בלי תסמינים מקדימים, אפילו לא סתם חלושס, זה קרה: נדבקתי בווירוס. כמה מחבריי, שלחצו על לינק לאיזו שטות מגוחכת אפילו יותר מ"בואו לראות את הילד בר משמש עושה את בר", גרמו לי להחליף סיסמה לפייסבוק פעם אחת יותר מדי, מה שגרם לאתר להודיע לי שאוכל לשוב אליו רק בחלוף 24 שעות!
אחרי 10 דקות הרגשתי את הקריז: אני גולש במצטבר כ-4 שעות ביום, אז איך אוכל להיות מנותק מהעולם הווירטואלי, להלן העולם האמיתי, למשך 24 שעות? איך אוכל להשמיע את קולי ולגרוף לייקים מחברים? איך אוכל לעקוב אחר הגיגי חבריי ולהגיב עליהם? איך אברך חברים ליום הולדתם ואשתתף באירועים להם אישרתי הגעה? כיצד אתפעל את עמודי הערוצים של החברה שלי? כיצד אהיה בקשר עם עיתונאים? מיילים? כמעט מופרך. אלא שאז הבנתי שאין ברירה, והתחיל לו ניסוי חברתי. בהצלחה לי.
הרעיון הראשון היה להתגבר על השבר הנורא באמצעות פתיחת פרופיל דמה, נניח תחת השם אורטל מאמי, אלא שהקמת פרופיל שכזה, צירוף כל החברים המעניינים אליו תוך הסבר לכל אחד מה קרה ומדוע אני מבקש שיאשרו חברות עם פרופיל הנושא שם של כונפה הוציא לי את החשק. חוץ מזה, הדבר היה מאלץ אותי להגיב לדברים ב"חחח", או - לא עלינו - ב"חחחחחחחחחחח". וגם לי, תתפלאו, יש גבולות.
ואז החלטתי להציב לעצמי 3 מטלות ליום ללא פייסבוק: לגלוש באתרים שאני לא נוהג לפקוד בדרך-כלל (כאדולן לסם הפייסבוקי); להיפגש עם 3 "חברי פייסבוק" שלא פגשתי מעולם; ובשעות הערב לכתוב לפחות שני פרקים בספר שאני כותב.
גם אחרי שיטוט ב-20 אתרים לא מצאתי תחליף לתמהיל הנכון והמדויק שמספק לי הניוז פיד של חבריי בפייסבוק. ארור תהיה מארק צוקרברג.
כשהגיע הזמן לקבוע פגישה בלייב עם "חברי פייסבוק" הבנתי שאפילו הרעיון די אידיוטי. חוץ מהעובדה שעיתונאית הרעיון הזה הוא הכי 2009 (רוני קובן, "עובדה"), זה פשוט מיותר.
מדוע שארצה לפגוש אנשים שמעולם לא היה דחוף להם ולי להיפגש? ומעבר לזה, איך יוצרים קשר עם חברי פייסבוק שמעולם לא פגשת אם אין לך פייסבוק כדי לשלוח להם הודעה? בכל מקרה, ל-3 "חבריי" שניצלו מפגישה אתי: הרווח כולו שלכם, אני פוני של טריק אחד.
אבל אז ירד הלילה, ואחרי אימון וארוחת ערב עם חבר במסעדה, הרגשתי את הקריז חוזר. מה קורה עם החברים? איפה הם עשו צ'ק-אין ועם מי? מי העלה תמונה חמודה של הילד/ הכלב של עצמו בגילופין?
זה נגמר בכמעט כדור הרגעה, ובסוף פשוט הצצתי בפרופיל של חבר בעל הרבה חברים משותפים ונדהמתי לגלות שכדור הארץ המשיך להסתובב.
יום ללא פייסבוק המחיש לי בסופו של דבר שני דברים: האחד, הוא התלות הבלתי הגיונית שלנו באתר המפלצתי, והשני הוא שיום ללא פייסבוק דומה מאוד ליום כיף בתל-אביב עבור מי שגר מחוץ לעיר: חשוב לתכנן אותו מראש ובחכמה, כך שלא תמצאו את עצמכם בשינקין, לא עלינו.
הכותב הוא דובר ומנהל יחסי הציבור של קבוצת ענני תקשורת.