ראש ממשלת טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן העלה את מפלס העוינות לישראל ואת רף הדרישות ממנה. בתמורה לחידוש הנורמליזציה, ארדואן אינו מסתפק עוד בדרישתו הבלתי מתפשרת להתנצלות רשמית ולתשלום פיצויים למשפחות תשעת הרוגי המשט. הוא דורש, בנוסף, את הסרת הסגר הימי על רצועת עזה.
ממשלת ישראל, בהנהגת, ככל הנראה, שר החוץ אביגדור ליברמן, נקטה עד כה קו תקיף ועקבי: שלילת התנצלות ותשלום פיצויים, ונכונות להבעת צער בלבד. יש קולות שקוראים לממשלה לנהוג על-פי הכלל "היה חכם ולא צודק".
קולות אלה, המיוחסים לשר הביטחון, קוראים לממשלה לבוא לקראת דרישות ארדואן, ולמצוא נוסחת פלא של "ללכת עם התנצלות ולהרגיש בלעדיה", וגם לזרוק כמה מיליוני דולרים למשפחות ההרוגים. העיקר לסיים את המשבר ולהחזיר עטרה ליושנה ביחסי ישראל-טורקיה.
עצות אלה הן עצות אחיתופל. ארדואן מעוניין להשפיל את ישראל ולהשתמש בתוצאות המשט להאדרת עוצמתו. גם אם ישראל תסכים לתנאיו, אין סיכוי "להחזיר עטרה ליושנה". האסטרטגיה המזרח-תיכונית של ממשלת ארדואן אינה רואה בישראל בעלת-ברית אלא רק אריח שולי על לוח השש-בש הטורקי.
הסכמה ישראלית לתנאי ארדואן עלולה להגביר את תיאבונו הסחטני ולהמריצו להעלאת תנאים חדשים לנורמליזציה עם ישראל.
בנוסף, אם ישראל תתקפל ותרצה את ארדואן, ניצחונו הדיפלומטי עלינו יהדהד בכל המזרח-התיכון ויתפרש, בצדק, ככניעה ישראלית ללא תנאי. הליכת ישראל לקנוסה תפגע אנושות במעמדה האזורי והבינלאומי, ותחבל גם בהרתעה הישראלית. מי שמוותר על כבודו מעמדת חולשה מזמין צונאמי של "עליהום".
לכן, ביחסי ישראל-ארדואן, 'להיות חכם' אינו סותר את 'להיות צודק'. על ישראל לדחות את דרישותיו, אך במקביל ללכת לקראת טורקיה. לא לוותר על הכבוד הלאומי מעמדת חולשה, אך כן למחול על כבודנו מעמדת עוצמה. כיצד?
ראשית, על ישראל להיות מוכנה להתנצל אך לא על הרוגי המשט או על הסגר הימי, כי אם על השפלת השגריר הטורקי באירוע "הכיסא הנמוך". הושבת השגריר על הכיסא הנמוך הייתה איוולת דיפלומטית מאין כמוה, וראוי לנצל את המשבר עם ממשלת ארדואן להבעת התנצלות בעניין זה בלבד.
שנית, על ישראל לשקול להזמין את משפחות ההרוגים לביקור בישראל ולהביע נכונות לתרום לקרן הומניטארית, שישראל ונציגי המשפחות יסכימו על יעדיה ותקציבה. במקום פיצויים, תרומה. מקבלים אחריות, אך לא נוטלים אשמה. אחריות נגזרת מהשורש 'אחר', ובמקרה דנן, האחר הוא משפחות החללים.
שלישית, על ישראל לסיים סוף-סוף את ההתנתקות ולהכריז שתוך שנה ישראל מתכוונת להפסיק את אספקת הדלק, החשמל והמים לרצועה, ובתום שנה ייחסם הגבול עם הרצועה לחלוטין. לגבי הסגר הימי, ישראל תקרא לקוורטט למצוא תחליף אמין, באופן שלא תתאפשר הברחת נשק כלשהו לרצועה.
אם ישראל תציע להתנצל על פרשת השגריר, תזמין את משפחות ההרוגים לביקור, תיזום הקמת קרן משותפת למטרות הומניטאריות, ותכריז על סיום ההתנתקות תוך שנה, ייתכן שארדואן, משיקוליו הוא, יעדיף לרדת מהעץ בתואנה שישראל נענתה למעשה לתביעותיו. אם כל אלה לא יספקו את תיאבונו, אין לישראל ברירה אלא להתמיד בסירובה ללכת לקנוסה.
הכותב הוא יו"ר כלמוביל ישראל