לחנך כמו עסק כלכלי

החוכמה והיצירתיות הישראלית היו מאז ומעולם מהמעלות החזקות שלנו. הן סייעו לנו לשרוד את העימותים הצבאיים שחווינו לאורך השנים, ובעיקר עזרו לנו להקים מעצמה כלכלית-טכנולוגית בתוך 60 שנה בלבד. "המוח היהודי" סייע למדינות צעירות כמו סינגפור והודו להפוך ממדינות נחשלות למצליחות, ולמדינות מפותחות לצמוח אפילו יותר.

אולם בעוד המדינות האלו ממשיכות להשתפר, אנחנו בארץ דווקא הולכים לאחור, והתוצאות של מבחני פיז"ה האחרונים - הבוחנים באיזו מידה מוכנים התלמידים במדינות שונות לחיים הבוגרים - מעידים שהדור הצעיר שלנו לא הולך בכיוון הנכון. הכוונה שלי אינה לציונים בלבד. גם אני לא הייתי מהתלמידים השקדנים ביותר בכיתה, שמשתתף בקביעות בדיונים בכיתה. אולם התייחסתי ברצינות רבה לדברים, נתתי כבוד למערכת ולמורים, והבנתי כבר אז כי הלימודים הם גם האמצעי וגם המטרה.

במבחני פיז"ה האחרונים דורגו התלמידים הישראלים במקום ה-41 מתוך 64 מדינות. אילולא העלייה הרוסית ייתכן שהישגי התלמידים הישראלים היו נמוכים יותר. בנוסף, היעדר ההשקעה בחינוך בבתי-ספר ערביים באה לידי ביטוי בהישגים נמוכים במיוחד במגזר זה.

התמונה דומה גם באוניברסיטאות. על רקע נתונים אלה, אפשר להבין מדוע חברות טכנולוגיה ישראליות רבות, שנחשבו למובילות עולמיות עד לפני עשור, מתקשות להתמודד עם המתחרות בעולם. בהיעדר הון אנושי מקומי ואיכותי שיוכל לספק חדשנות טכנולוגית, שהיא הבסיס להצלחה, החברות הישראליות המתחרות בשוק הגלובלי ימשיכו לאבד את היתרון שלהן על חברות אחרות.

קל להאשים את התלמידים, עם זאת, הרי הם "אוכלים" את מה שהמערכת מגישה להם. במילים אחרות, הכישלון מקורו בעיקר במדיניות הממשלה ומשרד החינוך, שהם אלו שמתקצבים, מפעילים וקובעים את תוכנית הלימודים של מערכת החינוך. במתכונתה הנוכחית, מערכת החינוך פשוט "לא פוגעת" ודור העתיד האיכותי שלנו נמצא במגמת הכחדה.

הגדלת תקציב החינוך יכולה לעזור, אולם הבעיה של מערכת החינוך אינה מחסור בכסף ובשעות לימוד - ישראל משקיעה בחינוך יותר ממרבית המדינות המפותחות, יחסית להכנסתן וליכולתן. ולמרות זאת, התלמיד הישראלי מקבל פחות משאבי חינוך בהשוואה לתלמידים ברוב המדינות המפותחות, ושכר המורים בישראל הוא מהנמוכים בעולם המערבי.

לעומתנו, בעולם יושמו מגוון רחב של פתרונות בהצלחה רבה. למשל, הקצאת שעות לימוד נוספות בתחומי המדעים והקריאה על-חשבון מקצועות אחרים, והקטנת מספר התלמידים בכיתות כדי לאפשר אווירת לימוד אישית ויעילה יותר. עם זאת, דברים אלו לבדם לא יפתרו את הבעיה - יש לקדם את אוכלוסיית המורים ואת אטרקטיביות המקצוע על-ידי העלאה משמעותית בשכרם, והקצאת משאבים כספיים גדולים יותר למחקר וללימוד הוראה באקדמיה.

תהליך כזה יעודד אנשים איכותיים ומלומדים לפנות אל התחום, להתמקצע בו, ולעזור בשיפור הישגי התלמידים בעתיד. שאר האקדמאים והמהנדסים יוכלו להוביל בבטחה את החברות הישראליות לשיאים חדשים.

כמנכ"ל של חברה מסחרית, הנמדד גם על-פי ביצועים ברמה רבעונית וצריך לתת תשובות לבעלי המניות ולדירקטוריון, כחלק מהמחויבות שלי לחברה ולמותג, אני בוחר לעיתים לשלם מחיר בביצועי הטווח המיידי לטובת הצלחה ארוכת טווח. באותו אופן, הייתי מצפה גם מהממשלה ומהאנשים שמנהלים את מערכת החינוך, שיהיו מוכנים לשלם מחיר מסוים בטווח הקצר, בשביל לדאוג לעתיד משופר של כולנו בטווח הארוך יותר.

ניהול מערכת כמו מערכת החינוך הוא מורכב וקשה וכולל הרבה מאוד שיקולים מקצועיים ופוליטיים, ולכן הראייה חייבת להיות רחבה ועמוקה מתוך דאגה אמיתית גם לטווח הקצר והבינוני - אך בעיקר לעתיד. וזו האחריות של כולנו.

הכותב הוא מנכ"ל יורוקום-נוקיה.