גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העיקר הבריאות

זווית שונה על הוויכוח בנוגע ללגיטימיות של שירותי הבריאות הפרטיים - ביטוח משלים ושר"פ

בימים אלה מתקיים דיון ציבורי חשוב בנוגע ללגיטימיות של שירותי הבריאות הפרטיים שנותנים ארגוני בריאות ציבוריים: הביטוח המשלים שנותנות קופות-החולים והשירות הפרטי (שר"פ) שאותו מעוניינים לספק בתי-החולים הציבוריים. מטרת רשימה זו היא לתרום זווית מבט שונה במקצת על ויכוח זה.

הטיעונים נגד הפרטה

המקטרגים טוענים כי חוק בריאות ממלכתי נועד לספק שירות בריאות שווה והולם לכל תושבי המדינה, ללא הבדל דת, גזע, מין ומעמד כלכלי. השירות הפרטי, לשיטתם, גורם לכך שארגוני הבריאות יעדיפו לתת שירות מהיר וטוב יותר למי שידו משגת, ויעבירו לסוף התור, בזמן ובאיכות, את אלה שמבקשים לסמוך על המימון הציבורי.

המתנגדים להפרטת המערכת טוענים עוד כי מתן היתר לארגוני הבריאות הציבוריים למכור שירותי רפואה פרטיים יתמרץ אותם לשדל את המחוקק ורגולטורים שונים להקטין את סל הבריאות המוצע באופן ציבורי.

הטיעונים בעד הפרטה

לעומתם, הסנגורים של הפרטת המערכת מצביעים על כך שמימון ציבורי בלבד אינו יכול לספק שירות הולם, ולו משום שמימון כזה יגרום לכך שלקופות-החולים לא יהיה אינטרס להתייעל.

לטענתם, לפני שהוכנס הביטוח המשלים היו הקופות על סף חדלות פירעון, והן סחטו כספים מן המערכת. לגישתם, הביטוח המשלים מאפשר למשרד האוצר לשמור על מסגרת תקציבית ומתמרץ את הקופות להתייעל ולהיות מאוזנות כלכלית.

באופן דומה, התומכים בשר"פ טוענים כי כיום בתי-החולים הציבוריים מאבדים את הרופאים הבכירים לקליניקות ולבתי-חולים פרטיים. חלק מן הרופאים עוברים לסקטור הפרטי באופן מלא, וחלקם עוברים רק בשעות הערב. כך, שמי שידו משגת עושה כבר כיום שימוש בבתי-החולים הפרטיים ומקבל מהם שירות טוב ומהיר יותר מזה הניתן במערכת הציבורית.

אם נאפשר לרופאים לבצע את הפרקטיקה הפרטית שלהם בתוך בית-החולים הציבורי, הם יישארו בתוך בית-החולים, מה שיאפשר להם להיות נגישים יותר לחולים הציבוריים.

כמו כן, הציוד שיירכש לשירותי השר"פ, אשר כיום לא קיים בבית-החולים הציבורי, יעמוד גם לרשות החולים הציבוריים.

גישת-MaxMin

הוויכוח בין אלה התומכים במערכת ציבורית שוויונית לבין אלה ה"מאמינים" בכוחות השוק הוא אם כן לא רק על ה"רצוי". זהו גם - ובעיקר - ויכוח על ה"מצוי", בין אלה הסבורים כי ניתן לקיים מערכת ציבורית יעילה ושוויונית, לבין אלה הסבורים כי מערכת כזו היא בלתי ניתנת להשגה.

אני מציע לחשוב גם על דרך שונה במקצת. במישור האידיאי, הצעתי מבוססת על גישת ה-MaxMin של הפילוסוף John Rawls. על-פי רולס, מערכת ציבורית היא "צודקת" אם המטרה שהיא מציבה לנגד עיניה היא השאה (מקסימיזציה) של התועלת של שכבת האוכלוסייה שמצבה הכלכלי הוא הנחות ביותר בחברה.

כלומר, רולס מציע גישת-ביניים, בין הגישה המרקסיסטית לקפיטליסטית, שלפיה ניתן לסטות מהשוויון, אך סטייה כזו תהא מוצדקת רק אם יש בה כדי לשפר את מצבה של האוכלוסייה הנחותה ביותר בחברה.

אם ניישם גישת-ביניים זו לדילמה הניצבת בפני מערכת הבריאות, הרי שהפרטה כזו אינה רצויה אם היא פוגעת בשכבת האוכלוסייה הנחותה ביותר, וזאת אפילו אם היא משפרת את סך עוגת הבריאות של כלל הציבור.

לעומת זאת, הפרטה כזו היא רצויה אם היא משפרת את מצבה של האוכלוסייה הנחותה ביותר, וזאת אפילו אם ההפרטה מגבירה את אי-השוויון בחברה.

יהיו כמובן כאלה שיתנגדו לגישה של רולס מבחינה אידיאולוגית. כך למשל, יש הסבורים כי עדיף לתת שירות בריאות גרוע אבל שוויוני, מאשר שירות בריאות בינוני לחלשים בחברה ומעולה לחזקים שבה.

מצד שני, יש שיסברו כי עדיף להשיא את סך עוגת הבריאות של החברה על פני לחלקה באופן ה"צודק" של רולס.

אבל שאלה מעניינת יותר היא - אם ניתן בכלל ליישם את הגישה הרולסיאנית למערכת הבריאות?

ממשל תאגידי לארגוני בריאות

המתנגדים להפרטה, אפילו אלה המסכימים אידיאולוגית כי גישתו של רולס ראויה יותר מהגישה המחייבת שוויון מוחלט, עשויים לטעון כי בפועל, כשהמערכת מופרטת, עקב הפיתויים שייווצרו בה, היא תיסחף לכיוון הקפיטליסטי; וכך, על אף שהצבנו בפניה מטרה רולסיאנית, מצבה הבריאותי של שכבת האוכלוסייה הנחותה בחברה יורע לעומת מצבה במערכת ציבורית שוויונית.

טענה זו מציבה אתגר משפטי מעניין: האם ניתן לתכנן ממשל תאגידי של ארגון בריאות ציבורי באופן כזה שהוא יגשים את המטרה הרולסיאנית שהגדרנו לעיל.

שאלה זו דומה לשאלה שניצבת בפני חברה עסקית. חוק החברות הגדיר את מטרתה של החברה כהשאת רווחיה, ומכאן גזר את עקרונות הממשל התאגידי של החברה העסקית: בעלי המניות הם בעלי האינטרס הגדול ביותר ברווחיות החברה, ולכן הם - ולא הנושים או העובדים - הם אלה שממנים את דירקטוריון החברה; ועל מנת לתמרץ את המנהלים לפעול להגשמת המטרה של השאת רווחי החברה, החברה מתגמלת אותם במניות או באופציות על מניות החברה; והשקעה בחברה נחשבת טובה יותר אם בעלי מניותיה הפיקו תשואה גבוהה יותר על מניותיהם.

באופן דומה, יש לחשוב על עקרונות הממשל התאגידי של ארגוני הבריאות הציבוריים. כך למשל, אם הגדרנו את מטרתה של קופת-חולים לפעול לשיפור מצבה של שכבת האוכלוסייה הנחותה ביותר, הרי שמכאן נגזר שקופת-החולים תיחשב "טובה" יותר מקופה אחרת אם מבוטחיה הציבוריים, שלא רכשו ביטוח משלים, מרוצים יותר מאשר המבוטחים הציבוריים של האחרת.

לכן, לפי שיטת רולס, אם חושבים על הרכב הדירקטוריון של קופות-החולים, הרי שדירקטוריון זה צריך לשקף רק את האינטרס של המבוטחים הממלכתיים, ורצוי שלא תדרוך שם כף רגלו של מי שהאינטרס של בעלי הביטוח המשלים לנגד עיניו. ואם ירשו לקופות-החולים גמישות בתגמול מנהליהם, הרי שהתגמול שלהם צריך להיות פונקציה של הגידול במספר המבוטחים אשר לא רכשו ביטוח משלים ושל שביעות הרצון של מבוטחים אלה בלבד.

וייתכן שיש מקום גם לקביעה כי המימון הציבורי שניתן לקופת-חולים בגין לקוח שרכש ביטוח משלים, או לבית-החולים בגין לקוח שהשתמש בשר"פ, יהא נמוך יותר מהמימון הציבורי הניתן בגין לקוח שלא רכש ביטוח משלים.

יהיה מי שיטען כי גישה זו תביא לכך שקופות-החולים יזניחו לכאורה את הביטוח המשלים ובתי-החולים ינטשו את השר"פ.

על כך אענה, שוב, באמצעות אנלוגיה לחברה העסקית: על אף שמשימתה של חברה עסקית היא להשיא את רווחיהם של בעלי מניותיה, הדבר לא מונע מן החברה ללוות מבנקים או מן הציבור, ולא גורם לכך שהבנקים והציבור יימנעו ממתן ההלוואה.

כלומר, העובדה שהחברה מחויבת להשיא את רווחי בעלי המניות אינה מונעת ממנה להתקשר בחוזים עם בעלי אינטרסים אחרים, אלא שהיא תבצע התקשרויות רק וככל שהדבר משרת את האינטרסים של בעלי מניותיה. והמלווים, לעומת זאת, יסכימו לתת את ההלוואה משום שהם מוגנים על-ידי החוזה של איגרת החוב.

באופן דומה, צפוי להתפתח שוק של ביטוחים משלימים, אשר יספקו שירות טוב יותר, במחיר גבוה יותר, למי שיכול ומעוניין לשלם זאת. אך הנדסה נכונה של הממשל התאגידי של קופות-החולים יכולה להביא לכך שהקופות ינפיקו ביטוחים משלימים אלה אך ורק אם הכספים שיגויסו באמצעות הנפקה זו יאפשרו, בצד השירות המשופר שניתן לאלה שרכשו ביטוח משלים, לשפר גם את השירות למבוטחים שלא רכשו ביטוח משלים כזה.

לשם כך צריך להסיר את הרגולציה הקיימת כיום, המטילה מגבלות על היכולת של קופות-החולים להשתמש בכספים שהן מגייסות מהנפקת ביטוחים משלימים לצורך שיפור השירות למבוטחים שאינם רוכשים ביטוח משלים כזה.

לסיכום, ממשל תאגידי מהסוג המוצע כאן עשוי אמנם לרסן במקצת את הביטוח המשלים ואת השר"פ, אך אני סבור כי הוא לא יגרום לחיסולם (כשם שהחובה להשיא את רווחי בעלי מניותיה לא חיסלה את שוק החוב).

מצד שני, אם אני טועה, וכתוצאה מאימוץ עקרון ה-MaxMin של רולס ייעלמו הביטוח המשלים והשר"פ, נוכל להסיק כי הדרך השוויונית היא זו המשיאה את התועלת של השכבה הנחותה בחברה.

הרשימה מבוססת על הרצאה שניתנה במסגרת כנס שארגן המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות. הכותב הוא מנהל מרכז פישר לממשל תאגידי ולרגולציה של שוק ההון, אוניברסיטת תל-אביב.

עוד כתבות

ספינה של צים / צילום: Lior Patel/jצים

הקלה בשביתה בעקבות מכירת צים: ועד העובדים עובר לעיצומים

יו"ר ועד עובדי צים, אורן כספי, אמר לגלובס כי המנכ"ל אלי גליקמן קיבל מהרוכשת הפג-לויד את המנדט לנהל מו"מ עם העובדים: "לא רצינו למוטט את החברה – זו לא המטרה שלנו" ● בוועד פרסמו הבהרה ולפיה בחברת "צים החדשה" שתהיה בבעלות קרן פימי ייקלטו קרוב ל-100 עובדים - "גם הם ללא כל ביטחון תעסוקתי אמיתי"

אפי מלכין, הממונה על השכר באוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

הבשורה שיקבלו בקרוב 700 אלף עובדים

לראשונה מאז הקורונה: משרד האוצר מסדיר את העבודה מהבית במגזר הציבורי ● לגלובס נודע כי הפיילוט הופך לקבוע ומתרחב ● המתווה ליום עבודה אחד בשבוע מהבית, שמגבש הממונה על השכר, יחול על המגזר הציבורי הרחב שכולל כ-700 אלף עובדים

לורד פיטר מנדלסון / צילום: ap, Ben Birchall

פרשת אפשטיין בבריטניה מסתעפת: גם השגריר לשעבר בארה"ב נעצר

לורד פיטר מנדלסון, לשעבר שגריר בריטניה בארה"ב, נעצר בחשד שהדליף לג'פרי אפשטיין פרטים על המדיניות הכלכלית של בריטניה ● פיטר מנדלסון הוא אחת הדמויות הבכירות ביותר במפלגת הלייבור ● במסגרת חקירת הפרשה, בשבוע שעבר נעצר בממלכה הנסיך לשעבר אנדרו

מימין: יוסף עליאש, ריצ'י האנטר, דני בן רעי / צילום: דרור סיתהכל

גרין לנטרן רוכשת מחצית מקפה גן סיפור לפי שווי של כ־150 מיליון שקל

קרן גרין לנטרן של ריצ’י האנטר נכנסת כשותפה ברשת בתי הקפה של ברנרדו בלכוביץ’; העסקה מצטרפת לגל עסקאות גדולות בענף המסעדנות

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

המניות שהגיעו ל"תמחורים גבוהים", והאלטרנטיבה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ני"ע בבנק דיסקונט, צופה שהמגמה החיובית בשוקי המניות בת"א ובוול סטריט תימשך השנה, ומסמן את הסקטורים שיובילו את המהלך ● למשקיעי אג"ח הוא ממליץ להתמקד בממשלתיות ובקונצרניות בדירוג גבוה: "סיכון חפשו באפיק המנייתי"

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום־לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל'גורם יעיל'"

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

הגיוס הענק של חברת השבבים שעלתה בת"א במעל 4,000%

חברת השבבים קווליטאו מנצלת את הגאות במחיר מנייתה כדי לגייס מהמוסדיים סכום של כ-225 מיליון שקל ● בגיוס השתתפו בעלי המניות הגדולים של החברה, בהם בית ההשקעות ילין לפידות

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שהקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', כנס ירושלים של עיתון ''בשבע'', 16.02.25 / צילום: יצחק קלמן

הפירות והירקות יקרים? זה עניין של היצע וביקוש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הסביר כי ההתייקרות של הפירות והירקות נובעת מסיבה פשוטה: האוכלוסייה גדלה, אבל התוצרת לא ● מבט על שני העשורים האחרונים מגלה שזה אכן מה שקורה ● המשרוקית של גלובס

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים  ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי.מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

טראמפ בנאומו הלילה / צילום: Reuters, via REUTERS

טראמפ: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני"

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נשא הלילה דברים מול הקונגרס בנאום "מצב האומה" ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "חישובי איראן, לא משנה כמה לחץ יופעל, לא ישתנו תחת לחץ" ● בכירים בישראל משוכנעים - איראן וארה"ב לא יגיעו לפריצת דרך ● עדכונים שוטפים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקנית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני", שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהראן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב". דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב", שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ׳ חתם על צו חדש: פטור ממע״מ עד 130 דולר בייבוא אישי

סמוטריץ' חתם על הצו לאחר פקיעתו של הצו הקודם שכלל פטור לחבילות עד 150 דולר בעקבות פסילתו על ידי הצבעה בכנסת אמש ● הכניסה לתוקף: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות שנלחמת באזרחי ישראל - לנצח"

רה''מ נתניהו פוגש את ראש ממשלת הודו, מודי, 2017 / צילום: קובי גדעון-לע''מ

ראש ממשלת הודו מודי מגיע לישראל. על הפרק: פרויקט משותף בתחום הלייזר

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות