בפעם הקודמת שהתארח במדור זיו ספיר, מנהל ההשקעות ממגדל שוקי הון, החששות ממשבר חובות בפורטוגל וביוון תפסו חלק משמעותי מהכותרות.
שלושה חודשים לאחר מכן, חששות אלה ממשיכים ללוות את השוק ולהשפיע על המסחר בשווקים, בארץ ובעולם.
אולם הנחות היסוד של ספיר, שאחת מהן סוברת כי הגוש האירופי לא יתפרק, נותרו בעינן, ובהתאם לכך, גם המלצותיו על חלוקת תיק ההשקעות - עם כמה התאמות נדרשות.
לדברי ספיר, "לכאורה, השינויים שחלו בשווקים השפיעו על פרמטרים רבים הקשורים בקבלת ההחלטות בתיק. בפועל, השינויים מינוריים בהרבה".
ספיר מסביר, כי "למרות שאי אפשר וגם לא נכון להתנתק ממה שקורה סביב, משקיע שמכוון לטווח הארוך לא יכול לשנות את אסטרטגיית ההשקעות שלו חדשות לבקרים בשל האירועים שמתרחשים בעולם בכלל, ובשוק ההון בפרט".
יחד עם זאת, הוא מדגיש כי "רצוי שנישאר כל העת עם היד על הדופק, ולו בשביל לוודא שהמימושים בשוק לא נגררים לכדי משבר, כי אז הקלפים נטרפים וצריך לשנות את ההסתכלות על התנהגות השוק כולו. בינתיים, אנחנו לא שם".
למרות התנודתיות הגבוהה המאפיינת את המסחר בארץ ובעולם בתקופה החולפת, ההחזקה המנייתית של ספיר נותרה ללא שינוי, וגבוהה יחסית - כ-30%.
ספיר מגדיל במעט את משקל ההשקעה במניות חו"ל על חשבון אלה המקומיות, זאת בשל החשש מההשלכות שעלולות להביא עמה הכרזת המדינה הפלסטינית המתוכננת בספטמבר הקרוב, וגם בזכות הגיוון המתאפשר עם היציאה לשווקים מחוץ לישראל.
השונות בביצועי המניות הישראליות שעליהן המליץ ספיר בולטת, והוא ממשיך להיות חיובי כלפיהן גם כעת. בעניינה של כלל ביוטכנולוגיה, המציגה ירידה דו-ספרתית בערכה מסוף חודש מארס, ספיר מציין כי "זו לא מניה לטווח קצר, זו חברת החזקות וזה היתרון שלה".
בעת הנוכחית, ספיר מעדיף השקעה בשני המדדים המובילים ובמניות הגדולות, והימנעות מהשקעה ביתר המניות והמדדים: "זו לא התקופה לחפש הרפתקאות בקרב מניות היתר. זמנן יגיע אך אנחנו עוד לא שם".
"אין הצדקה לסיכון גבוה"
המלצת ספיר להשקעה מנייתית בחו"ל דומה לתפיסת ההשקעות שלו בשוק המקומי, ושמה דגש על שווקים גדולים, ובראשם ארה"ב וגרמניה, ובהם מניות גדולות. גם פה, ספיר לא משנה את המניות המומלצות שאותן הזכיר בביקורו הקודם במדור.
"מתחילת השנה ועד היום, העולם הולך לאפיקים הבטוחים. אין הצדקה ללכת להשקעות ברמות סיכון גבוהות יותר, כי אין ביטחון בשוק, לכן יש יתרון ללכת למניות של חברות המחלקות דיבידנדים ולמניות של חברות גדולות".
באפיק האג"חי ספיר ביצע שינוי קל בתמהיל ההחזקות והגדיל את משקלן של האג"ח הקונצרניות הצמודות על חשבון הממשלתיות.
השיקול מאחורי המהלך הוא "הירידות שחוו האג"ח הקונצרניות הצמודות והמדדים הקרובים שאמורים להיות נמוכים יחסית. זו גם הסיבה שנעדיף להקטין את החשיפה לאג"ח הממשלתיות הצמודות, ומנגד להגדיל את ההחזקה באג"ח הממשלתיות השקליות".
פלח התיק המנייתי הוא לא היחיד החשוף לחו"ל בתיק של ספיר, הכולל, כמו בפעם הקודמת, 15% לאחזקה באג"ח זרות, כשהעדפתו היא לאג"ח ברזילאיות, אוסטרליות וניו זילנדיות. ספיר מדגיש, כי "לא חייבים להחזיק ישירות את האג"ח במטבעות הנ"ל, ואפשר להיחשף אליהן בקלות וביעילות באמצעות השקעה דרך תעודת סל בחו"ל למשל, זו שנקראת EMLC".
ספיר מעדיף להימנע מהשקעות באפיקים הנחשבים מסוכנים יותר - מטבעות וסחורות. בעניין המטבעות הוא מציין, כי "אם רוצים להשקיע באפיק זה, עדיף לעשות זאת דרך רכישת אג"ח זרות, כמו אלה שעליהן המלצנו (כמו הברזילאיות והאוסטרליות) ולא בהשקעה ישירה".
עיקרי ההמלצות של ספיר
- להתרחק ממניות היתר ולהיצמד למניות גדולות המחלקות דיבידנד
- הגדלת משקל האג"ח הקונצרניות הצמודות על חשבון האג"ח הממשלתיות
- להימנע מחשיפה ישירה למטבעות; להעדיף את קרן הסל EMLC
- להגדיל חשיפה מנייתית לחו"ל דרך מניות ומדדים גדולים בחלק האג"חי - עדיפות לברזיל ולאוסטרליה
*** הכותבים במדור "תיק אישי" עשויים להשקיע בניירות ערך, לרבות אלו שמוזכרים בו. הדברים אינם מהווים ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, ו/או תחליף לכך