גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תאריך תפוגה לעסקאות בעלי שליטה

התיקון האחרון בחוק החברות טומן בחובו פגיעה בעיקרון החוקתי של חופש החוזים

תיקון 16 לחוק החברות הקשיח את המגבלות על עסקאות של חברה ציבורית, בהן יש לבעל השליטה עניין אישי. ההקשחה המרכזית היא בכך שעסקה כזו חייבת להיות מאושרת על-ידי יותר ממחצית מבעלי מניות המיעוט שהשתתפו בהצבעה, ולא רק על-ידי שליש מהם (כפי שהיה נדרש לפני תיקון 16).

המגבלה השנייה, שבה עוסקת רשימה זו, מתייחסת לאורך חייה של עסקה כזו. על-פי תיקון 16, במקרה שבו העסקה (בה לבעל השליטה יש עניין אישי) מתפרסת על פני תקופה ארוכה מ-3 שנים, העסקה טעונה אישור מחודש של החברה אחת ל-3 שנים, וכל אישור מחודש כזה חייב להתקבל באותה פרוצדורה מכבידה שקובע החוק, לרבות הדרישה שרוב מבעלי מניות המיעוט יאשרו את המשך החוזה.

כך למשל, אם הסכם ההעסקה של מנכ"ל החברה, שהוא גם אחיו של בעל השליטה, קובע כי ב-5 השנים הבאות יקבל המנכ"ל שכר קבוע, ובתום התקופה הוא יקבל בונוס בשיעור של 5% מרווחי החברה בכל 5 השנים - הרי שלאחר 3 שנים מיום החתימה על החוזה יובא הסכם זה לאישור מחודש של הגופים הרלבנטיים בחברה - ועדת ביקורת, דירקטוריון ואסיפה כללית, ואם אחד מהם, או רוב של בעלי מניות המיעוט, לא יאשרו את הארכת החוזה - הוא יפקע בתום 3 שנים.

כלל זה של תיקון 16 הוא התערבות משמעותית מאוד בחופש החוזים, וייתכן שיהיו מי שיטענו כי התערבות זו של המחוקק מהווה פגיעה בלתי מידתית בעיקרון החוקתי של חופש החוזים.

ואכן, ניתן כאן לתמוה: אם כל הצדדים הרלבנטיים לעסקה, לרבות רוב של בעלי המניות מן הציבור, סברו כי עסקה ארוכת טווח כזו מספקת למנכ"ל תמריץ הולם יותר מבונוס קצר טווח - מה לו למחוקק כי יתערב ויאמר לצדדים כי אסור להם להתקשר בעסקה כזו.

אך למעשה, המכשולים שמערים מקטע זה של תיקון 16 על התקשרויות עתידיות אינם קשים במיוחד. ראשית, אמנם תיקון 16 מונע מהחברה להתחייב כלפי בעל השליטה (או קרובו) להעניק לו בונוס בתום תקופה ארוכה מ-3 שנים; וייתכן כי התיקון אפילו מונע מהחברה אפשרות להתקשר בהסכם המעניק למנכ"ל כזה אופציה שתקופת המימוש שלה ארוכה מ-3 שנים; אך תיקון 16 אינו מונע מהחברה להעניק למנכ"ל בונוס חד-פעמי, בדמות מניות בחברה, המעניקות לו זכות עתידית ללא מגבלה ברווחי החברה.

שנית, בנוגע לעסקאות שבהן יש לבעל השליטה עניין אישי, אך שאינן נוגעות לתנאי שכר של בעל השליטה (או קרובו), תיקון 16 מכיר באפשרות של החברה להתקשר בעסקה המתפרסת על תקופה ארוכה מ-3 שנים, ובלבד שוועדת הביקורת אישרה כי התקשרות ארוכת טווח כזו היא סבירה בנסיבות העניין.

העסקה תפקע מדי 3 שנים

מכאן שהמכשול העיקרי שיוצר תיקון 16 איננו נוגע לעסקאות עתידיות, אלא דווקא לעסקאות שנחתמו לפני שתיקון 16 נכנס לתוקפו. לגבי עסקאות ארוכות טווח כאלה, קובע תיקון 16 כי הן יפקעו 3 שנים לאחר חתימתן או חצי שנה לאחר כניסת התיקון לתוקפו (המאוחר מבין השניים), אלא אם החברה אישררה את העסקה מחדש, באותה פרוצדורה מכבידה שקובע תיקון 16.

כשמדובר בעסקה בין החברה לבין בעל השליטה עצמו, מגבלה זו של תיקון 16 היא סימטרית, ועשויה לפעול לרעת שני הצדדים.

נסביר: נניח למשל שלפני שתיקון 16 נחקק, השכיר בעל השליטה נכס לחברה הציבורית שבה הוא שולט, לתקופה של 10 שנים. לאחר כניסת תיקון 16 לתוקפו נדרשת החברה לאשרר מחדש את החוזה הזה מדי 3 שנים.

אם מחירי השכירות בשוק יירדו, סביר להניח שרוב של המיעוט יתנגד לאישרור החוזה, וכתוצאה מכך החברה תצא נשכרת ובעל השליטה ייפגע. לעומת זאת, אם מחירי השכירות בשוק יעלו, האינטרס של החברה יהיה לאשרר את החוזה ולהמשיכו, אך כאשר הדבר יגיע לאישור האסיפה הכללית, עלול בעל השליטה להצביע נגד אישרור זה ולהכשיל אותו (אף אם המיעוט יצביע בעד). מכך ייצא בעל השליטה נשכר, ואילו החברה היא זו שתפגע.

קושי עוד יותר גדול טמון במצבים שבהם החברה קושרת את העסקה עם צד שלישי. נניח שחברה ציבורית ובעל השליטה, לפני כניסת תיקון 16 לתוקף, שכרו ביחד נכס ל-10 שנים. על אף שהנכס נשכר מצד שלישי, שאינו קשור בבעל השליטה, מכיוון שהאינטרסים של החברה ושל בעל השליטה עשויים להיות מנוגדים, חוק החברות רואה בעסקה כזו כעסקה שבה יש לבעל השליטה עניין אישי. לכן, על-פי תיקון 16, העסקה תפקע מדי 3 שנים, אלא אם היא תאושרר על-ידי החברה.

במקרה הזה תיקון 16 יוצר א-סימטריה ומעניק לחברה אופציה חד-צדדית שממנה רק הצד השלישי יוכל להיפגע: אם מחירי השכירות בשוק יירדו - החברה, בעל השליטה והמיעוט יתנגדו לאשרר את המשך תקופת השכירות. מנגד, אם המחירים יעלו - החברה, בעל השליטה והמיעוט יאשררו את המשך השכירות.

תקיפה חוקתית של התיקון

הקשיים שעליהם הצבענו לעיל, הנובעים מהאפקט הרטרוספקטיבי של תיקון 16, מחזקים את הטענה האפשרית כי חלק זה של התיקון איננו חוקתי. אך בצד האפשרות לתקיפה חוקתית של התיקון, נצביע על 3 פרשנויות רצויות של תיקון 16, שיש בהן כדי להקהות את האפקטים הבלתי רצויים של החוק - ובכך גם להקשות על האפשרות לתקיפה חוקתית של התיקון.

* אישור ועדת ביקורת לפני כניסת תיקון 16 לתוקפו:

תיקון 16 מאפשר לחברה לאשר תקופה ארוכה מ-3 שנים לעסקה אשר אינה נוגעת לתנאי השכר של בעל השליטה (או קרובו), וזאת בתנאי שוועדת הביקורת של החברה קבעה כי בנסיבות העניין תקופה ארוכה זו היא סבירה.

על אף האפקט הרטרוספקטיבי של תיקון 16, התיקון אינו קובע כי האישור של ועדת ביקורת חייב להינתן לאחר שתיקון 16 נכנס לתוקפו. מכאן שתיקון 16 מכיר גם באישור לסבירות התקופה שנתנה ועדת ביקורת לפני שהתיקון נכנס לתוקף.

לכן, לפחות במקרים שבהם פרוטוקול ועדת הביקורת (אשר נדרשה לאשרר עסקה כזו גם לפני תיקון 16), ציין במפורש כי הוועדה דנה בסבירות אורך תקופת החוזה ואישרה אותה, על-פי תיקון 16 עצמו תהיה העסקה תקפה לאורך כל התקופה המצוינת בחוזה, ללא צורך באישרור מחודש מדי 3 שנים.

* אישור בדיעבד על-ידי ועדת ביקורת:

כאמור, בעסקאות שאינן מתייחסות לשכרו של בעל השליטה (או קרובו), תיקון 16 קובע כי החברה יכולה לחתום על עסקה לתקופה ארוכה מ-3 שנים אם ועדת הביקורת אישרה את סבירות התקופה.

על-פי לשון החוק קיימים למעשה שני אישורים נפרדים: האישור לעסקה עצמה אשר צריך להינתן, לפי הסדר, קודם על-ידי ועדת ביקורת, אחר-כך על-ידי הדירקטוריון, ולבסוף על-ידי האסיפה כללית; והאישור על סבירות התקופה, אשר צריך להינתן על-ידי ועדת הביקורת בלבד.

מכאן שפרשנות אפשרית של תיקון 16 היא שוועדת הביקורת מוסמכת לאשר את סבירות התקופה גם בדיעבד, לאחר כניסת התיקון לתוקפו.

לפי גישה זו, בעסקה שנחתמה לפני תיקון 16, ואשר פרוטוקול ועדת הביקורת שאישרה את העסקה אינו כולל התייחסות לסבירות תקופת החוזה, יכולה החברה לנקוט אחת משתי פרוצדורות: האפשרות הראשונה היא להשאיר את המצב על כנו, ומדי 3 שנים להחליט אם מעוניינים להאריך את החוזה או לא. במצב כזה, שני הצדדים, החברה ובעל השליטה, חשופים באופן סימטרי לסיכון שהצד השני לא ירצה להאריך את החוזה.

לכן, ייתכן כי החברה תעדיף לנקוט בפרוצדורה השנייה: ועדת הביקורת יכולה להתכנס ובדיעבד לאשר כי תקופת החוזה היא תקופה סבירה. במקרה כזה מאושררת בדיעבד התקופה, הארוכה מ-3 שנים, הקבועה בחוזה, ואין צורך באישור העסקה כולה מחדש בפרוצדורה המסורבלת המלאה הקבועה בחוק.

* תום-לבו של צד שלישי:

לבסוף, נזכיר כי הקושי המרכזי שיוצר החוק הוא בכך שהוא מעניק לחברה ולבעל השליטה ביחד, אופציה, חינם אין כסף, כנגד צד שלישי שעימו הם קשרו עסקה לתקופה ארוכה. גם אלה התומכים עקרונית בתיקון 16, מבקרים באופן קטגורי את האפקט הרטרוספקטיבי שיש לתיקון 16 על זכויותיהם של צדדים שלישיים. ראו למשל רשימה שפרסמו החודש ד"ר צבי גבאי ושרון ורקר-שגיא ("גלובס" 4 במאי 2011).

אך בניגוד לעמדתם של גבאי וורקר-שגיא, אנו סבורים כי צדדים שלישיים מוגנים היטב מפני תקלתו הרטרוספקטיבית של תיקון 16. אמנם על-פי סעיף 280(א) לחוק החברות, עסקה שבה יש לבעל השליטה עניין אישי לא תהיה תקפה אם לא אושרה כדין, אך סעיף 280(ב) קובע מפורשות כי העסקה תהיה תקפה כלפי צדדים שלישיים אשר לא ידעו ולא היה עליהם לדעת על כך שהעסקה לא אושרה כדין. במקרה שלנו, צדדים שלישיים לא יכלו לדעת שהעסקה לא אושרה כדין, כי תיקון 16 עדיין לא היה בתוקף במועד האישור.

יתר על כן, מכיוון שאורך התקופה של החוזה הוא נושא מהותי ביותר, יש מקום לסברה שגם לפני תיקון 16 היו ועדות ביקורת חייבות לדון בסבירות התקופה ולאשר אותה. לכן, לשיטתנו, על-פי כלל הניהול הפנימי (ראו ע"א 474/80 גרובר נ' תל-יוסף), צדדים שלישיים רשאים היו להניח (גם לפני תיקון 16) כי ועדת הביקורת דנה לעומק בשאלת הסבירות של תקופת החוזה ואישרה אותה.

מטעמים אלה אנו סבורים כי קיים טיעון חזק למדי התומך בכך שכלפי צדדים שלישיים תמי-לב אלה, העסקה תקפה לטווח ארוך, אפילו אם בפועל ועדת הביקורת לא אישרה זאת.

הכותבים הם חברי מרכז פישר לממשל תאגידי ולרגולציה של שוק ההון, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב.

עוד כתבות

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

המניות שהגיעו ל"תמחורים גבוהים", והאלטרנטיבה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ני"ע בבנק דיסקונט, צופה שהמגמה החיובית בשוקי המניות בת"א ובוול סטריט תימשך השנה, ומסמן את הסקטורים שיובילו את המהלך ● למשקיעי אג"ח הוא ממליץ להתמקד בממשלתיות ובקונצרניות בדירוג גבוה: "סיכון חפשו באפיק המנייתי"

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

רה''מ נתניהו פוגש את ראש ממשלת הודו, מודי, 2017 / צילום: קובי גדעון-לע''מ

ראש ממשלת הודו מודי מגיע לישראל. על הפרק: פרויקט משותף בתחום הלייזר

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שהקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

טראמפ בנאומו הלילה / צילום: Reuters, via REUTERS

טראמפ: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני"

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נשא הלילה דברים מול הקונגרס בנאום "מצב האומה" ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "חישובי איראן, לא משנה כמה לחץ יופעל, לא ישתנו תחת לחץ" ● בכירים בישראל משוכנעים - איראן וארה"ב לא יגיעו לפריצת דרך ● עדכונים שוטפים

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום־לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל'גורם יעיל'"

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

הגיוס הענק של חברת השבבים שעלתה בת"א במעל 4,000%

חברת השבבים קווליטאו מנצלת את הגאות במחיר מנייתה כדי לגייס מהמוסדיים סכום של כ-225 מיליון שקל ● בגיוס השתתפו בעלי המניות הגדולים של החברה, בהם בית ההשקעות ילין לפידות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

מכה לסמוטריץ': הכנסת ביטלה את הצו להרחבת הפטור ממע"מ

רק 25 ח"כים הצביעו בעד הצו של שר האוצר סמוטריץ' הפוטר צרכנים ממע"מ ביבוא אישי עד לסכום של 150 דולר ● 59 ח"כים התנגדו, לאחר שראש הממשלה נתניהו החליט על חופש הצבעה לקואליציה

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

ספינה של צים / צילום: Lior Patel/jצים

הקלה בשביתה בעקבות מכירת צים: ועד העובדים עובר לעיצומים

יו"ר ועד עובדי צים, אורן כספי, אמר לגלובס כי המנכ"ל אלי גליקמן קיבל מהרוכשת הפג-לויד את המנדט לנהל מו"מ עם העובדים: "לא רצינו למוטט את החברה – זו לא המטרה שלנו" ● בוועד פרסמו הבהרה ולפיה בחברת "צים החדשה" שתהיה בבעלות קרן פימי ייקלטו קרוב ל-100 עובדים - "גם הם ללא כל ביטחון תעסוקתי אמיתי"