קוטג' הוא לא דלק (אף שהוא עולה כמו דלק). הוא לא באמת מצרך חיוני, ואפשר לחיות בלעדיו. אבל זה בדיוק מה שהופך את החרם על הקוטג' לחרם שיצרניות החלב צריכות לחשוש ממנו, בניגוד לניסיונות ההתאגדות בעבר נגד חברות ומוצרים שונים.
קוטג' הוא פריט בלתי נפרד מסל הקניות של כל ישראלי - עשיר ועני, רווק ונשוי, קשיש וילד. הוא המכנה המשותף הרחב ביותר, הוא סימבולי, ודווקא משום שאפשר לחיות גם בלעדיו, יש למחאה הזאת סיכוי טוב להצליח.
אדם לא יכול להחזיק מעמד יום אחד בלי דלק, אבל דיאטת קוטג' היא מסוג הדיאטות שאפשר לעמוד בהן. רוב האנשים אינם יכולים להיעדר מהעבודה כדי לצעוד למשרד האוצר במחאה על מחירי הדלק, אבל כולם יכולים לקנות במקום קוטג' גבינה לבנה.
לכאורה, המהלך של החרמת הקוטג' נראה כמו גחמה נאיבית של אדם אלמוני. לא יהיה זה הימור מסוכן להעריך כי הקודקודים בצמרת ההנהלות של תנובה, שטראוס וטרה לא ממש נעו באי-נוחות בכיסאם כשנודע להם על "איזה תמהוני שקורא להחרים את הקוטג'".
למרבה הצער, נראה כי גם כאשר קראו את מאות הטוקבקים הנזעמים לכתבות שפורסמו ב"גלובס" על שערוריית המחירים ועל המחירים המתואמים לכאורה, הם לכל היותר גיחכו מתחת לשפם, בהנחה שגם הסערה הזאת תחלוף.
הם טעו, ועכשיו לא יהיה זה מוגזם להניח שלא רק המחירים מתואמים, אלא גם התגובות למחאה ומדיניות המחירים בעקבות המחאה. מעניין יהיה לראות אם אחת מהשלוש תשבור את הקו האחיד ותכריז על הורדת מחירים. זה יהיה ניצחון כפול, שיוכיח לא רק שאפשר למכור קוטג' בלי לרושש את הצרכנים, אלא גם שהמחירים אכן תואמו עד כה - גם אם בשתיקה.
ועוד מילה, הפעם לא לקודקודים של החברות המסחריות אלא לקודקודים בכנסת ובמשרדי הממשלה: רק לפני שבועיים פורסמה ב"גלובס" כתבה שחשפה עלייה של 8% במחירי מוצרים בסיסיים במשך 3 חודשים בלבד.
האם מישהו טרח להרים את הכפפה? האם מישהו שם באמת בדק איך ייתכן שכל היצרניות מעלות מחירים בתדירות כה גבוהה ובסמיכות כה גדולה? האם מישהו שם באמת בדק אם חומרי הגלם באמת התייקרו וכמה אנחנו משלמים בהשוואה לחו"ל? אז זהו, שלא. אבל לא מאוחר מדי, וזה הזמן להכות בברזל בעודו חם.