מעבורת החלל אנדוור, שתשוגר היום (ב') לחלל, תהיה המעבורת הלפני אחרונה של תוכנית החלל האמריקנית. נאס"א, סוכנות האווירונאוטיקה והחלל של ארה"ב, קיבלה החלטה שלא להשקיע עוד בפיתוח מעבורות משלה, אלא להסתמך על פיתוחים של מדינות אחרות ושל חברות תעופה פרטיות.
לשירת הברבור הזו מצטרף גם גורם ישראלי. על המעבורת יבוצע ניסוי לבחינת השפעת כוח הכבידה על תאי גזע, שמקורם במערכת השלד. הניסוי הזה הוא סמלי מנקודת המבט הישראלית: הוא התבצע לראשונה על-גבי המעבורת קולומביה, שעם התרסקותה איבד את חייו אילן רמון, האסטרונאוט הישראלי הראשון.
רמון היה חבר אישי של פרופ' דן גזית, מהמעבדה לביוטכנולוגיה של השלד באוניברסיטה העברית, שהוביל את הניסוי. רמון היה אחראי לביצוע הניסוי בחלל והניסוי אכן הושלם, אך התאים התרסקו יחד עם המעבורת, והותירו את השאלות המדעיות פתוחות עד היום. הניסוי של גזית וצוותו ישוחזר בטיסה הנוכחית על-ידי חוקרים ממכון פישר לחקר החלל.
במעבדתו של גזית פותחה מערכת לגידול תאים במתקן מסתובב, שגורם לכך שהתאים כל הזמן נמצאים במצב של נפילה חופשית, המדמה חוסר כבידה. תנאים אלה גורמים לתאי גזע, שאמורים להפוך לתאי עצם, לשנות את ייעודם ולהפוך לתאי שומן. הגנים, שאמורים לגרום להם להתפתח לתאי עצם, לא באים לידי ביטוי.
כיצד כבידה או היעדרה יכולים להשפיע על הגנטיקה? לדברי ד"ר גבי פלד, חוקר במעבדתו של גזית, "הגנים אינם מושפעים אלא הביטוי שלהם. זהו הבסיס לכל אינטראקציה בין הגוף לסביבתו. לתאי הגוף יש חיישנים שאומדים כל הזמן את המצב הביולוגי והמכני בסביבתם, ומשדרים זאת למרכז הבקרה של התא. הם משפיעים בכך על כל מה שקורה בתוך התא".
לדברי פלד, "ההשלכות הן שטיפולים גנטיים יכולים לאפשר לאסטרונאוטים לשמור על צפיפות העצם שלהם. זה חשוב כשלוקחים בחשבון את מסעות החלל הארוכים יותר שאולי צפויים בעתיד. המחקר יכול גם להניב טיפולים חדשים באוסטיאופורוזיס ובחולים המרותקים למיטה".