גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מייעלים את הממשל התאגידי

תיקון 16 לחוק החברות אינו שואף להפר את המשוואה הבסיסית של דיני התאגידים

בחודש החולף אושר בכנסת תיקון 16 לחוק החברות. התיקון, רובו ככולו, ראוי ונחוץ, אך אין מדובר במהפכה או בשינוי סדרי עולם. ניתן לדרגו כשלישי בסדר החשיבות ב-3 תיקוני החקיקה של עידן גושן ברשות ניירות ערך - לאחר התיקון העוסק באכיפה מינהלית והתיקון שהקים את בית המשפט הכלכלי (או המחלקה הכלכלית) בבית המשפט בתל-אביב.

עם זאת, השפעת התיקון ניתנת לחיזוי מדויק יותר משני תיקוני החקיקה שהזכרתי, ואשר רק הזמן יוכל ללמד אם אכן יעמדו בציפיות.

הדיון הציבורי בתיקון 16 לחוק החברות לוקה לטעמי בתיאורתיזציית-חסר. כלומר, אמירות כלליות כמו זו שהתיקון מחליש את בעלי השליטה ומחזק לעומתם את המיעוט, מראות כי הקו המנחה של התיקון לא נקלט היטב.

קשה לתמצת במספר משפטים את עיקריו של תיקון חקיקה כה נרחב, אך ניתן לומר שעיקרי התיקון הם: חיזוק אי-התלות של הדירקטור החיצוני (ובמידה מסוימת של הדירקטוריון כולו); שיפור מערך הבקרה של התאגיד; ועיבוי המערך המטפל בניגוד עניינים בתאגיד.

אלה הם בעיקרון צעדים ראויים ביותר, ואנסה להסביר בהמשך את הדרך שבה הם משתלבים בפילוסופיה הבסיסית של חוק החברות. את הביקורת שלי על מגזר מצומצם מהוראות התיקון אשמור לפורום אחר.

מנגנוני בקרה

באופן כללי, ניתן לומר כי התיקון אינו שואף להפר את המשוואה הבסיסית של דיני התאגידים - בעל השליטה הוא בעל האינטרס הרב ביותר בהצלחת החברה. לפיכך, ראוי לאפשר לו לכוון במישרין או בעקיפין את פעולת החברה.

יש לצפות, אפוא - וחוק החברות אינו מונע זאת - כי בעל שליטה שיש לו את הכישורים העסקיים המתאימים, יעמוד בראש הפירמידה הניהולית של החברה.

מתוקף תפקידו זה, אין מניעה שבעל השליטה ימנה לדירקטוריון צוות מקצועי הקשור עימו, ואין מניעה שבעל השליטה (כבעל רוב הקולות באסיפה הכללית של בעלי המניות) יפטר דירקטור (לרבות דירקטור שהוא מנכ"ל החברה) שסוטה מהמדיניות הראויה בעיני בעל השליטה. חוק החברות, לרבות תיקון 16 לחוק החברות, אינו בא לפגוע בכל אלה, אף שיש כאלו המתבלבלים בדבר.

עם זאת, האמון שהחוק נותן בבעלי השליטה (והתקווה שבכך יושגו התוצאות הכלכליות המיטביות לרווחת כלל בעלי המניות) חייב לעיתים לסגת ולהתחלף במנגנוני בקרה מסוימים.

המקרה הברור ביותר הוא של עסקה בניגוד עניינים. כאשר בעל השליטה חובש שני כובעים - כובעו כבעל השליטה בחברה וכובעו כבעל עניין בצד השני לעסקה - נדרשות בקרות מיוחדות. בקרות שנשענות, במישרין או בעקיפין, על המיעוט, הגוף העלול להיפגע מאותה עסקה.

סוגיה נוספת המצריכה ערנות מיוחדת היא הטיפול במערך הבקרה על הליקויים הניהוליים של התאגיד. היות שבעל השליטה מכוון במישרין או בעקיפין את ניהול החברה, יש להבין את החשיבות במנגנון מיוחד של בקרת ליקויים, שיש בו מידה מסוימת של אי-תלות בבעל השליטה.

בדרך זו ניתן להבין את דרישות תיקון 16 הכוללות דרישה לאישור של רוב מן המיעוט לעסקאות חריגות עם בעל השליטה; דרישה שמינוי דירקטור חיצוני ייעשה בתמיכה של רוב מקרב המיעוט, דרישה שהארכת הכהונה של הדירקטור החיצוני תוכל להתבצע גם ללא תמיכת בעל השליטה; דרישה שוועדת הביקורת אשר תורכב מרוב של דירקטורים בלתי תלויים תיטול את השליטה בכלל המרכיבים של מערך הבקרה של הארגון ובאישור עסקאות בניגוד-עניינים ועוד שורת הוראות ארוכה.

הוראות אלה מהוות הכבדה מסוימת אף על בעלי שליטה וחברות אשר חפים מכל רצון לפגוע במיעוט. יש להן מחיר בזמן הנהלה, ובמקרים גרועים הן אפילו חושפות את החברה לסחטנות מצד בעלי מניות מסוימים.

עם זאת, אין מדובר בשינוי במשוואה הבסיסית של ניהול החברה. הכוונת המדיניות והניהול אינה נמסרת כאן למיעוט, והמיעוט אינו מתחזק על חשבון בעל השליטה.

שיתוף רב יותר של המיעוט

ההוראות המכבידות מתייחסות רובן ככולן לאותו מגזר של מקרים - מקרי ניגוד העניינים והבקרה הניהולית, שבהם חייבים ליצור מנגנונים מיוחדים. במנגנונים אלה זה טבעי להיעזר במיעוט - הן כמי שהצבעתו יכולה במישרין לאשר כי עסקה מסוימת אינה עסקה גרועה על אף שהיא נגועה בניגוד עניינים, או בעקיפין על דרך אישור מינויים (והארכת הכהונה) של הדירקטורים החיצוניים.

האם תיאור זה אינו חוטא במשהו לשאפתנותו של תיקון 16? ובכן, יש בתיקון 16 קווים מצומצמים אשר נדמה כי הם חותרים מעבר למטרות שעליהן הצבעתי כאן, אולם מדובר בשינויים מרג'ינליים שוליים וצנועים.

הכוונה היא להוראות אשר דורשות שיתוף רב יותר של המיעוט בעיצוב מדיניות החברה, וזאת מעבר להשפעת המיעוט על אותו מגזר צר של תחומים אשר לא ניתן לסמוך בהם על בעל השליטה.

דוגמה להוראה כזו היא ההמלצה של המחוקק כי דירקטוריון של חברה ציבורית עם בעל שליטה יכלול לפחות שליש של "דירקטורים בלתי תלויים". הגדרת אי-התלות היא אי-תלות בהנהלת החברה, אך גם אי-תלות בבעל השליטה. מכאן למדים על המוטיבציה להגביר את הזיקה למיעוט גם בעיצוב השוטף של מדיניות התאגיד.

יצוין כי גם היום הדירקטור החיצוני הוא דירקטור לכל דבר ועניין, מעבר לתפקידו המיוחד במסגרת ועדת הביקורת של החברה בטיפול בבקרה הארגונית ובעסקאות הנגועות בניגוד עניינים.

אולם עד כה ניתן היה לומר כי השירות של הדירקטור החיצוני כדירקטור נחוץ על מנת שימלא את תפקידו בוועדת הביקורת על הצד הטוב ביותר, שהרי מי שאינו בקיא בכל ענייני החברה גם לא יוכל לקבל החלטות מושכלות בנוגע למערך הבקרה ולאישור עסקאות בניגוד עניינים (שאותן יש למדוד תמיד מול צורכי החברה).

תיקון 16, וההמלצה ששליש מן הדירקטוריון יהיה דירקטורים בלתי תלויים, מעידים על מטרה רחבה יותר. עם זאת, מדובר בהתערבות צנועה.

ראשית, דירקטור בלתי תלוי אינו בהכרח דירקטור חיצוני. בשני המקרים מדובר בדירקטור שאין לו זיקה לבעל השליטה (הוא אינו יכול להיות עובד או קרוב שלו), אולם הדירקטור הבלתי תלוי (להבדיל מהדירקטור החיצוני) אינו נדרש לקבל את ברכת המיעוט למינויו או להארכת כהונתו. בניגוד לדירקטור החיצוני, הדירקטור הבלתי תלוי חשוף גם לפיטורים בכל עת על-ידי בעל השליטה.

שנית, המחוקק אינו כופה את המלצתו, ואף לא קובע אותה כברירת מחדל אשר החברה צריכה לסטות ממנה באימוץ סעיף תקנוני נוגד. ההמלצה נקובה בתוספת של החוק אשר חברה שבוחרת שלא להיענות לה מחויבת בגילוי על חריגה ממנה, וקשה להעריך כמה חברות יבחרו להרים את הכפפה. אם יש כאן אפוא סטייה או חריגה מסוימת מהמודל הקלאסי של דיני התאגידים, זוהי חריגה צנועה.

הכותב הוא סגן דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב וחבר מרכז פישר לממשל תאגידי ולרגולציה של שוק ההון.

עוד כתבות

צעדת ''אחים לנשק'' במחלף שער הגיא / צילום: אביב אטלס

חסימות כבישים ומעצרים עם פתיחת מושב הקיץ של הכנסת: ימי השיבושים חוזרים

המחאה נגד הממשלה הוציאה לפועל שיירות רכבים הנוסעות במהירות איטית מהצפון, מהדרום ומהמרכז ● עימותים בין שוטרים למפגינים שניסו לחסום את כביש 1, 12 מוחים נעצרו ● בין מובילי ההפגנה ישנן משפחות נרצחים וחטופים, והיא צפויה להמשיך בערב למעון ראש הממשלה ברחוב עזה בירושלים

אילוסטרציה: shutterstock

רוב שוקי המניות בשיא כל הזמנים. זה מה שחושבים האנליסטים

שוקי המניות ב-14 מתוך 20 הכלכלות המובילות בעולם נמצאים כעת בשיא כל הזמנים או קרובים אליו ● רינת אשכנזי, הכלכלנית הראשית של הפניקס בית השקעות: הראלי התרחש לא רק בשוק המניות השנה, אלא כמעט בכל אפיקי ההשקעה

בנק דיסקונט ובנק הפועלים / צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הרווח ירד, הדיבידנד גדל והמס החדש נכנס לפעולה: מאחורי דוחות הפועלים ודיסקונט

שני הבנקים הגדולים, שדיווחו על תוצאותיהם לרבעון הראשון של 2024, מלמדים על כמה מגמות בולטות במערכת הבנקאית ● התמתנות האינפלציה והתקררות בשוק ההלוואות העיבו על ההכנסות, ההפרשות להפסדי אשראי הצטמקו, והדיבידנד גדל במאות מיליוני שקלים

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט; מיקרוסופט חשפה מחשבי AI חדשים

הנאסד"ק עלה ב-0.6% ● רכישה משמעותית לסייברארק ● ריינאייר עקפה את ציפיות האנליסטים, הרווח השנתי זינק ב-9% ● פאלו אלטו תדווח היום לאחר הנעילה, צים תדווח מחר - מה צפוי בדוחות? ● מותו של נשיא אירן עלול להשפיע שוק הנפט • וויקס: הרווח הנקי זינק ב-50%, מעדכנת כלפי מעלה את התחזיות ● אופנהיימר: "החולשה במניית נייס היא הזדמנות השקעה אטרקטיבית"• יוליוס בר: "ביקוש אסייתי חזק דוחף את מחירי הזהב והכסף כלפי מעלה"

מיינה הודית בפארק הירקון בתל אביב / צילום: י.ש

פחות פרפרים, יותר מינים פולשים: המצב המדאיג של הטבע בישראל

מיני הטבע בישראל נמצאים תחת מתקפה רב חזיתית: פולשים, זיהום, צמצום שטח, אקלים ועוד. גם המלחמה כנראה לא עוזרת ● תמר דיין, יו"ר מוזיאון הטבע: "מספר קטן של ממצאים חיוביים מראה שכשמתאמצים אז יש תוצאות"

דרור מרמור, גורי נדלר, רות שוורץ, ארז קמיניץ וענאיה בנא, בפאנל בנייה, דיור והתחדשות עירונית כמנוע צמיחה / צילום: תמר מצפי

בנייה עירונית במרכזי יישובים ערביים גדולים כמפתח לצמיחה

בכנס גלובס שוחחו בכירים בפאנל על האתגרים בתכנון ובנייה בחברה הערבית ● עוד נידונה השאלה: האם נכון להמשיך לבנות יישובים מגזריים? המשתתפים הסכימו כי הגיע הזמן לשינוי

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בת"א; פז נפט זינקה בכ-8.5%, דלתא מותגים ב-8%

מדד ת"א 35 עלה ב-1.1% • מימושים בנקסט ויז'ן ● סלקום: ירידה של 87% ברווח הנקי ● מותו של נשיא אירן עלול להשפיע על השווקים, ובפרט על שוק הנפט ● אופנהיימר: "החולשה במניית נייס היא הזדמנות השקעה אטרקטיבית" ● מיטב: "בשוק האג"ח המקומי מתעלמים מהסיכונים של חברות הנדל"ן" • יוליוס בר: "ביקוש אסייתי חזק דוחף את מחירי הזהב והכסף כלפי מעלה"

מבצעי האשראי שמציפים את שוק הדיור/ צילומים: דרור מרמור, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חברות יפשטו רגל ומה יקרה למחירי הדירות: התחזית של כלכלני S&P מעלות

איך משפיעים מבצעי ה־80/20 על התזרים של חברות הנדל"ן למגורים, ועד כמה ההתחדשות העירונית משמעותית ● רגע לפני עונת הדוחות, כלכלני S&P מעלות בחנו את הנושאים הבוערים בשוק

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ / צילום: חיים צח-לע''מ

מחירי הטיסות עולים בחדות ומתדלקים את האינפלציה

מחירי הטיסות עלו באפריל בשיעור דו־ספרתי והכבידו על מדד המחירים לצרכן ● החדשות הרעות: הצפי הוא שהמצב רק יחמיר ● וגם: למה הריבאונד בנתוני הצמיחה מעלה סיבה לדאגה

בענף הבנייה נרשמת מצוקת עובדים ניכרת / צילום: Shutterstock

הביקוש לעובדים ממשיך לעלות, אך רק למשרות במיומנות נמוכה

שיעור התעסוקה על פי נתוני הלמ"ס המשיך לעלות בחודש החולף ● על פי הנתונים בניכוי העונתיות לחודש אפריל, ישנם 137 אלף משרות פנויות - לעומת 134 אלף בחודש מרץ ● יחד עם זאת, בענף הבנייה נרשמת מצוקת עובדים ניכרת

זוהר לוי, בעלי סאמיט / צילום: באדיבות סאמיט

זוהר לוי בדרך להפוך לאיש החזק בדירקטוריון פז: רכש מניות ב-247 מיליון שקל

הרכישה נעשתה באמצעות חברת הנדל"ן המניב סאמיט שבשליטת לוי ● בעקבות העסקה היא תגיע להחזקה של 16% ממניות פז – צעד שיקנה ללוי את העמדה החזקה בדירקטוריון של רשת תחנות הדלק

טרמינל 1, נתב''ג / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

החל מהשבוע הבא: טרמינל 1 חוזר לפעילות מלאה

טרמינל 1 בנתב"ג, שנסגר באוקטובר 2023, צפוי לחזור לפעילות בשבוע הבא ● עפ"י נתוני רשות שדות התעופה, צפויים לעבור בטרמינל כ-200 אלף נוסעים מדי חודש ● אלה החברות שיפעלו ממנו

מרכז נתניה / צילום: איל יצהר

מעל 3.5 מיליון שקל לדירת 4 חדרים: העיר הגדולה שמתברגת בצמרת המחירים, מיד אחרי תל אביב

מחיר ממוצע של דירה שנרכשה ברבעון הראשון היה גבוה בכ–130 אלף שקל מהמחיר ברבעון השלישי אשתקד לפני המלחמה, כשהעליות נרשמו גם בצפון ובדרום ● תל אביב נשארת הכי יקרה, אם כי שם מחיר דירת 4 חדרים דווקא ירד בחצי השנה האחרונה ● הרצליה היא העיר הגדולה הבאה בתור, עם 3.65 מיליון שקל לדירה. ומי העיר היחידה שבה נרשמו ירידות?

שלמה פילבר / צילום: יוסי זמיר

עורך דינו של נתניהו החל לייצג את עד המדינה פילבר בשימוע; הפרקליטות: "ניגוד עניינים"

עו"ד עמית חדד, המיצג את נתניהו בתיק 1000, הודיע לצוות התביעה כי הוא ייצג את עד המדינה שלמה פילבר בשימוע ● בתגובה הודיע צוות התביעה כי לעמדתם מדובר ב"ניגוד עניינים מובהק, העומד בניגוד גמור לכללי האתיקה המחייבים של לשכת עורכי הדין" ● חדד דחה את הטענה: "עדותו הסתיימה לפני שנתיים, אין לו השפעה על ההליך והאינטרסים שלו ושל פילבר אינם מנוגדים"

אילוסטרציה: Shutterstock

איך הפכו מניות השירותים לתחום שמדליק את השוק האמריקאי

מניות שירותי התשתיות - חשמל, גז ומים, שנחשבות שנים להשקעה אפרורית אך מניבת תשואה בטוחה - לוהטות מתחילת השנה ● זאת בעיקר על רקע הצורך האינסופי של יישומי הבינה המלאכותית בחשמל ● אולם כמו כל מגזר שהופך רותח, גם כאן אפשר להיכוות

חנן מור / צילום: אייל טואג

אחרי חצי שנה: ביהמ"ש אישר את הסדר החוב בחנן מור

עיקרי הצעת ההסדר הם השלמת פרויקטים של בנייה, מכירה ואכלוס של מאות יחידות דיור, מה שיאפשר פירעון חובות לחלק מהנושים ● כחלק מההליך ידוללו חנן מור ושותפו מאור לאחוזים בודדים בחברה הציבורית ● ביהמ"ש: "המרת החוב להון תאפשר לקבוצה לצאת לדרך חדשה תחת מינוף מוקטן"

יובל זילבר ז''ל / צילום: באדיבות המשפחה

קרן חדשה להנצחת קצין שנפל במלחמה תסייע לחיילי מילואים בעלי עסקים

"הקרן של יובל", להנצחת יובל זילבר ז"ל, הוקמה ע"י אפרת פלד, יו"ר ומנכ"לית אריסון השקעות, שבנה היה חברו הטוב מילדות ● כעת מבקשים בקרן לגייס עוד חצי מיליון שקל להלוואות לעצמאים ● ישראל מתגייסת

נשיא איראן איברהים ראיסי שנהרג בתאונת מסוק / צילום: Reuters

"תזמון רגיש במיוחד": כך סיקרו בעולם את מותו של נשיא איראן

הידיעה על התרסקות המסוק בה נהרגו איברהים ראיסי ושר החוץ האיראני תפסה את הכותרות הראשיות במרבית אתרי החדשות הזרים ● "איראן נותרה ללא שניים ממקבלי ההחלטות החשובים ביותר שלה, במהלך זמנים מטלטלים", נכתב בניו יורק טיימס ● וגם: כך הגיבו מנהיגי העולם למות הנשיא האיראני

המתקפה הישראלית ברפיח העירה את יצרני הפייקים בעולם

העולם דרוך לקראת פעולה צבאית רחבה ברפיח, והפייקים מופצים בהתאם ● המשרוקית של גלובס

אמיר ירון. צילום: איל יצהר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ניצחון לחברות התשלומים מול בנק ישראל: יוכלו להתחייב לריבית קבועה

למרות התנגדותו של בנק ישראל, רשות לניירות ערך אישרה את ההוראה שצפויה להכנס לתוקף ביוני ● חברות תשלומים יוכלו להציע ללקוחות שיפקידו אצלן כספים ריבית מובטחת ● הרשות: "חברות התשלומים נועדו לקדם תחרות מול מערכת הבנקאית ולכן נדרש לאפשר להן להציע ללקוחותיהן ריבית, בדומה לזו שהמערכת הבנקאית"