דין אחד לבוזגלו, דין אחר לקצב

שופט העליון דנציגר שכח שלא רק התקשורת הרשיעה את קצב - גם שלושה שופטי המחוזי

אתמול (ג') בערב, בשעה שמרביתנו כבר ישנו, התדפקו כמה בלשים ושוטרים ממשטרת ישראל על דלתו של ק' - השם המלא שמור אצל יומנאי המשטרה. בני הבית קפצו בבהלה, השוטרים נכנסו ובנימה תקיפה אזקו את ק' והובילו אותו בכוח אל ניידת המשטרה שחנתה בחוץ, אורותיה מהבהבים כך שכל השכנים יוכלו לראות. את הלילה בילה ק' בתא המעצר באבו-כביר, חוויה בלתי נעימה, שעליה נוהגים חשודים בפלילים לספר לסנגוריהם עם יציאתם מהזינזאנה בדרכם להארכת מעצר.

בשעה ש-ק' בילה בחדרי חקירות ובתאי מעצר, אצבעותיו מוכתמות מדיו לאחר שנאלץ להטביע את טביעות אצבעותיו על טופס מיוחד, שהה ק' אחר בביתו בקריית-מלאכי. ק' הזה כבר איננו נהנה מחזקת חפות - 3 שופטים מחוזיים בישראל קבעו, בתום משפט ממושך, כי מדובר בעבריין מין סדרתי, והרשיעו אותו פה-אחד בשתי עבירות אונס ובסדרת עבירות מין נוספות. הם גם גזרו עליו עונש כבד של 7 שנות מאסר. אלא ש-ק' ממשיך לשבת בביתו, בה בעת ש-ק' שנעצר אמש, שהוא בבחינת חשוד בלבד וטרם הורשע בדבר, זוכה לראות אור שמש שעה אחת בלבד ביום.

דברי הכיבושין שבהם עטף שופט בית המשפט העליון, יורם דנציגר, את החלטתו, לעכב את תחילת מאסרו של משה קצב בחודשים ארוכים נוספים, עד לפסק הדין בערעורו, אינם יכולים לטשטש את העובדה שבסופו של דבר במדינת ישראל, דין אחד לק' (בוזגלו) ודין אחר ל-ק' (קצב). עיקרון השוויון הוא בבחינת משאת נפש בלבד, שלא לומר בדיחה עצובה.

דנציגר שב והדגיש בהחלטתו כי לא נתן כל משקל לעובדת היותו של הנאשם שבפניו נשיא המדינה לשעבר. אלא שלא נראה ששופט כלשהו בעליון היה קשוב כל-כך לטענות ראייתיות באשר לאליבי כבר בשלב שאלת עיכוב הביצוע, לו היה מדובר בנאשם מן המניין.

סנגוריו של קצב, לעומת דנציגר, דיברו בפשטות ובכנות, כשטענו כי לכהונתו של קצב כנשיא יש משקל מרכזי בשאלת עיתוי הכניסה לבית הסוהר.

שופטים מעטים בלבד מוכנים להודות בפומבי כי הם מושפעים מהשיח התקשורתי והציבורי האופפים תיקים שבהם מעורבים בכירים, בפוליטיקה או בכלכלה. רוב השופטים ממשיכים לטעון בעקשנות כי הם אינם מושפעים כלל, ודבר אינו חודר לתוך שיקולי פסיקותיהם. אלא ששופט צריך לעשות מאמץ גדול כדי להרחיק את הרעש התקשורתי ולהותירו מחוץ למתחם הסטרילי של לשכתו.

דנציגר מצטייר כעת כמי שמתעקש להוכיח כי הוא אינו שבוי בשיח התקשורתי, ובמה שהוגדר באופן מגמתי "משפט השדה" שנערך לקצב. רק שבדרך נשתכח ממנו שלא רק התקשורת הרשיעה את קצב - אלא גם 3 שופטי בית המשפט המחוזי.