המרכז הרפואי שיבא, בניהולו של פרופ' זאב רוטשטיין, מאיים לעתור לבג"ץ נגד המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), אם זו לא תאסור על קיומם של מסלולים מיוחדים ללימודי רפואה המיועדים לאזרחים זרים בלבד. כך נודע ל"גלובס".
כפי שחשפה בתחילת השנה חן שליטא במגזין G של "גלובס", קרוב לשליש מהמקומות בבתי הספר לרפואה בארץ מוקצים לסטודנטים זרים, שמשלמים 25-31 אלף דולר לשנה. מדובר במסלולים מיוחדים המונהגים בטכניון, באוניברסיטת תל-אביב ובאוניברסיטת בן-גוריון, ואשר ישראלים לא רשאים להירשם אליהם.
כך, באופן אירוני, בזמן שבתי החולים מתלוננים על מחסור ברופאים ובזמן שצעירים ישראלים מרחיקים עד רומניה וצ'כיה כדי ללמוד רפואה בגלל מספר מקומות קטן לכאורה בפקולטות בישראל, אותן פקולטות קולטות סטודנטים נוספים כל זמן שהם משלמים הרבה יותר וכל עוד שהם אינם ישראלים.
במכתב ששלח למל"ג עו"ד (ד"ר) רענן הר-זהב, בשם המרכז הרפואי שיבא, הוא כותב: "מצב דברים שבו הפקולטות לרפואה לא מאפשרות למועמדים ישראלים להתקבל ללימודים ברפואה הוא אפליה חמורה במיוחד, בין היתר משום שהמימון החוץ תקציבי המתקבל אינו משמש להרחבת התשתית להתנסות קלינית בבתי החולים הציבוריים הסופגים את הכשרת הזרים". הר-זהב מציין כי הפעלה של מסלולים המיועדים לזרים בלבד מנוגדת לסעיף מספר 9 בכללי המועצה להשכלה גבוהה, שבו נאמר: "לא יפלה המוסד בין מועמדים שונים אך בשל גזעם, מינם, דתם, לאומיותם, או מעמדם החברתי".
בשיבא, צריך לומר, לא דורשים לסגור את המסלולים המיוחדים, אלא לפתוח אותם גם לישראלים על פי אותם קריטריונים. הפתרון הזה עשוי אמנם לצמצם את המחסור ברופאים ולמנוע בריחת מוחות של ישראלים, אך הוא עלול גם לחדד את הפערים בחברה הישראלית: אלה שיכולים לשלם 100 אלף שקל בשנה עבור שכר לימוד יוכלו ללמוד רפואה, ואלה שאינם מסוגלים לכך ייאלצו לבחור במקצוע אחר.
מנגד, כבר היום בעלי יכולת משלמים סכומים כאלה בחו"ל בתנאי שהם עוברים את מבחני ההכשרה בארץ. בשיבא מציעים לא רק לפתוח את המסלולים האלה בפני ישראלים, אלא לפתוח "תוכניות חוץ תקציביות נוספות".
מהמועצה להשכלה גבוהה נמסר בתגובה: "עמדת המל"ג בעניין ברורה, והובהרה לנוגעים בדבר כבר כמה פעמים".