בתחומים מסוימים אפשרה מדינת ישראל לקבוצות לחץ חזקות, ובהן לשכת עורכי הדין שהח"מ נמנה עם חבריה, להקים גילדות בנוסח ימי הביניים. לראשי מערכת המשפט, חלק מחברי הכנסת ומשרדי עורכי הדין הגדולים יש זיקה הדוקה ללשכה ולעסקניה, וכך קרה, כדברי דיקן הפקולטה למשפטים בחיפה לשעבר, ש"לשכת עורכי הדין היא גוף אוטונומי, בעל מונופול, עם היקף סמכויות גדול מזה של גופים מקבילים בעולם ושל גופים המייצגים מקצועות אחרים בארץ".
כמיטב מסורת הגילדות, מנסה הלשכה, בתמיכת שר המשפטים יעקב נאמן שמשרד עורכי הדין שלו הוא לכאורה צד מעוניין, להקשות על חברים חדשים להצטרף לשורותיה, ובמקביל לנצלם ככל האפשר. הרצון האמיתי הוא למנוע תחרות ולנצל כוח עבודה זול מוסווה במעטה של נימוקים אידיאולוגיים.
חילוקי הדעות וניגודי העניינים הקיימים בין המשרדים הגדולים לבין הקטנים נעלמים כשמדובר בשימור אינטרסים כלכליים. זו תסמונת האוטובוס, כאשר מי שעלה עליו מנסה למנוע זאת מנוסעים נוספים.
המכללות פתחו את המקצוע, שהיה שמור בעבר לאוכלוסיות מבוססות ו"מקורבות" יותר, גם לפריפריה ולשכבות אמידות פחות. המאבק נגד הקמת מכללות ללימודי משפטים נכשל, ומכאן הקריאות עתה להגבלת מספר תלמידי המשפטים.
נאמנים עליי דברי השופט העליון לשעבר (ומורי לשעבר) פרופ' יצחק זמיר: "אין זכות לאדם שהספיק להיכנס למקצוע למנוע כניסת אדם אחר. החברה מפיקה תועלת מההיצע הגדל של עורכי הדין, שיעלו את הרמה בשירות הציבורי ובמשק הפרטי, גם אם לא יעסקו ישירות במקצוע. הערמת קשיים על מימוש עצמי בבחירת מקצוע מנוגדת לחוקי היסוד".
ההצעות לחסימת הכניסה למקצוע ולהארכת תקופת ההתמחות אינן נובעות מרצון להעלות את הרמה. שרי משפטים שאינם צד כלכלי מעוניין, כד"ר יוסי ביילין ופרופ' אמנון רובינשטיין, טוענים כי אין להאריך את תקופת ההתמחות משום שאין הוכחה שהארכתה תשפר את המקצוע, ובמקביל היא תפגע בהשתכרות מתמחים מהשכבות החלשות, שהצליחו ללמוד במאמצים מרובים, ובמתמחים ששירתו בצה"ל והחלו לימודיהם באיחור.
חברי הלשכה מעוניינים בתקופה ארוכה יותר להעסקת כוח עבודה איכותי במחיר נמוך. במקרים לא מעטים שכר המתמחים נמוך משכר מינימום, ולא משולמות שעות נוספות תוך הפרה של החוק. עורכי דין מסוימים מגוונים דרכים לניצול המתמחים, ובהן הגדרת מתמחה כמשרת אמון, אי-דיווח על שעות נוספות, העסקה מעל 58 שעות בשבוע ללא היתר שר התמ"ת, בצד הפעלת מרות ואיומים.
כך, לאחרונה, בעקבות פשיטת פקחי משרד התמ"ת, ייחקרו ראשי משרדים באזהרה, ותימשך הגשת תביעות מתמחים לשעבר נגד משרדים שבהם התמחו ונוצלו.
ניצול הפך לדרך חיים גם בגופי אכיפת החוק. מתמחים בבית משפט מחוזי נאלצו לתבוע את הנהלת בתי המשפט לתשלום שכרם, ורק בצו בית הדין לעבודה שולם המגיע להם. נקבע כי הנהלת בתי המשפט העלימה עין מהפרת חוק מתמשכת.
גם הפרקליטות, שתפקידה להביא לדין מפירי חוק, ניצלה מתמחים במשך שנים, עד שבית הדין לעבודה בירושלים פסק כי יש להפסיק את הפרת החוק והניצול ולשלם להם תמורה מלאה. לא שמענו כי בעקבות פסק הדין ננקטו צעדים נגד האחראים בהנהלת בתי המשפט ובפרקליטות.
הטענה כי רמת חלק מהמכללות נמוכה היא עניין למועצה להשכלה גבוהה ולא לניצול מעמד מונופוליסטי, והפתרון לה אינו ביצירת מגבלות אלא באכיפת איכות. נראה כי גם הכשלת מספר גבוה של בוגרי משפטים בבחינות הלשכה נובעת מהמניעים האמורים. לאמירות כי ריבוי עורכי הדין מביא לבעיות אתיות בקרב צעירי המקצוע אין על מה להסתמך.
ברשימת עורכי הדין המורשעים בדין משמעתי ואף פלילי - אחוז הוותיקים שהורשעו במעילה בכספי לקוחות, בהפרת חובת נאמנות, בהטעיית בית המשפט וכיוצא באלה עולה בהרבה על מספרם של צעירי המקצוע.
אי-העמדה לדין של חבר כנסת שהודה לאחרונה בעבירות חמורות בעיסוקו כעורך דין ותיק מעוררת תהיות לגבי שיקול-הדעת של היועץ המשפטי לממשלה, ולאו דווקא לגבי רמתם של צעירי הלשכה.
הכותב היה מנהל רשות המסים.