אין ספק - הסיפור של שוק ההון השבוע, הוא הסיפור של די מדיקל . חברת חלום, מתחום הביומד, שהחזירה קצת צבע למשקיעים שלה, אחרי שנה לא פשוטה שעברה עליהם. השנה ירדה המניה 70%, (בעיקר בגלל החלטה שקיבלה, להנפיק מניות בנאסד"ק ) והנה השבוע, דווקא נאסד"ק היתה הבורסה שהחזירה אותה לחיים.
ביום שני השבוע, קיבלה די מדיקל אישור FDA, לשיווק סט אינפוזיה אוניברסאלי שפיתחה אשר מיועד לחולי סכרת. האישור שקיבלה פתח עבורה שוק בשווי 740 מיליון דולר, ויצר לה מקור הכנסה חשוב. משום מה, המשקיעים בתל אביב לא השתכנעו מהמהלך. בבוקר פרסום הידיעה בבורסת תל אביב, המשקיעים הישראלים היו אדישים והמניה כמעט ולא עלתה. לעומת זאת, עם פתיחת המסחר בנאסד"ק היא טיפסה 40% הגיעה עד 92% ונגעה במחיר 6.88 דולר למניה, ובסוף יום המסחר נסגרה במחיר 5.31 דולר (53% עליה), ובמחזור גדול במיוחד מהממוצע.
הארביטראז’ שנוצר, העיר, כצפוי את משקיעי תל אביב - המניה השלימה פערים ורשמה עליות של כ-38% במחזור גבוה במיוחד
התנהגות המסחר במניה ואהדת המשקיעים האמריקאים את האישור שקיבלה די מדיקל, בעצם מלמדות על החלטה אמיצה שקיבלה די מדיקל לפני כחצי שנה, למרות קריסת המניה מאז ההחלטה. מעבר לכך, ייתכן ובזכות הנאסד"ק, די מדיקל תניב בסופו של דבר תשואות חיוביות למשקיעים המופסדים.
סיפור המעשה
בחודש יולי 2010 דיווחה דימדיקל כי הגישה לרשות ניירות ערך האמריקאית טיוטת תשקיף בו נמסר כי היא מתכננת להנפיק את מניותיה לציבור בארה"ב. טווח המחירים נע בין 10 ל-12 דולר למניה, דבר שגרם לירידה בשווי המניה שנסחרה אז במחיר גבוה יותר.
בהמשך, לאחר כמה ימים, קיבלו משקיעי החברה חבטה, עת נודע כי ההנפקה בנאסד"ק הושלמה במחיר נמוך משמעותית מהמחיר שהוצע - 7 דולרים בלבד למניה. החברה תכננה לגייס 20-25 מיליון דולר בהנפקת 2.7 מיליון מניות, אך בפועל היקף הגיוס עמד על כ-12 מליון בלבד.
לאחר ההנפקה, למרות המחיר ולמרות דיווחים מעודדים על הסכמים שחתמה די מדיקל וגיוס מקרן יורקוויל שתשקיע עד 20 מיליון דולר בחברה, היא לא הצליחה להתאושש וירדה למחיר 3.12 דולר למניה, עד כאמור, לאירועים בבורסה האמריקאית השבוע, שאולי מסמנים נקודת מפנה במניה ובחברה.
החטא - ועונשו
הסיפור של די מדיקל, יכול ללמד לקח מצוין חברות שמתלבטות לגבי הנפקת מניות בנאסד"ק, במיוחד אלה שהשוק הגלובלי חשוב לעסקיהן. זה לא סוד שהשוק בישראל קטן, מאופיין במסחר דל ומשקיעיו ציניים ומטילי ספק כרוניים. הודעת דימדיקל השבוע, והתגובה לה - היו דוגמא מצויינת לכך. כל זאת בנוסף לכך שהוא מוגבל מבחינת חשיפה גלובאלית.
חברות ישראליות שנמצאות במצבה של די מדיקל, צריכות להיות בנאסד"ק, גם אם הדבר כרוך בהליך מורכב, רווי סיכונים ושתוצאותיו עשויות להיות שליליות.
והנה עוד דוגמא: חברת בריינסוויי שנסחרת בבורסה שלנו, הודיעה באחרונה שהיא מעוניינת להנפיק מניות בנאסד"ק. מטיוטת התשקיף שהגישה לפני כארבעה שבועות לרשות ני"ע האמריקנית, עולה כי תנסה להנפיק 1.8 מיליון מניות בקירוב, לפי מחיר שינוע בין 10-12 דולרים למניה, ובכך לגייס 18.2-21.8 מיליון דולר (20 מיליון דולר בממוצע) לפי שווי שינוע בין 136 ל-164 מיליון דולר.
גם בריינסווי לא רואה נחת מהמשקיעים בתל אביב בשנה הנוכחית, וגם היא ירדה לא מעט מהשיא שלה. אם ההנפקה בנאסד"ק תצליח או לא, לא ברור. מה שבטוח הוא שלאחר שתנפיק מעבר לים, סיכוי המשקיעים להניב תשואות חיוביות במניה במקרה של הודעות חיוביות מצד החברה, גבוה בארה"ב, מאשר כאן, בבורסה של תל אביב.
דבי קאופמן היא מחברת הספר "חלום של שוק" שמספר את סיפור בהתנפצות בועת ההיי-טק וראה אור בשנת 2003. היא משמשת דח"צית בחברה לפתוח מיסודה של הקבלנים והבונים בישראל, סוחרת עצמאית בשוק ההון ועשויה להיות בעלת עניין במניות ובנושאים המוזכרים במאמריה. בעבר השקיעה בדי מדיקלו ובברנייסווי וכיום לא מושקעת בהן.