עוד לא יבש הדיו על החלטת ממשלת ישראל על סימון הגבול הכלכלי בים התיכון עם לבנון וקפריסין, וכבר נזעקת ההנהגה הלבנונית ויוצאת חוצץ נגד "המזימה הישראלית". נשיא לבנון, מישל סוליימאן, מזהיר את ישראל לבל תנקוט צעדים חד-צדדיים בנושא הגבולות הימיים.
שר החוץ הלבנוני, עדנאן מנסור, הסביר לכתבים בביירות, שישראל גוזלת שטחים השייכים כדין ללבנון ויוצרת מוקד מתיחות חדש. לבנון, לדברי השר, מתכוונת להגיש תלונה לאו"ם נגד ישראל. שר החוץ הלבנוני לא נדרש לשאלה מדוע קו הגבול שלבנון קבעה, הנמתח 15 ק"מ דרומית לקו הישראלי, עומד בסתירה לתוואי שלבנון עצמה סיכמה עם קפריסין ב-2007.
מבעד להלמות הרטורית של תופי המלחמה, נראה שממשלת חיזבאללה הלבנונית, המונעת בשלט-רחוק ע"י איראן, מחפשת נקודת חיכוך ארכימדית חדשה עם ישראל. אף פעם לא מזיק, סבור, מן הסתם, חסן נסראללה, לייצר מוקד מתיחות חדש עם הישות הציונית, שניתן בקלות להדליק בו עימות צבאי. ומה פגיע ודליק יותר מאסדות קידוח רושפות להבות של גז בוער, התקועות במטווח הברווזים של מימי הים התיכון.
אך יש גם צד שני למטבע. מתחת לקצף המבעבע של ההתלהמות הלבנונית טמונים נוסף למאגרי גז ונפט גם אוצרות בלומים של שכנות יציבה והרתעה הדדית, שגם סקרים סיסמיים מתקדמים אינם יכולים לגלות.
ראשית, בעצם הערעור הלבנוני על סימון קו הגבול הימי עם ישראל טמונה הכרה בישראל. כאשר הוויכוח הוא על גבול ולא על ריבונות, זהו הצעד הראשון שמרחיק את החיזבאללה מחמאס. חיזבאללה מכיר בישראל בשעה שחמאס מסרב להכיר בה. ולו רק מסיבה זאת, על ישראל לנצל את ההתלהמות הלבנונית כחרב-פיפיות, ולעשות כל מאמץ להגיע להסכם עם לבנון.
אם המו"מ ייעשה ישירות או בתיווך בינלאומי, אין לכך חשיבות מרובה. העיקר הוא להגיע להסכם לגבי גבול ימי משותף. הכרה לבנונית-"חיזבאללית" בגבול ימי משותף תזכה לתוקף בינלאומי, והיא תיחרת כתקדים מחייב להכרה "חיזבאללית" ב"ישות הציונית". להשגת מטרה זו כדאי לוותר על כמה קילומטרים ולהתפשר עם לבנון.
שנית, קביעת גבול ימי מוכר ע"י ישראל ולבנון תאפשר לממשלת לבנון למכור זיכיונות חיפוש והפקה של גז ונפט בשטחה. חברות בינלאומיות ישקיעו מיליארדים בחיפושים וההפקה, רק אם יובטח להן גבול שקט ובטוח. לישראל יש אינטרס מובהק בריבוי אסדות קידוח בצד הלבנוני, על מנת ליצור חסינות לאסדות הקידוח בצד הישראלי.
כשם שביירות היא בת ערובה של תל-אביב, כך אסדות הקידוח בצד הלבנוני יהיו בנות ערובה של אסדות הקידוח בצד הישראלי. אסדות קידוח פעילות משני צדי הגבול הימי יהיו קשורות זו בזו במאזן אימה חדש בין ישראל ללבנון. התוצאה תהיה אינטרס הדדי עמוק יותר בשמירה על שקט ויציבות, הן בים והן גם ביבשה. אם קיימת להבה שתצרוב את תודעתו של חסן נסראללה בצורך בדו-קיום, בשקט וביציבות עם ישראל, הרי היא הרשף שיאיר למרחקים את אסדות הקידוח בצד הלבנוני.
על ישראל לנצל, אפוא, את ההתלהמות הלבנונית ללא דיחוי, ולדרוש בוררות בינלאומית או כל מנגנון אחר שיישב את סכסוך הגבולות, ויאפשר ללבנונים להתחיל לקדוח. כפי שהאמריקנים נוהגים לומר, "Drill, baby, drill".
הכותב הוא יו"ר כלמוביל ישראל