גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תאריך תפוגה לעסקאות בעלי שליטה

התיקון האחרון בחוק החברות טומן בחובו פגיעה בעיקרון החוקתי של חופש החוזים

תיקון 16 לחוק החברות הקשיח את המגבלות על עסקאות של חברה ציבורית, בהן יש לבעל השליטה עניין אישי. ההקשחה המרכזית היא בכך שעסקה כזו חייבת להיות מאושרת על-ידי יותר ממחצית מבעלי מניות המיעוט שהשתתפו בהצבעה, ולא רק על-ידי שליש מהם (כפי שהיה נדרש לפני תיקון 16).

המגבלה השנייה, שבה עוסקת רשימה זו, מתייחסת לאורך חייה של עסקה כזו. על-פי תיקון 16, במקרה שבו העסקה (בה לבעל השליטה יש עניין אישי) מתפרסת על פני תקופה ארוכה מ-3 שנים, העסקה טעונה אישור מחודש של החברה אחת ל-3 שנים, וכל אישור מחודש כזה חייב להתקבל באותה פרוצדורה מכבידה שקובע החוק, לרבות הדרישה שרוב מבעלי מניות המיעוט יאשרו את המשך החוזה.

כך למשל, אם הסכם ההעסקה של מנכ"ל החברה, שהוא גם אחיו של בעל השליטה, קובע כי ב-5 השנים הבאות יקבל המנכ"ל שכר קבוע, ובתום התקופה הוא יקבל בונוס בשיעור של 5% מרווחי החברה בכל 5 השנים - הרי שלאחר 3 שנים מיום החתימה על החוזה יובא הסכם זה לאישור מחודש של הגופים הרלבנטיים בחברה - ועדת ביקורת, דירקטוריון ואסיפה כללית, ואם אחד מהם, או רוב של בעלי מניות המיעוט, לא יאשרו את הארכת החוזה - הוא יפקע בתום 3 שנים.

כלל זה של תיקון 16 הוא התערבות משמעותית מאוד בחופש החוזים, וייתכן שיהיו מי שיטענו כי התערבות זו של המחוקק מהווה פגיעה בלתי מידתית בעיקרון החוקתי של חופש החוזים.

ואכן, ניתן כאן לתמוה: אם כל הצדדים הרלבנטיים לעסקה, לרבות רוב של בעלי המניות מן הציבור, סברו כי עסקה ארוכת טווח כזו מספקת למנכ"ל תמריץ הולם יותר מבונוס קצר טווח - מה לו למחוקק כי יתערב ויאמר לצדדים כי אסור להם להתקשר בעסקה כזו.

אך למעשה, המכשולים שמערים מקטע זה של תיקון 16 על התקשרויות עתידיות אינם קשים במיוחד. ראשית, אמנם תיקון 16 מונע מהחברה להתחייב כלפי בעל השליטה (או קרובו) להעניק לו בונוס בתום תקופה ארוכה מ-3 שנים; וייתכן כי התיקון אפילו מונע מהחברה אפשרות להתקשר בהסכם המעניק למנכ"ל כזה אופציה שתקופת המימוש שלה ארוכה מ-3 שנים; אך תיקון 16 אינו מונע מהחברה להעניק למנכ"ל בונוס חד-פעמי, בדמות מניות בחברה, המעניקות לו זכות עתידית ללא מגבלה ברווחי החברה.

שנית, בנוגע לעסקאות שבהן יש לבעל השליטה עניין אישי, אך שאינן נוגעות לתנאי שכר של בעל השליטה (או קרובו), תיקון 16 מכיר באפשרות של החברה להתקשר בעסקה המתפרסת על תקופה ארוכה מ-3 שנים, ובלבד שוועדת הביקורת אישרה כי התקשרות ארוכת טווח כזו היא סבירה בנסיבות העניין.

העסקה תפקע מדי 3 שנים

מכאן שהמכשול העיקרי שיוצר תיקון 16 איננו נוגע לעסקאות עתידיות, אלא דווקא לעסקאות שנחתמו לפני שתיקון 16 נכנס לתוקפו. לגבי עסקאות ארוכות טווח כאלה, קובע תיקון 16 כי הן יפקעו 3 שנים לאחר חתימתן או חצי שנה לאחר כניסת התיקון לתוקפו (המאוחר מבין השניים), אלא אם החברה אישררה את העסקה מחדש, באותה פרוצדורה מכבידה שקובע תיקון 16.

כשמדובר בעסקה בין החברה לבין בעל השליטה עצמו, מגבלה זו של תיקון 16 היא סימטרית, ועשויה לפעול לרעת שני הצדדים.

נסביר: נניח למשל שלפני שתיקון 16 נחקק, השכיר בעל השליטה נכס לחברה הציבורית שבה הוא שולט, לתקופה של 10 שנים. לאחר כניסת תיקון 16 לתוקפו נדרשת החברה לאשרר מחדש את החוזה הזה מדי 3 שנים.

אם מחירי השכירות בשוק יירדו, סביר להניח שרוב של המיעוט יתנגד לאישרור החוזה, וכתוצאה מכך החברה תצא נשכרת ובעל השליטה ייפגע. לעומת זאת, אם מחירי השכירות בשוק יעלו, האינטרס של החברה יהיה לאשרר את החוזה ולהמשיכו, אך כאשר הדבר יגיע לאישור האסיפה הכללית, עלול בעל השליטה להצביע נגד אישרור זה ולהכשיל אותו (אף אם המיעוט יצביע בעד). מכך ייצא בעל השליטה נשכר, ואילו החברה היא זו שתפגע.

קושי עוד יותר גדול טמון במצבים שבהם החברה קושרת את העסקה עם צד שלישי. נניח שחברה ציבורית ובעל השליטה, לפני כניסת תיקון 16 לתוקף, שכרו ביחד נכס ל-10 שנים. על אף שהנכס נשכר מצד שלישי, שאינו קשור בבעל השליטה, מכיוון שהאינטרסים של החברה ושל בעל השליטה עשויים להיות מנוגדים, חוק החברות רואה בעסקה כזו כעסקה שבה יש לבעל השליטה עניין אישי. לכן, על-פי תיקון 16, העסקה תפקע מדי 3 שנים, אלא אם היא תאושרר על-ידי החברה.

במקרה הזה תיקון 16 יוצר א-סימטריה ומעניק לחברה אופציה חד-צדדית שממנה רק הצד השלישי יוכל להיפגע: אם מחירי השכירות בשוק יירדו - החברה, בעל השליטה והמיעוט יתנגדו לאשרר את המשך תקופת השכירות. מנגד, אם המחירים יעלו - החברה, בעל השליטה והמיעוט יאשררו את המשך השכירות.

תקיפה חוקתית של התיקון

הקשיים שעליהם הצבענו לעיל, הנובעים מהאפקט הרטרוספקטיבי של תיקון 16, מחזקים את הטענה האפשרית כי חלק זה של התיקון איננו חוקתי. אך בצד האפשרות לתקיפה חוקתית של התיקון, נצביע על 3 פרשנויות רצויות של תיקון 16, שיש בהן כדי להקהות את האפקטים הבלתי רצויים של החוק - ובכך גם להקשות על האפשרות לתקיפה חוקתית של התיקון.

* אישור ועדת ביקורת לפני כניסת תיקון 16 לתוקפו:

תיקון 16 מאפשר לחברה לאשר תקופה ארוכה מ-3 שנים לעסקה אשר אינה נוגעת לתנאי השכר של בעל השליטה (או קרובו), וזאת בתנאי שוועדת הביקורת של החברה קבעה כי בנסיבות העניין תקופה ארוכה זו היא סבירה.

על אף האפקט הרטרוספקטיבי של תיקון 16, התיקון אינו קובע כי האישור של ועדת ביקורת חייב להינתן לאחר שתיקון 16 נכנס לתוקפו. מכאן שתיקון 16 מכיר גם באישור לסבירות התקופה שנתנה ועדת ביקורת לפני שהתיקון נכנס לתוקף.

לכן, לפחות במקרים שבהם פרוטוקול ועדת הביקורת (אשר נדרשה לאשרר עסקה כזו גם לפני תיקון 16), ציין במפורש כי הוועדה דנה בסבירות אורך תקופת החוזה ואישרה אותה, על-פי תיקון 16 עצמו תהיה העסקה תקפה לאורך כל התקופה המצוינת בחוזה, ללא צורך באישרור מחודש מדי 3 שנים.

* אישור בדיעבד על-ידי ועדת ביקורת:

כאמור, בעסקאות שאינן מתייחסות לשכרו של בעל השליטה (או קרובו), תיקון 16 קובע כי החברה יכולה לחתום על עסקה לתקופה ארוכה מ-3 שנים אם ועדת הביקורת אישרה את סבירות התקופה.

על-פי לשון החוק קיימים למעשה שני אישורים נפרדים: האישור לעסקה עצמה אשר צריך להינתן, לפי הסדר, קודם על-ידי ועדת ביקורת, אחר-כך על-ידי הדירקטוריון, ולבסוף על-ידי האסיפה כללית; והאישור על סבירות התקופה, אשר צריך להינתן על-ידי ועדת הביקורת בלבד.

מכאן שפרשנות אפשרית של תיקון 16 היא שוועדת הביקורת מוסמכת לאשר את סבירות התקופה גם בדיעבד, לאחר כניסת התיקון לתוקפו.

לפי גישה זו, בעסקה שנחתמה לפני תיקון 16, ואשר פרוטוקול ועדת הביקורת שאישרה את העסקה אינו כולל התייחסות לסבירות תקופת החוזה, יכולה החברה לנקוט אחת משתי פרוצדורות: האפשרות הראשונה היא להשאיר את המצב על כנו, ומדי 3 שנים להחליט אם מעוניינים להאריך את החוזה או לא. במצב כזה, שני הצדדים, החברה ובעל השליטה, חשופים באופן סימטרי לסיכון שהצד השני לא ירצה להאריך את החוזה.

לכן, ייתכן כי החברה תעדיף לנקוט בפרוצדורה השנייה: ועדת הביקורת יכולה להתכנס ובדיעבד לאשר כי תקופת החוזה היא תקופה סבירה. במקרה כזה מאושררת בדיעבד התקופה, הארוכה מ-3 שנים, הקבועה בחוזה, ואין צורך באישור העסקה כולה מחדש בפרוצדורה המסורבלת המלאה הקבועה בחוק.

* תום-לבו של צד שלישי:

לבסוף, נזכיר כי הקושי המרכזי שיוצר החוק הוא בכך שהוא מעניק לחברה ולבעל השליטה ביחד, אופציה, חינם אין כסף, כנגד צד שלישי שעימו הם קשרו עסקה לתקופה ארוכה. גם אלה התומכים עקרונית בתיקון 16, מבקרים באופן קטגורי את האפקט הרטרוספקטיבי שיש לתיקון 16 על זכויותיהם של צדדים שלישיים. ראו למשל רשימה שפרסמו החודש ד"ר צבי גבאי ושרון ורקר-שגיא ("גלובס" 4 במאי 2011).

אך בניגוד לעמדתם של גבאי וורקר-שגיא, אנו סבורים כי צדדים שלישיים מוגנים היטב מפני תקלתו הרטרוספקטיבית של תיקון 16. אמנם על-פי סעיף 280(א) לחוק החברות, עסקה שבה יש לבעל השליטה עניין אישי לא תהיה תקפה אם לא אושרה כדין, אך סעיף 280(ב) קובע מפורשות כי העסקה תהיה תקפה כלפי צדדים שלישיים אשר לא ידעו ולא היה עליהם לדעת על כך שהעסקה לא אושרה כדין. במקרה שלנו, צדדים שלישיים לא יכלו לדעת שהעסקה לא אושרה כדין, כי תיקון 16 עדיין לא היה בתוקף במועד האישור.

יתר על כן, מכיוון שאורך התקופה של החוזה הוא נושא מהותי ביותר, יש מקום לסברה שגם לפני תיקון 16 היו ועדות ביקורת חייבות לדון בסבירות התקופה ולאשר אותה. לכן, לשיטתנו, על-פי כלל הניהול הפנימי (ראו ע"א 474/80 גרובר נ' תל-יוסף), צדדים שלישיים רשאים היו להניח (גם לפני תיקון 16) כי ועדת הביקורת דנה לעומק בשאלת הסבירות של תקופת החוזה ואישרה אותה.

מטעמים אלה אנו סבורים כי קיים טיעון חזק למדי התומך בכך שכלפי צדדים שלישיים תמי-לב אלה, העסקה תקפה לטווח ארוך, אפילו אם בפועל ועדת הביקורת לא אישרה זאת.

הכותבים הם חברי מרכז פישר לממשל תאגידי ולרגולציה של שוק ההון, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב.

עוד כתבות

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום־לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל'גורם יעיל'"

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

חסימת האנגרים וביטול הטבות לבכירים: המאבק היצרי מאחורי הקנס שהוטל על אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד ראש הממשלה על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מהאשמות לא נכללו בהחלטת רשות התחרות ● החברה: "דוחים מכל וכל את הטענה"

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים נשבר בתעשיית הגמל

בינואר 2026 העביר בית ההשקעות מיטב מהמתחרים כמעט 2.4 מיליארד שקל, שיא כל הזמנים מבחינת החברה בגיוסים לחודש אחד ● מיטב מנהל כיום 136 מיליארד שקל, אחריו נמצא אלטשולר שחם עם כמעט 125 מיליארד שקל, אחר כך מור עם 108 מיליארד שקל והפניקס עם 102 ● ומי נמצא בתחתית הטבלה?

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

מכה לסמוטריץ': הכנסת ביטלה את הצו להרחבת הפטור ממע"מ

רק 25 ח"כים הצביעו בעד הצו של שר האוצר סמוטריץ' הפוטר צרכנים ממע"מ ביבוא אישי עד לסכום של 150 דולר ● 59 ח"כים התנגדו, לאחר שראש הממשלה נתניהו החליט על חופש הצבעה לקואליציה

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

טדי שגיא חוזר לבורסה בת"א: אולטרייד מיחזור הנפיקה לפי שווי של 300 מיליון שקל

חברת מיחזור האלקטרוניקה של טדי שגיא ועודד רייכמן גייסה 150 מיליון שקל בהנפקה ראשונית, ומניות החברה יחלו להיסחר בת"א בימים הקרובים ● כספי הגיוס ישמשו לפריעת הלוואה מבנק ולהקמה ובנייה של מפעלי מיחזור

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקנית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני", שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהראן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב". דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב", שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

מימין: יוסף עליאש, ריצ'י האנטר, דני בן רעי / צילום: דרור סיתהכל

גרין לנטרן רוכשת מחצית מקפה גן סיפור לפי שווי של כ־150 מיליון שקל

קרן גרין לנטרן של ריצ’י האנטר נכנסת כשותפה ברשת בתי הקפה של ברנרדו בלכוביץ’; העסקה מצטרפת לגל עסקאות גדולות בענף המסעדנות

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', כנס ירושלים של עיתון ''בשבע'', 16.02.25 / צילום: יצחק קלמן

הפירות והירקות יקרים? זה עניין של היצע וביקוש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הסביר כי ההתייקרות של הפירות והירקות נובעת מסיבה פשוטה: האוכלוסייה גדלה, אבל התוצרת לא ● מבט על שני העשורים האחרונים מגלה שזה אכן מה שקורה ● המשרוקית של גלובס