לפני כחודש וחצי נכנס לתוקפו חוק האכיפה המינהלית של רשות ניירות ערך, ולאחרונה מונתה הוועדה המינהלית שתוציא אותו לפועל. הצעד הבא בתהליך הוא תוכנית האכיפה הפנימית, שאת כללי המסגרת שלה פרסמה היום (ג') הרשות, בראשות פרופ' זוהר גושן.
תוכנית האכיפה הפנימית היא מנגנון וולונטרי של כללים ודרכי התנהגות, אותו מאמצת חברה מפוקחת כדי לוודא שכל עובדיה ומנהליה פועלים בהתאם לחוק. אם תרצו, זהו גלגל ההצלה שמעניקה הרשות לגופים המפוקחים על-ידה.
חשיבותה של התוכנית היא בכך שהיא יכולה במקרים מסוימים לשמש כטענת הגנה. כלומר, אם חברה, מנהל, דירקטור או עובד יוכיחו כי פעלו לפי התוכנית, והיא עומדת בקריטריונים שקבעה הרשות - הדבר עשוי להצילם מאישום, אך לא את מי שביצע את ההפרה בפועל.
"קיומה של תוכנית אכיפה יעילה ייבחן על-פי אמות-המידה שפרסמה הרשות. בסופו של דבר, השורה התחתונה שתושג לאחר קיום התהליך היא החשובה - תרבות של ציות בחברה", הסבירה היום יעל אלמוג, יועצת בכירה ליו"ר הרשות וראש המחלקה הבינלאומית, האחראית על תוכנית האכיפה וגיבושה יחד עם אילנה מודעי, מנהלת יחידת האכיפה המינהלית ברשות.
ההקלות שקבעה הרשות במסגרת התוכנית מתייחסות הן להליך האכיפה הפלילי והן להליך האכיפה המינהלי, הן ליחיד והן לחברה. כך, למשל, תוכנית אכיפה פנימית יעילה יכולה להוות בסיס לכך שהרשות תמליץ לפרקליטות שלא להעמיד לדין פלילי דירקטורים ומנהלים, אם הם נקטו בכל האמצעים הסבירים למניעת העבירה. בהליך המינהלי, בו מוטלת האחריות על כתפי המנכ"ל, אם הוא יוכיח כי מילא את חובתו - הוא ינוקה מאחריות.
באשר לחברות, יו"ר הרשות הוא זה שיחליט האם לפתוח בהליכי אכיפה מינהלית נגד חברה, למרות שנמצא שיש לה תוכנית אכיפה יעילה.
"לא מדובר במנגנון מלשנות"
בתוכנית שפרסמה היום הרשות להערות הציבור, היא מבהירה כי לצד מספר אמות-מידה שעל תוכנית אכיפה יעילה לכלול, צריך להתמלא גם עיקרון היסוד "תרבות של ציות".
"תוכנית אכיפה אפקטיבית איננה 'תוכנית על הנייר'. אין די בכך שיהיו נהלים כתובים, אלא יש לוודא יישום מעשי", נכתב במסמך. "תרבות של ציות מושגת על-ידי שילוב הולם של 'מקלות' ו'גזרים'".
התוכנית כוללת 8 אמות-מידה מומלצות. חשוב לציין כי התוכנית המוצעת היא בגדר הצעה בלבד, ויכול שחברה, מנהל או עובד שלה יפעלו בדרך שונה, שתהיה מקובלת על הרשות.
בין אמות-המידה שמפרטת הרשות נציין את אחריות הדירקטוריון וההנהלה לגיבוש, אימוץ ויישום תוכנית האכיפה. לשם השלמת אמת-מידה זו, על הדירקטוריון או ההנהלה הבכירה של החברה למנות את הגורם האחראי לביצוע התוכנית, שיידרש, בין היתר, לפקח "פיקוח-על" על-ידי קבלת דיווחים מההנהלה, לערוך ביקורת פנים על התוכנית, ולוודא כי כשלים שנמצאו מתוקנים ושננקטים אמצעים נגד המפרים.
אמת-מידה נוספת היא טיפול הולם בכשלים והפרות והפקת לקחים. על חברה ליצור מנגנון דיווח פנימי שיאפשר לעובדים להתריע בפני הממונה על האכיפה על כשלים. "לא מדובר במנגנון מלשנות", מבהירה אלמוג. "התוכנית אינה דורשת לדווח לרשות. שיתוף-פעולה מצד חברה יישקל באופן נפרד ועצמאי, ולא כחלק מקיומה של תוכנית אכיפה פנימית".