיבות ב-3 תיקוני החקיקה של עידן גושן ברשות ניירות ערך - לאחר התיקון העוסק באכיפה מינהלית והתיקון שהקים את בית המשפט הכלכלי (או המחלקה הכלכלית) בבית המשפט בתל-אביב.

עם זאת, השפעת התיקון ניתנת לחיזוי מדויק יותר משני תיקוני החקיקה שהזכרתי, ואשר רק הזמן יוכל ללמד אם אכן יעמדו בציפיות.

הדיון הציבורי בתיקון 16 לחוק החברות לוקה לטעמי בתיאורתיזציית-חסר. כלומר, אמירות כלליות כמו זו שהתיקון מחליש את בעלי השליטה ומחזק לעומתם את המיעוט, מראות כי הקו המנחה של התיקון לא נקלט היטב.

קשה לתמצת במספר משפטים את עיקריו של תיקון חקיקה כה נרחב, אך ניתן לומר שעיקרי התיקון הם: חיזוק אי-התלות של הדירקטור החיצוני (ובמידה מסוימת של הדירקטוריון כולו); שיפור מערך הבקרה של התאגיד; ועיבוי המערך המטפל בניגוד עניינים בתאגיד.

אלה הם בעיקרון צעדים ראויים ביותר, ואנסה להסביר בהמשך את הדרך שבה הם משתלבים בפילוסופיה הבסיסית של חוק החברות. את הביקורת שלי על מגזר מצומצם מהוראות התיקון אשמור לפורום אחר.

מנגנוני בקרה

באופן כללי, ניתן לומר כי התיקון אינו שואף להפר את המשוואה הבסיסית של דיני התאגידים - בעל השליטה הוא בעל האינטרס הרב ביותר בהצלחת החברה. לפיכך, ראוי לאפשר לו לכוון במישרין או בעקיפין את פעולת החברה.

יש לצפות, אפוא - וחוק החברות אינו מונע זאת - כי בעל שליטה שיש לו את הכישורים העסקיים המתאימים, יעמוד בראש הפירמידה הניהולית של החברה.

מתוקף תפקידו זה, אין מניעה שבעל השליטה ימנה לדירקטוריון צוות מקצועי הקשור עימו, ואין מניעה שבעל השליטה (כבעל רוב הקולות באסיפה הכללית של בעלי המניות) יפטר דירקטור (לרבות דירקטור שהוא מנכ"ל החברה) שסוטה מהמדיניות הראויה בעיני בעל השליטה. חוק החברות, לרבות תיקון 16 לחוק החברות, אינו בא לפגוע בכל אלה, אף שיש כאלו המתבלבלים בדבר.

עם זאת, האמון שהחוק נותן בבעלי השליטה (והתקווה שבכך יושגו התוצאות הכלכליות המיטביות לרווחת כלל בעלי המניות) חייב לעיתים לסגת ולהתחלף במנגנוני בקרה מסוימים.

המקרה הברור ביותר הוא של עסקה בניגוד עניינים. כאשר בעל השליטה חובש שני כובעים - כובעו כבעל השליטה בחברה וכובעו כבעל עניין בצד השני לעסקה - נדרשות בקרות מיוחדות. בקרות שנשענות, במישרין או בעקיפין, על המיעוט, הגוף העלול להיפגע מאותה עסקה.

סוגיה נוספת המצריכה ערנות מיוחדת היא הטיפול במערך הבקרה על הליקויים הניהוליים של התאגיד. היות שבעל השליטה מכוון במישרין או בעקיפין את ניהול החברה, יש להבין את החשיבות במנגנון מיוחד של בקרת ליקויים, שיש בו מידה מסוימת של אי-תלות בבעל השליטה.

בדרך זו ניתן להבין את דרישות תיקון 16 הכוללות דרישה לאישור של רוב מן המיעוט לעסקאות חריגות עם בעל השליטה; דרישה שמינוי דירקטור חיצוני ייעשה בתמיכה של רוב מקרב המיעוט, דרישה שהארכת הכהונה של הדירקטור החיצוני תוכל להתבצע גם ללא תמיכת בעל השליטה; דרישה שוועדת הביקורת אשר תורכב מרוב של דירקטורים בלתי תלויים תיטול את השליטה בכלל המרכיבים של מערך הבקרה של הארגון ובאישור עסקאות בניגוד-עניינים ועוד שורת הוראות ארוכה.

הוראות אלה מהוות הכבדה מסוימת אף על בעלי שליטה וחברות אשר חפים מכל רצון לפגוע במיעוט. יש להן מחיר בזמן הנהלה, ובמקרים גרועים הן אפילו חושפות את החברה לסחטנות מצד בעלי מניות מסוימים.

עם זאת, אין מדובר בשינוי במשוואה הבסיסית של ניהול החברה. הכוונת המדיניות והניהול אינה נמסרת כאן למיעוט, והמיעוט אינו מתחזק על חשבון בעל השליטה.

שיתוף רב יותר של המיעוט

ההוראות המכבידות מתייחסות רובן ככולן לאותו מגזר של מקרים - מקרי ניגוד העניינים והבקרה הניהולית, שבהם חייבים ליצור מנגנונים מיוחדים. במנגנונים אלה זה טבעי להיעזר במיעוט - הן כמי שהצבעתו יכולה במישרין לאשר כי עסקה מסוימת אינה עסקה גרועה על אף שהיא נגועה בניגוד עניינים, או בעקיפין על דרך אישור מינויים (והארכת הכהונה) של הדירקטורים החיצוניים.

האם תיאור זה אינו חוטא במשהו לשאפתנותו של תיקון 16? ובכן, יש בתיקון 16 קווים מצומצמים אשר נדמה כי הם חותרים מעבר למטרות שעליהן הצבעתי כאן, אולם מדובר בשינויים מרג'ינליים שוליים וצנועים.

הכוונה היא להוראות אשר דורשות שיתוף רב יותר של המיעוט בעיצוב מדיניות החברה, וזאת מעבר להשפעת המיעוט על אותו מגזר צר של תחומים אשר לא ניתן לסמוך בהם על בעל השליטה.

דוגמה להוראה כזו היא ההמלצה של המחוקק כי דירקטוריון של חברה ציבורית עם בעל שליטה יכלול לפחות שליש של "דירקטורים בלתי תלויים". הגדרת אי-התלות היא אי-תלות בהנהלת החברה, אך גם אי-תלות בבעל השליטה. מכאן למדים על המוטיבציה להגביר את הזיקה למיעוט גם בעיצוב השוטף של מדיניות התאגיד.

יצוין כי גם היום הדירקטור החיצוני הוא דירקטור לכל דבר ועניין, מעבר לתפקידו המיוחד במסגרת ועדת הביקורת של החברה בטיפול בבקרה הארגונית ובעסקאות הנגועות בניגוד עניינים.

אולם עד כה ניתן היה לומר כי השירות של הדירקטור החיצוני כדירקטור נחוץ על מנת שימלא את תפקידו בוועדת הביקורת על הצד הטוב ביותר, שהרי מי שאינו בקיא בכל ענייני החברה גם לא יוכל לקבל החלטות מושכלות בנוגע למערך הבקרה ולאישור עסקאות בניגוד עניינים (שאותן יש למדוד תמיד מול צורכי החברה).

תיקון 16, וההמלצה ששליש מן הדירקטוריון יהיה דירקטורים בלתי תלויים, מעידים על מטרה רחבה יותר. עם זאת, מדובר בהתערבות צנועה.

ראשית, דירקטור בלתי תלוי אינו בהכרח דירקטור חיצוני. בשני המקרים מדובר בדירקטור שאין לו זיקה לבעל השליטה (הוא אינו יכול להיות עובד או קרוב שלו), אולם הדירקטור הבלתי תלוי (להבדיל מהדירקטור החיצוני) אינו נדרש לקבל את ברכת המיעוט למינויו או להארכת כהונתו. בניגוד לדירקטור החיצוני, הדירקטור הבלתי תלוי חשוף גם לפיטורים בכל עת על-ידי בעל השליטה.

שנית, המחוקק אינו כופה את המלצתו, ואף לא קובע אותה כברירת מחדל אשר החברה צריכה לסטות ממנה באימוץ סעיף תקנוני נוגד. ההמלצה נקובה בתוספת של החוק אשר חברה שבוחרת שלא להיענות לה מחויבת בגילוי על חריגה ממנה, וקשה להעריך כמה חברות יבחרו להרים את הכפפה. אם יש כאן אפוא סטייה או חריגה מסוימת מהמודל הקלאסי של דיני התאגידים, זוהי חריגה צנועה.

הכותב הוא סגן דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב וחבר מרכז פישר לממשל תאגידי ולרגולציה של שוק ההון.

עוד כתבות

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; קצב האינפלציה השנתי בארה"ב ירד בינואר ל-2.4%

לאחר שפל של 30 שנה, הדולר מתחזק היום מול השקל ● גם הזהב מתאושש קלות ●  פינטרסט צונחת לאחר שהחברה פרסמה תוצאות חלשות לרבעון הרביעי שהחמיצו את התחזיות ● נעילה מעורבת באירופה ● באסיה ננעל המסחר בירידות ● עדכונים שוטפים

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי דרום אדום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

כמה נגישים מאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים? / צילום: Shutterstock

בישראל חלמו להפוך למעצמת מידע רפואי, מחקר חדש בדק עד כמה הוא נגיש

מנהלת הצמיחה במשרד הכלכלה, בשיתוף קופת חולים לאומית וארגון HealthIL, בדקו את דפוסי השימוש של סטארט־אפים במאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים ● איזה מידע איכותי אפשר להשיג בארץ ומה מחייב פנייה לחו"ל, וגם: המאגרים שצפויים להיפתח בקרוב

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה, והיא צופה צמיחה של עד 7% בהכנסות ברבעון הראשון

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל