בית המשפט במינכן הרשיע את ג'ון דמיאניוק בסיוע לרצח עשרות אלפי יהודים בזמן מלחמת העולם השנייה. דמיאניוק הורשע כי בזמן ששימש שומר במחנה ההשמדה סוביבור, שלח כ-28,000 יהודים אל מותם.
בית המשפט גזר 5 שנות מאסר על דמיאניוק בן ה-91, שעמד בפני עונש מירבי של 6 שנים. סניגוריו של דמיאניוק הודיעו לאורך 18 חודשי המשפט שהתנהל נגדו כי אם הוא יימצא אשם, הם יערערו על ההחלטה.
דמיאניוק הגיע הבוקר (ה') לדיון כשהוא מובל על אלונקה. על-פי דיווחים מהמקום, הוא נראה מנותק מסביבתו ונכנס למבנה כשהוא לובש כובע ומרכיב משקפי שמש כהים. כלי תקשורת רבים התמקמו מחוץ לכותלי בית המשפט במטרה לסקר את הכרעת הדין הדרמטית.
התביעה הגרמנית טענה לאורך המשפט כי דמיאניוק, שהתגורר בשנים האחרונות באוהיו שבארה"ב, נפל בשבי הכוחות הגרמנים באוקראינה, גויס אליהם ועבר סדרת אימונים. אחרי הכשרתו הוא פעל בשירות הנאצים במזרח אירופה והיה אחראי למעשה זוועה אכזריים במיוחד.
עורך דינו של דמיאניוק, אולריך בוש, אמר במהלך המשפט כי מרשו מעולם לא שירת בשום מחנה נאצי, אך עם זאת הציג עדויות שמסרו כ-30 אסירים שנכלאו במחנות ההשמדה, שסיפרו כי כל מי שסירב למלא אחר הוראות אנשי האס.אס. הוצא להורג - כולל מי שנצטווה לשמש תליין או שומר.
עו"ד יורם שפטל: לא אופתע אם יורשע
לפני 18 שנים הסתיים משפטו של דמיאניוק, שזוכה על-ידי בית המשפט העליון בישראל מהחשדות החמורים של מעשי זוועה בהם היה מעורב. מי שייצג אותו אז היה עו"ד יורם שפטל.
עו"ד שפטל העריך בשיחה עם העיתון "מעריב" כי הוא לא יופתע אם בית המשפט הגרמני יחליט להרשיע בסופו של דבר את דמיאניוק, למרות שלא חל כל שינוי בראיות שהוצגו במהלך ההליך המשפטי שנערך בישראל.
"אם הוא יורשע", אמר עו"ד שפטל הבוקר, "תהיה זו ההוכחה ששיקולים פוליטיים הם שהנחו את הגרמנים במהלך המשפט - ולא שיקולים משפטיים". לאחר הפסיקה לא ניתן היה להשיג את שפטל; אין ברשותו טלפון נייד וממשרדו נמסר כי הוא יצא ולא יכול לענות לשיחות הרבות מצד העיתונאים המעוניינים לשוחח עימו.
דמיאניוק הועמד לדין ב-1988 בבית המשפט המחוזי בירושלים. השופטים היו דב לוין, צבי טל ודליה דורנר. המשפט המתוקשר ארך יותר משנה, ובסופו דן בית המשפט את דמאניוק למוות, בהתבסס על עדויות של ניצולי שואה ושל שומר ששירת יחד איתו בסוביבור, שהצביעו על כך שהוא אכן "איוון האיום".
דמאניוק ערער על ההחלטה, באמצעות עו"ד שפטל, הציג עדויות חדשות שהוכיחו לכאורה כי הוא אינו "איוון האיום" - ובשנת 1993 זיכה אותו בית המשפט העליון "מחמת הספק".
