הציבור מטומטם

הציבור מטומטם 1

"101 דרכים לעוף משעשועון", יום ג' 21:00, ערוץ 2 רשת

מדובר, ללא ספק, באחת התוכניות הדוחות שנראו על המרקע בזמן האחרון. יחד עם זאת, אני נאלץ לומר כמעט בנשימה אחת שאני כנראה לא מבין כלום, כי אם השום-כלום הזה זוכה לכמעט 20% רייטינג ומתמקם, ביחד עם "צחוק מהעבודה" כתוכנית השנייה של רשת, בין 10 המישדרים הנצפים של השבוע - כנראה שאני האידיוט.

זה לא שלא ניסיתי: בפעם הראשונה חשבתי שלא יכול להיות שלכך נתכוון המשורר, ואולי נפלתי על פרק גרוע במיוחד. בפעם השנייה הבנתי שזה כנראה מה שיש לתוכנית הזאת להציע, ונעלבתי עבור עופר שכטר - שחקן מוכשר שמתגלה פעם אחר פעם כבדרן רע.

למי שהצליח איכשהו להחמיץ את היפעה הטלוויזיונית הזאת, מדובר בחידון שבו מי שטועה מודח בליווי אקט אקסטרימי, בדרך-כלל נפילה מגובה רב למים או בסגנון עדות הבאנג'י.

מה הבעיה? קודם כל שהחידון לא מאתגר מספיק את הצופה בבית, אבל בעיקר שה"עונשים" אינם חמורים דיים. אם כבר - קחו את זה לאקסטרים אמיתי, רולטת טריוויה רוסית: מי שמהמר על התשובה השגויה - משלם בחייו. זאת טלוויזיה!

הציבור מטומטם 2

"נבחרת ישראל", יום ג' 21:00, ערוץ 10

לכאורה זה היה יכול להיות ערב טוב לערוץ 10: "ווייפאאוט" שלו - עוד תוכנית שבה אנשים נופלים למים, אבל לפחות מצחיקה - הייתה יכולה לנצח את "101 דרכים להרוס את הקריירה של עופר שכטר".

אבל במסגרת הברית המוזרה בין ערוץ 10 לרשת, הצטמצמה "ווייפאאוט" למקום שהוא נידח אפילו יותר מדרום-אמריקה: רצועת שישי של ערוץ 10. מה קיבלנו במקומה? את "נבחרת ישראל".

זה לא נראה טוב כבר מהפרק הראשון, אבל ההגינות חייבה להמתין קצת לפני שנהיה שיפוטיים מדי. ובכן - רע מאוד, אפילו לא רע לתפארת: חבורה של שחקנים, רובם מוכשרים, מציגה קטעים ארוכים מדי וטיפשיים מדי. ומה שהכי מעצבן - הם עוד גאים בזה.

הפרומו לתוכנית שתשודר הערב (ג') הציג את החיקוי של התוכנית לצמד מגישי תוכנית הבוקר של קשת, דן שילון וטלי מורנו. איני חסיד של תוכניות בוקר, במיוחד לא של תוכניות שמוגשות תוך כדי מרירות מסוימת: האחד מבכה את ימי תהילתו הרחוקים, האחרת את העובדה שהיא משדרת בשמונה בבוקר ולא בשמונה בערב, ובכל זאת, תוכניתם, יחסית למגבלות הז'אנר, היא סבירה בעיניי.

ב"נבחרת ישראל" כנראה בטוחים שהחיקוי הדי עלוב שלהם הורס מצחוק, ומעלים אותו על ראש שמחתם. האמת? טוב לראות אנשים שנהנים מעבודתם, חבל שאלה רק הם שנהנים.

יש גם מי שמרוויח מטלוויזיה גרועה

לא מדובר בתיאוריה מוצקה במיוחד, אבל אני מודה כי עצם הסיכוי שיש קשר בין הדברים גורם לי לחייך. לא מזמן נפתחה מסעדה חדשה וטרנדית בעיר, קטנה בגודלה - אך גדולה במוניטין של מקימיה.

גם בימים כתיקונים קשה מאוד להשיג בה שולחן, אבל אם בכל יום חול אחר מפצירים בכם שתקדימו ואז אולי ניתן יהיה לעשות משהו, הרי שביום שלישי קשה להם להסתיר את החיוך.

אמנם בעידן הטלוויזיה הרב-ערוצית והממירים המקליטים התרופף מעט הקשר בין ערב שידורים חלש בטלוויזיה לתפוסה מוגברת במקומות הבילוי, אבל כששני ערוצי הברודקאסט המובילים מייצרים בידור נמוך כל-כך - מה הפלא שהעשירונים העליונים יוצאים להטביע את שיעמומם בצ'ייסרים?