קשה להשתחרר מתחושת התסכול, נוכח הטכנולוגיות והחידושים שיציגו עשרות חברות ישראליות בתערוכת הקלינטק ה-15, שנפתחה היום (ג') בגני התערוכה בתל אביב. עשרות משלחות מכל העולם יבואו לראות את החדשנות, להתרשם מהתעוזה ומהמעוף, אולי גם לאמץ חלק מהרעיונות - העולם צועד בצעדי ענק לעידן שבו מים, פחם ונפט יהיו מצרך הרבה פחות מובן מאליו.
ישראל היא שוק קטן; כנראה שלא עליו תקום ותתבסס חברת ענק בתחום הקלינטק. ואולם בעבור החברות המקומיות בתחום, ישראל חייבת להיות דוגמה טכנולוגית לעולם, ולזכות במעמד היוקרתי השמור רק לחוד החנית של ענף כלשהו. בינתיים, ישראל מגמגמת ומפספסת.
חדשות לבקרים מכריזים הפוליטיקאים שהנה, תכף, לא רק נתייבש ממים, אלא גם החשמל ייגמר, ונדרשת התייעלות נרחבת במשק, להחליף מזגנים ומקררים במכשירים שזוללים פחות אנרגיה. לצד תהיות מלאות פאתוס על עתידו של הגז הטבעי ממצרים, הם תולים תקוות בתגליות מאגרי הגז בים התיכון כי מבחינתם, הפתרונות המערכתיים האמיתיים נמצאים רק שם, מתחת לפנס הגדול והמוכר.
בנאומים שהם נושאים מעת לעת בטקסים חגיגיים הם מכירים בחדשנות הישראלית שמסקרנת את העולם, מעלים אותה על נס, מתגאים. אלא שברגעי האמת, כשצריך לקבל החלטות משמעותיות בדיונים עם רשויות אחרות - משרד האוצר ורשות החשמל, לדוגמה - המציאות שנחשפת מורכבת, סיזיפית, ביורוקרטית עד כדי הברחת תעשיינים. הרגולציה זזה לאט. צולעת, זוחלת.
לא מכבר חנכה חברת "ערבה פאואר" את השדה הסולארי הראשון בישראל, בקיבוץ קטורה. חמש שנים שלמות נדרשו לאנשיה להקים את המיזם, שבמקומות אחרים בעולם יכול היה לקום תוך חודשים ספורים. במקרה של "ערבה פאואר", יש לפחות את היכולת להתבשם בתחושת החלוציות. לבאים אחריה, הנחמה הזאת כבר לא תעמוד: הם יצטרכו רגולציה תומכת, מבינה ובעיקר - בוגרת ומתפקדת.
אחד מיועציה המקצועיים של תערוכת הקלינטק ה-15 הוא ד"ר יוסי ענבר, לשעבר מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, המתמודד כיום על תפקיד יו"ר רשות המים, במקום אורי שני. "אני רואה את הפיתוחים וזה מתסכל, בעיקר בהיבט של אנרגיה סולארית, בדגש על אנרגיה תרמו-סולארית שלגביה לא השכלנו להתקדם כפי שהיינו צריכים להתקדם, להקים סביבה תשתית למחקר ופיתוח שיאפשרו את קידומה. אבל בסדר, גם לתחום התפלת המים נכנסנו מאוחר. אחרי שנכנסנו, קמה כאן תעשיית ידע שלמה בתחום המים", אמר ענבר.
קירות להפקת חשמל סולארי - החברה: סולאראור
איך זה עובד: פאנלים מיוחדים לחיפוי קירות חיצוניים של מבני משרדים ומגדלים, שיפיקו חשמל סולארי, בדומה לפאנלים פוטו-וולטאיים שעד כה הוצבו על גגות בלבד. לדעת אנשי הסטארט-אפ הישראלי, הפאנלים החדישים יאפשרו חיפוי הולם תוך הבטחה לזרימה של אור טבעי פנימה ובד בבד ייצור של אנרגיה נקייה מקרני השמש. שיטה זו, משוכנעים בסולאראור, תאפשר חיסכון של עד 40% מצריכת האנרגיה במשק, שכן תאפשר את הפעלת הבניינים שיכוסו בפאנלים ואת מכירת החשמל העודף לרשת הארצית. הטכנולוגיה החדישה פותחה בסיוע המדען הראשי במשרד התמ"ת, ובאחרונה הוצגה בתערוכה בגרמניה, וזכתה לעניין רב.
מצלמה לגילוי דליפות גז - החברה: אופגל
איך זה עובד: מצלמה תרמית חדשנית שמיועדת לחשיפת דליפות של מגוון גזים במפעלים, בתעשיות הגז והפטרוכימיה, ובכך לשפר באופן ניכר את רמת הבטיחות של העובדים בהן. פעילות המצלמה מתבססת על טכנולוגיית אינפרא-אדום, תוך שהיא מתרגמת את החום שנפלט מעצמים שונים אל הסביבה המצולמת, ומקרינה את הממצאים החריגים באמצעות תמונת וידאו במסך LCD. לדברי המפתחים מאופגל - חברה בבעלות משותפת של אלביט מערכות ורפאל - המצלמה פועלת בתחום ספקטראלי ועושה שימוש באלגוריתמים חדשניים, שבכוחם לאפשר לה לאתר גם דליפות גז זעירות ולהתריע מפני תאונות אפשריות כבר בשלבים מוקדמים.
טורבינת רוח ביתית - החברה: ישראל ווינד פאואר
איך זה עובד: טורבינה קטנה יחסית, שמאפשרת לייצר חשמל למשקי בית פרטיים ומבני ציבור ממשבי רוח. לטענת המפתחים הישראלים, הטורבינה שקטה ובפעילותה לא יוצרת מפגעי רעש, להביה עשויים פוליאתילן מוקצף - שמקל את משקלה, ולא מכביד באופן ניכר על המבנה שבו היא מותקנת. טורבינת הרוח הביתית כבר הוצבה במקומות ספורים בארץ, ובהם בניין הישיבה בסוסיא. אנשי החברה אומדים את עלות ההשקעה של הצרכן בהתקנת המערכת ב-42 אלף שקל. לדעת המפתחים, בתעריף של 1.60 שקל לקווט"ש ניתן להחזיר את ההשקעה תוך 72 חודשים.
ראש מקלחת חסכוניה - החברה: מערכות אקונולוגיה
איך זה עובד: ראש מקלחת שמחליף צבעים ונועד לאפשר חיסכון במים, בהנחה שארבע דקות מספיקות למתרחץ הממוצע. כך, בתחילת המקלחת ראש הברז מאיר בצבע ירוק, דקה אחת לפני סוף המקלחת הצבע מתחלף לכחול ובזמן שבו יש לסגור את הברז - הואיל וכבר עברו חלפו 4 דקות - צבעו של הראש מתחלף לאדום. במערכות אקונולוגיה מסבירים כי תזמון זמן המקלחת באמצעות צבעים מתאפשר באמצעות נורות LED פנימיות שמופעלות מכוח זרימת המים, ולפיכך לא מצריכות שימוש בסוללות או בכל מקור אנרגיה אחר.
תאורת רחוב סולארית - החברה: לדסאן
איך זה עובד: מערכות תאורה שמאירות גנים ציבוריים, רחובות, בניינים ומוסדות בשעות הלילה - באמצעות אנרגיה סולארית. לעמודי התאורה פאנל סולארי עמיד, עשוי חומרי אל-חלד שעמידים באבק ובמים ומטעינים את המערכת בשעות היום. בשעות הערב המערכת פועלת באופן אוטומטי ומאירה את הסביבה, תוך ניצול האנרגיה הסולארית שנצברה בה במשך היום. אנשי לדסאן מבטיחים ביצועים מהימנים, תוך פיזור אלומת אור חזקה וחסכונית באזורים הרצויים. זאת, תוך הדגשת חזון החברה - להפוך את תאורת הרחוב בישראל לזולה, יעילה וידידותית לסביבה, בדומה למה שדודי השמש עשו למקלחות בארץ.
אפליקציות ירוקות - המפתחים: סטודנטים לעיצוב וטכנולוגיה מאריאל
איך זה עובד: סדרה של יישומים למשחקים "ירוקים", שפותחה בידי סטודנטים מהמרכז לעיצוב ולטכנולוגיה באריאל. היישומים מאפשרים להטמיע בקרב ילדים ובני נוער את ערכי המודעות הסביבתית. עם היישומים נמנים אפליקציה למשחק "מחזור גורלי", שמיועדת לבני 4-7, ונועדה לחדד את מודעותם לחשיבות המחזור ולמיון של פסולת; מילון למושגים ירוקים "יש לי מושג ירוק" לחינוך סביבתי; אפליקציה ייחודית למגדיר צמחים וירטואלי בשם "פרח בר קוד" ומיועדת לשימוש של מטיילים בחיק הטבע, ולהחליף את ביצועיו הטובים של מגדיר הצמחים המיושן, בפלטפורמה קצת יותר חדשנית ורלוונטית.
הפיתוח: מערכת לטיהור זיהומים במים - החברה: מפל
איך זה עובד: מערכת שבבסיסה מיועדת לטיהור שפכים, תוך שימוש ביחידות שצפות מעל השפכים ומחדירות לתוכם בועות עדינות של חמצן. המערכת משמשת כיום שורה של מתקני טיהור בעולם, ובאחרונה שולבה גם במתקן לטיהור שפכים שברמת השרון. במפל אומרים כי המערכת ניתנת ליישום נרחב יותר, גם למקרה של זיהום אקולוגי נרחב בנהרות ובמקווי מים, וזאת בפריסה מהירה שלה, בתוך כיממה.
פאנלים סולאריים לגגות קטנים - החברה: ראלקו אנרגיה
איך זה עובד: מגוון של פאנלים מתוצרת SHARP, CSUN ו-YINGLI, המאפשרים הפקת אנרגיה סולארית בנצילות גבוהה - גם מגגות ששטחם הכולל קטן. ראלקו אנרגיה - שמייצגת בישראל את החברות שמייצרות את הפאנלים החדשים - תציג מבחר מוצרים בתחום, בהם גם פאנלים דו-כיווניים להפקת אנרגיה סולארית, שכן בכוחם לקלוט בשני צדיהם את קרני השמש ולהגדיל משמעותית את היקף הפקת החשמל - מעבר לממוצע של הפקת האנרגיה בפאנלים אחרים שמצויים בשוק.