עוד קצת חמצן לספקיות האינטרנט

1. המאבק בין ספקיות האינטרנט לבזק, שנחשף ב"גלובס", הגיע אמש (א') לסיומו באופן חלקי וזמני. משרד התקשורת החליט להתערב וקבע בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים שבזק הפרה את תנאי הרישיון שלה והשתמשה בפרקטיקה פסולה על מנת לפגוע במתחרותיה. זה לא מנע מחלק מהעיתונים לתקוף דווקא את ספקיות האינטרנט במקום את בזק, אבל ספינים תקשורתיים הם חלק מהמאבק על דעת הקהל.

התגלגל לידינו המכתב המלא ששלח מנכ"ל משרד התקשורת עדן בר-טל לבזק. המכתב קובע מפורשות שבזק עברה שורה של עבירות בכך שסירבה למכור לספקיות האינטרנט שירותים במחירים נמוכים שבפיקוח, או שירותים מונופוליסטיים, ובמקביל מכרה אותם ללקוחות שלה במחירים נמוכים יותר.

בכך אוששו הממצאים שפורסמו והמשרד קבע חד-משמעית שבזק תהיה חייבת למכור את שירותי התשתית שלה בבאנדלים באותם מחירים שהיא מוכרת ללקוחות שלה, או נמוכים יותר. ההחלטה הזו אולי תיתן קצת חמצן לספקיות, אבל לא תביא לשינוי מהותי בשוק.

אין מקום לבוא בטענות לבזק. היא ביצעה תרגיל מתוחכם שהצליח לה מעל ומעבר ונראה שהיא עצמה הופתעה מהצלחתו. משרד התקשורת הוכיח בפעם המי-יודע-כמה שאין לו יכולת אכיפה אמיתית, ושהמפעילים ימשיכו לנסות ולסכל תחרות בכל דרך שיוכלו.

המאבק בין ספקיות האינטרנט לבזק מכוון לעתיד. אלה שתומכים בביטול ההפרדה המבנית בלי להבין מה היא נועדה לשרת, צריכים להסביר כיצד ביטול ההפרדה ימנע מבזק לעשות מה שהיא עושה (בצורה חוקית ומרשימה, יש להודות). בזק יצרה מנוף לחץ אדיר על מתחרותיה משום שבנתה מנגנון שבאופן חוקי מבטל את ההפרדה המבנית שחלה עליה, ומאפשר לה למכור שירותים במחירים שאסור לה למכור.

החוכמה של בזק היא שהחברה יודעת לנצל את העובדה ששר התקשורת משה כחלון רגיש במיוחד לנושא המחירים, ולכן כשהיא רוצה להעניק הנחות שטובות לצרכנים, קשה מאוד לסרב לה, כי לא פופולרי להגיד "לא" כשחברה רוצה להוריד מחירים.

קוצר הראייה של העוסקים במלאכה גורם לכך ששוכחים שבזק מחלישה מאוד את מתחרותיה, ספקיות האינטרנט, שלאורך זמן לא יוכלו לעמוד בקרב ההתשה הזה ובסופו של דבר מבנה מצומצם בשוק יוביל לעליית מחירי השירותים, בדיוק כמו שקורה בסלולר. התוצאה היא שלבזק תהיה עדיפות בהסדרה של השוק העתידי לפי מתכונת ועדת חייק. זה אולי לא בסדר, אבל אין הרבה מה לעשות. בזק תנצח בקרב הזה בגדול.

המציאות מוכיחה שבזק היא גוף עם מצבור ידע וניסיון שיקדים תמיד את הרגולציה. לכן המציאו בעולם מודלים של הפרדת שירותים מתשתיות, שנועדו להפריד בין ספק השירותים לספק התשתיות באופן שלא יוכל לנצל את הידע והניסיון שלו בתשתיות לדחיקת מתחרים. אבל אצלנו לא מוכנים לדון בזה ושבויים בתפיסות רומנטיות של מודלים תחליפיים כמו שוק סיטונאי, וכולנו יודעים מה טיבם של תחליפים. צריך להשלים עם העובדה שוועדת חייק הולכת לקבע את מבנה השוק של ארבע קבוצות תקשורת, ולקוות לטוב, שהשוק הסיטונאי יעשה הבדל. אשרי המאמין.

2. בימים הקרובים יפרסם משרד התקשורת את נייר העמדה שלו לשיתוף אתרים סלולריים. כפי שנחשף ב"גלובס", המטרה של הצוות היא להביא לצמצום משמעותי של האתרים הסלולריים במדינת ישראל, ואחד האמצעים העיקריים לכך הוא כפייה. כלומר, הצוות רוצה ליצור כלים אפקטיביים שיאפשרו לרשויות התכנון לאכוף על החברות הסלולריות לשתף יותר ויותר אתרים בכוח, באמצעות סירוב לבנות אתרים חדשים שלא יקומו בלי שיתוף.

מסתבר שלעמדה של הצוות יש עמדה נגדית מצד מאוד לא צפוי - חברת הייעוץ שלדור. האחרונה, במסגרת עבודות שהיא עושה עבור משרד האוצר ועבור ועדת המכרזים העוסקת במיזם התקשורת של חברת חשמל, הציעה ששיתוף האתרים לא ייעשה בכפייה. שלדור טענה, שכפייה היא מודל שמתאים למדינות מתפתחות, שבהן התשתיות לא מפותחות דיין, אך במדינה מפותחת כמו ישראל לא כדאי לאמץ מודל של כפייה. המודל הטוב יותר הוא ליצור תמריצים למפעילים לשתף פעולה ללא התערבות רגולטורית.

וכך היא כותבת: "כפיית שיתוף אתרים מצריכה כלי יעיל להתמודדות עם המורכבות הכרוכה בקביעת מחיר לשיתוף, ושלטון מרכזי דומיננטי ואפקטיבי מול רשויות התכנון המקומיות. כפיית שיתוף אתרים נפוצה בעיקר במדינות מתפתחות. מטרתה - הרחבת הכיסוי והאצת הפריסה של טכנולוגיות דור שלישי, בסין, בנגלדש, צ'ילה, ברזיל ומלזיה, ישנה חובת שיתוף על גבי התרנים באתרים חדשים.

"שיתוף תשתיות מייצר תועלות משמעותיות למפעילים - מאפשר חיסכון משמעותי בעלויות ושיפור ברווחיות. על אף ששיתוף פעולה בין מתחרים נראה מנוגד להגיון העסקי והתחרותי, התועלות הרבות שהוא מנצל הביאו להסכמים רבים לשיתוף תשתיות על בסיס עסקי במדינות מפותחות. מרבית ההסכמים מתמקדים בשיתוף אתרים פסיבי. מכיוון שרגולטורים במדינות מפותחות סבורים כי להסכמים האלה אין השפעה על התחרות מול הלקוחות, הם אינם מתערבים ואינם מונעים אותם". שלדור טוענת עוד, ששיתוף גדול יותר של הציבור ומוסדות התכנון מצד המפעילים עשוי להועיל למפעילים.

שיעור האתרים המשותפים בישראל הינו נמוך מאוד, ועומד על 14% בלבד לעומת 55%-67% באירלנד, בקנדה ובבריטניה, אולם מספר האנטנות בישראל דומה לשיעור המקובל במדינות מפותחות, ונמוך יחסית לשיעור במדינות מפותחות עם צפיפות אוכלוסין דומה. נתונים אלה הם אינדיקציה לכך שכניסת מפעיל חדש בעל תשתית לא תגרום עקרונית להשלכות חריגות מבחינות תכנון והגנת הסביבה.