סקר: הישראלים אוגרים לשעת חירום שמן, אורז, טונה וסוכר

סקר מינהל מחקר וכלכלה של משרד התמ"ת מגלה מהם המוצרים שאנו שומרים במלאי הביתי ■ 37% ממשקי-הבית בישראל אינם מחזיקים כלל במלאי של מוצרי יסוד בסיסיים

מיפוי ראשוני של מלאי מוצרי מזון בסיסיים שמחזיקים משקי-הבית בישראל נערך על-ידי סקר מינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת, במטרה לקבל תמונה של כמות המלאי ומשך הזמן שבו מוצרי יסוד שנאגרו במשקי-הבית יכולים להספיק לצריכה במצבי חירום לאומיים - כמו אסונות טבע, מצבי חירום ביטחוני או רפואי שבהם לא ניתן לספק מוצרים באופן שוטף, ניתוק דרכי התחבורה והתקשורת ובידוד של אזור גיאוגרפי נתון או של מדינה כולה.

משרד התמ"ת, יש לציין, מופקד על משק המדינה ותפעולו בעתות חירום. במשרד פועלת רשות המזון, המחזיקה במלאי מוצרי מזון בסיסיים ברמה שתאפשר לספק את דרישות האוכלוסייה בעת צרה.

מניתוח הסקר עולה כי שמן (75%) ואורז (71%), לצד טונה (70%) וסוכר (69%), הם מוצרים ששיעור גבוה יחסית ממשקי-הבית מחזיקים בהם במלאי; ואילו קפה וקמח (66% ו-65% בהתאמה) וכן בשר קפוא ותה (63% כל אחד) מוחזקים בשיעור נמוך יותר; ולעומתם שמרים, חלב עמיד ומזון לתינוקות מוחזקים בשיעור הנמוך ביותר מבין מוצרי היסוד המוחזקים במלאי במשק-הבית: 27%, 11.5% ו-9.1% בהתאמה.

מהניתוח עולה עוד כי חלק לא מבוטל ממשקי-הבית בישראל אינם מחזיקים כלל במוצרים הנחשבים כחיוניים במלאי. כך נמצא כי בין 25% ל-37% מקרב משקי-הבית אינם מחזיקים כלל במלאי של מוצרי יסוד בסיסיים (שמן, קמח, אורז, סוכר ודומיהם), ואילו כ-90% ממשקי-הבית אינם מחזיקים במלאי של מוצרי יסוד הרלבנטיים למשקי-בית עם ילדים קטנים, כגון מזון לתינוקות וחלב עמיד.

עוד מתברר כי טווחי הזמן שמלאי המוצרים שבמשק-הבית יוכל להספיק לצריכה נאמד בזמן שבין 2 שבועות (חלב עמיד ומזון לתינוקות) ועד ל-4 שבועות למוצרי יסוד אחרים.

משפחות עם ילדים, ומתוכן משפחות עם ילדים עד גיל 3 וכן משקי-בית של דתיים וחרדים - נמצאו מחזיקים במלאי של רוב סוגי המוצרים שנבחנו יותר ממשקי-בית אחרים. משקי-בית בפריפריה מחזיקים במלאי של רוב מוצרי היסוד בשיעור גבוה מזה של משקי-בית במרכז.

ראש מנהל מינהל מחקר וכלכלה, בני פפרמן, מבהיר כי מעבר למלאי מוצרי היסוד המוחזק ברמת המדינה, הכרת היקף מלאי מוצרי המזון הבסיסיים המצוי במשקי-הבית היא חשובה ועשויה להשפיע על תכנון המדיניות הרצויה של החזקת מלאי ברמת המדינה וברמת הפרט.

"ההנחה היא שרוב משקי-הבית אכן מחזיקים מלאי של מוצרי מזון בסיסיים", אומר פפרמן. "עם זאת, לעתים הרמה הנמוכה של החזקת מלאי מוצרי מזון לשעת חירום נובעת מתפוגת הזמן המרבי שניתן להשתמש במוצר".