גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

- אילו מחקרים בוצעו עד היום בנוגע לקשר בין שימוש בטלפונים סלולריים לסרטן, ומה היו תוצאותיהם?

כבר בסוף שנות ה-90' פורסמו מספר מחקרים שניסו לענות על השאלה האם קיים קשר בין שימוש בטכנולוגיה הסלולרית לבין התפתחות סרטן. רובם של מחקרים ראשונים אלה לא מצאו עלייה בסיכון לפיתוח גידולים.

בקרב משתמשי טלפונים סלולריים. הבעיה העיקרית המאפיינת מחקרים אלה נעוצה בכך שלהתפתחות סרטן (ובייחוד גידולי מוח) נדרש פרק זמן ארוך מאוד (לפחות 10-20 שנים ועד 40 שנה ויותר), בעוד שטכנולוגיית הטלפונים הסלולריים היא חדשה יחסית, ולכן לא היה ביכולתם של מחקרים אלה להדגים סיכון, גם אם הוא קיים.

כבר ב-1996 המליצו ועדות המומחים הבינלאומיות על הצורך בביצוע מחקר אפידמיולוגי מקיף שיענה על סוגיית הקשר האפשרי שבין השימוש בטלפונים סלולריים לבין התפתחות גידולים באזור החשיפה.

בעוד שבסך-הכול המחקרים הבודדים שנערכו מאז לא הדגימו קשר בין החשיפה לטלפון הסלולרי לבין התפתחות גידולים, במספר מחקרים נצפה קשר בין שימוש ארוך יחסית (מעל 10 שנים) לבין התפתחות גידולים, בייחוד באנשים שנהגו להחזיק את הטלפון באותו צד שבו התפתח הגידול.

בישראל התנהל המחקר על-ידי ד"ר סיגל סדצקי, מנהלת היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה במכון גרטנר, בית-החולים שיבא.

מתוצאות המחקר עולה כי נמצא קשר מובהק בין שימוש מתמשך בטלפונים הניידים לעליית הסיכון להתפתחות גידולים בבלוטת הרוק. הסיכון בולט בעיקר בקרב אנשים שמאריכים בזמן השיחות ובמספרן, ואצל אלה שמרבים בשיחות, בעיקר באזורים כפריים שבהם קיים מיעוט יחסי של אנטנות, דבר המגביר את הקרינה הנפלטת מהמכשיר.

- מה ידוע לגבי השפעות אחרות (מלבד סרטן) של שימוש בטלפונים סלולריים על בריאות האדם?

קיימים מספר מחקרים שבדקו את ההשפעות הבריאותיות האחרות. השערות הקושרות שימוש בטלפון הסלולרי לתופעות כגון כאבי ראש, עייפות, הפרעות בשינה, פגיעה בזיכרון, בראייה או בשמיעה לא הוכחו במחקרים מדעיים מבוססים.

כמו כן, לא הוכח מדעית קשר לפגיעה בפוריות. לעומת זאת, הוכח קשר ודאי בין שימוש בטלפונים סלולריים לבין מעורבות בתאונות דרכים כתוצאה מהסחת דעתו של הנהג. יש לציין כי השימוש בדיבורית אינו מפחית לחלוטין סיכון זה.

- מהן המלצות משרד הבריאות בנוגע לשימוש בטלפונים סלולריים?

באופן כללי, משרד הבריאות מאמץ את הנחיות מרבית הגופים הבינלאומיים, הממליצים לנהוג בהתאם לעיקרון "הזהירות המונעת" בהקשר לשימוש בטלפונים סלולריים. בהתאם לכך ממליץ משרד הבריאות על:

1. שימוש ברמקול/דיבורית אישית או אוזנייה (שאינה אלחוטית).

2. יש להקפיד להרחיק את הטלפון מהגוף ולא לשאת אותו על הגוף.

3. כמובן, צמצום כמות ומשך השיחות המבוצעות בטלפון סלולרי היא אמצעי נוסף ופשוט להקטנת החשיפה.

4. באזורים שבהם הקליטה חלשה (אזורים שבהם קיים מיעוט אנטנות יחסי, או מיסוך קליטה - למשל במעלית, ברכבת וכדומה), רמת החשיפה לקרינה עולה. לפיכך יש להמעיט בדיבור באזורים אלה. יש לציין כי רמת הקליטה מצוינת בטלפון, וכך ניתן לזהות מצבים אלה.

5. מומלץ להקפיד במיוחד על כללי הזהירות באוכלוסיית הילדים שהם, באופן כללי, רגישים יותר לפיתוח סרטן בעקבות חשיפה לגורמים מסרטנים. משרד הבריאות ממליץ להורים לצמצם במידת האפשר את חשיפת הילדים לטלפונים סלולריים, לשקול את גיל התחלת השימוש, לצמצם את מידת השימוש ובכל מקרה להקפיד על שימוש באוזניות (לא אלחוטיות) או רמקול בעת שימוש בסלולרי.

6. בעת נהיגה רצוי להמעיט בשיחה בטלפון סלולרי, ובכל מקרה לפעול לא להחזיק בטלפון, לדבר רק באמצעות דיבורית ("התקן המאפשר שימוש בטלפון בלא אחיזה בו") ולא לשלוח או לקרוא הודעות sms. במכשיר טלפון סלולרי הקבוע ברכב, מומלץ להתקין אנטנה מחוץ לרכב ולא בתוכו, ולהעדיף שימוש בחיבור חוטי בין הטלפון לרמקול על פני שימוש בבלוטות'.

7. SAR הוא מדד לחישוב רמת הקרינה הנספגת בגוף. בתקנות הגנת הצרכן (מידע בדבר קרינה בלתי מייננת מטלפון נייד) משנת 2002 נקבעה חובת סימון שבו תפורט רמת הקרינה של דגם הטלפון ורמת הקרינה המירבית המותרת. תקנה זו מאפשרת להשוות בין רמת הקרינה הנפלטת ממכשירים שונים.