כמו נבחרת ישראל בכדורגל

"נבחרת ישראל", יום ג' 21:00, ערוץ 10

אז בשבוע שעבר ציינו כאן שסדרת בידור חדשה מושקת, בלי להידרש לרמתה ולתכניה. הפעם יש כבר למה להתייחס, והתמונה, איך נאמר, קצת מורכבת.

נתחיל בדברים הטובים יותר: לפרקים הורגש ניסיון אמיתי וכן לכוון גבוה יחסית. זה לא תמיד צלח, זה לא תמיד הצחיק, אבל פה ושם בצבצה אמירה שהיא מעבר ל"דאחקה".

נמשיך ברמה הטובה של השחקנים: מיקי גבע, למשל, היה בעיניי תמיד קומיקאי מוכשר שעשה כמה בחירות רעות בקריירה שלו ושגרמו לו להיות לא מוערך מספיק. ב"נבחרת ישראל" הוא לוקח את כלשרון החיקוי שלו למקומות לא רעים בכלל.

גם ענת מגן-שבו, שמאז "אחד העם 1" ידענו שהיא מסוגלת להצחיק אבל לא תמיד הבנו איפה נמצא מרכז הכובד שלה, עושה עבודה לא רעה: החיקוי שלה לאירית רחמים-בסיס, גיבורת "הישרדות" (שימו לב איך כולם למדו את שיטת השקשוקה של קשת, לפיה משתמשים בכל תוכנית לקידום תוכנית אחרת: כך למשל מי שצפה אמש ב"מצב האומה" יכול היה לראות קידום אגרסיבי למדי של "החיים זה לא הכול" - גם במחיר של אבי קושניר, קצת תקוע, בתוך הפאנל המוצלח של התוכנית), היה פשוט מצוין - ובהחלט יכול להיות שאחרי יותר מדי שנים של ניסוי וטעייה, מצאה מגן-שבו את מקומה.

לעומתה, שחקנית וקומיקאית מצוינת כמו נתי קלוגר נראתה מעט מבוזבזת. כמוה גם קובי פראג'.

הבעיה העיקרית של התוכנית הראשונה הייתה חוסר האחידות: מי שעבר במקרה לערוץ 10 ברגע נתון היה יכול להתרשם שמדובר בתוכנית לא רעה בכלל, מי שעבר כחלוף דקה - יכול היה לחשוב שמדובר בתת-רמה.

בערוץ 10 התחננו שלא ישוו את התוכנית ל"ארץ נהדרת", אז לא נעשה זאת מבחינת רמת התקציב, ההשקעה באיפור, תפאורה ועוד, אבל בתוכן אסור לפספס: "ארץ נהדרת", גם ברגעי השפל שלה, היא במקרה הרע "לא מאוד מצחיקה". "נבחרת ישראל", ברגעים הפחות טובים שלה, גורמת לך לשאול מי אישר את השטות הזאת לשידור.

מאחר שבערוץ 10 בחרו בשם הזה לתוכנית, הרי שניתן לסכם את משחקה הראשון של הנבחרת כך: ההפסד במשחק הפתיחה אינו נורא, ויש עוד די זמן לתקן, בתנאי שיופקו הלקחים הדרושים.

בהגנה אי-אפשר להתבסס יותר מדי על חיקוי גרוע של הנשיא לשעבר קצב. בהתקפה הולכים יותר מדי כדורים לעומר אדם, שממילא מרבית מעריציו נמצאים בערוץ 2.

למרות זאת, המאמן ירון ברובינסקי (ללא ספק הכוכב הבא של הטלוויזיה הישראלית) נראה כמי שיכול להוליך את החבורה הזאת גם לתצוגות טובות יותר.

בינתיים, ממש כמו נבחרת ישראל בכדורגל, דורשת התוכנית הזאת מאיתנו יותר מדי סבלנות בשביל פחות מדי רגעי נחת.