ליברליזציה במשק החשמל תביא להתייקרות ניכרת במחירי החשמל בישראל, כך אומר בראיון ל"גלובס" אנדריאס קינדל, מנהל תחום תשתיות באירופה, המזרח התיכון ואפריקה בחברת S&P העולמית. מחירי החשמל בישראל צפויים לזנק בחודש הקרוב ב-12%-19%, אולם השוואה לאירופה מראה שמצבה של ישראל טוב בהרבה מזה של רוב מדינות היבשת. "המחירים בישראל מסובסדים באופן כבד לעומת המחירים באירופה", אומר קינדל "אנחנו משלמים באירופה את מחיר הליברליזציה".
מעבר להתייקרות המחירים והיעדר השקעה מספקת בתחזוקה ובפיתוח קווי החשמל, סובלות חברות החשמל באירופה מגל של הורדות דירוגי אשראי, המעורר לדברי קינדל דאגה רבה.
עיון מדוקדק יותר בתעריפי החשמל מראה שמדינות בצפון היבשת, כמו גרמניה או דנמרק, שבהן משק החשמל מופרט כמעט לחלוטין משלמות תעריפים גבוהים במידה ניכרת מאלו שבמדינות כמו צרפת או אירלנד, שמשק החשמל שלהן נשלט עדיין בידי מונופול ממשלתי, בדומה לחברת החשמל הישראלית. "השווקים הצרפתיים והאיריים הופכים היום מחדש למודל רצוי של משק חשמל", אומר קינדל. "במדינות שיש בהן שוק חופשי לחשמל נשמעים היום יותר ויותר קולות שאומרים "אולי הלכנו רחוק מדי.
"הצרפתים, אגב, מרוויחים המון מכך שהם מייצרים חשמל על בסיס גרעין. הגרמנים, שהחליטו לסגור את הכורים יצטרכו להסתמך יותר ויותר על החשמל הגרעיני הצרפתי והצ'כי. זה מדגים את הסיכון הפוליטי".
- כלומר, התייקרות החשמל היא רק חלק מהצרות שמביאה ההפרטה?
"נכון. הבעיה העיקרית בשוק חופשי כמו שיש במרבית מדינות צפון אירופה היא בתחום ביטחון האספקה, כיוון שליצרני החשמל אין תמריץ מספיק גדול להשקיע ביכולת ייצור חשמל בשעות השיא. יצרני חשמל לשעות השיא מגיעים לתשואות נמוכות יותר ולכן יש מחשבה לחזור למתכונת הקודמת, שבה מי שמכר חשמל לרשת בשעות השיא קיבל תעריפים גבוהים יותר. כמו כן קיימת בעיה לא פשוטה כיצד לעודד השקעה לטווח ארוך בתחומים כמו פיתוח רשת קווי ההולכה. מדובר בהשקעות שלא יחזירו תשואות בקנה מידה שהיה בעבר. מה שמסבך עוד יותר את העניינים הוא המס על פליטות הפחמן הדו-חמצני.
"חברות החשמל באירופה עוברות היום תהליך מדאיג של הורדות בדירוגי האשראי מסביבת ה-AA ל-BBB. זה דומה מאוד לתהליך שעברו לפני כמה שנים חברות הטלקומוניקציה. היטלי הפליטות הם אחת הסיבות העיקריות לכך. ב-2005, כשהאיחוד האירופי החל במדיניות ההיטלים, החברות הרוויחו המון ממכירת מכסות הפליטות שלהם. הבעיה היא שמדובר במיסוי שגדל בהדרגה. היום אנחנו בשלב שהחברות מקבלות רק 60% מהמכסה שלהן בחינם וצריכות לשלם עבור שאר ה-40%. ב-2013 זה יהיה 100% והיעד הוא הפחתת הפליטות ב-20% עד 2020. הבעיה היא שהייצור באירופה מתבסס עדיין על גז ופחם שפולטים הרבה פחמן דו-חמצני. מה שקורה הוא שכל חברות הגנרציה יספגו ירידה חדה ברווחיות שלהם. זה סיכון פוליטי".
ירידה בדירוג
בישראל ממלאת S&P מעלות תפקיד מרכזי בדירוג חובה של חברת החשמל. בשבוע שעבר פרסמה סוכנות הדירוג אזהרה כי היא תוריד את דירוג האשראי של חברת החשמל אם לא יימצא פתרון משביע רצון לצורך המיידי של חברת החשמל לרכוש סולר בהיקף 3.7 מיליארד שקל עד סוף השנה, כדי למלא את מקום הגז המצרי שהפסיק לזרום. בשנה שעברה הורידה S&P פעמיים את דירוג החוב הבינלאומי של חברת החשמל פעמיים מ-BBB מינוס ל-BB פלוס, על רקע מצבת חובות אדירה של כ-60 מיליארד שקל וב-S&P. בממשלה ניסו נואשות למנוע את הורדת הדירוג ואף שיגרו לסוכנויות מכתבי נוחות שכתבו שרי התשתיות והאוצר, אבל ב-S&P לא התרגשו ולא נסוגו מהורדת הדירוג. עם זאת, אופק הדירוג של החברה נותר יציב, עד לאזהרה שפרסמה הסוכנות בשבוע שעבר.
הראיון עם קינדל ועם עמיתו הישראלי איתי רפל, מנהל תחום תשתיות ומגזר מוניציפלי בישראל במעלות S&P, נערך לפני פרסום האזהרה. השניים נשמעו רגועים יחסית לגבי עתיד הדירוג של חברת החשמל. מי שסופג מהם ביקורת מרומזת היא דווקא רשות החשמל, הרגולטור שאחראי על קביעת התעריפים שמקבלת חברת החשמל.
"מבחינת היחס בין הון עצמי והכנסות למצבת החובות, חברת חשמל הישראלית דומה לחברת אסקום בדרום אפריקה ולחברת החשמל הלאומית של מלטה. כל החברות האלה מקבלות דירוג דומה", הם אומרים.
- אתם לא סומכים על ממשלת ישראל שתמנע פשיטת רגל של חברת החשמל?
"כשאנחנו משווים לחברות אחרות בעולם, כמו לחברה הדרום אפריקנית - היא קיבלה תמיכה פיננסית מאוד משמעותית מהמדינה בצורת הזרמת הון עצמי ומתן ערבויות מדינה. אנחנו לא רואים תמיכה כזו בחברת חשמל ולכן קשה מאוד להצדיק את הטענה הזו כשיקול שימנע הורדת דירוג. אני מסכים שזו אבחנה מאוד דקה ונושא שנתון לוויכוח. עם זאת, אנחנו לא רואים סיכון מיידי או אפילו בטווח הבינוני לחדלות פירעון של חברת החשמל. יש להם נכסים יפים ויכולת ייצור מאוד יפה. אם הם היו בשוק חופשי כמו בשבדיה, הם היו עושים המון כסף. כאן הם משרתים גם מטרות חברתיות. מחיר החשמל כאן מסובסד והרגולציה פחות מדי יציבה ופחות מדי תומכת בהם מבחינת האשראי".
- למה הכוונה?
"הם (חברת החשמל - ע"ב) לא מקבלים החזר מלא על צורכי ההשקעה שלהם. הם לא מקבלים מספיק תמריצים כדי להשקיע, ואנשים שוכחים שייצור חשמל הוא עסק שדורש המון השקעות ואופק ההחזר ארוך. מחיר החשמל שחברת החשמל מקבלת היום מבוסס על עלויות נורמטיביות ולא על עלויות בפועל".
- זה נובע מרצון ליצור לחץ על החברה להתייעל.
"אנחנו לא רוצים לנקוט עמדה בשאלה אם המדיניות הזו נכונה או לא, אבל מה שברור הוא שהם לא מקבלים בחזרה את מלוא ההוצאות שלהם. עם זאת, אנחנו מרגישים שיש מאמץ רציני בישראל לייצב את המסגרת הרגולטורית. זה תהליך התבגרות שמבוסס על ניסיון וצריך לבטא איזון אינטרסים נכון".
- ומבחינת הניהול, אין לכם ביקורת על חברת החשמל?
"כמו חברות ישראליות רבות, הם נסמכים במידה מוגזמת על שוקי ההון לגיוסי כספים. ניהול הנזילות שלהם הוא מאוד אגרסיבי. אנחנו לא חושבים שהם יגיעו לחדלות פירעון בגלל ניהול הנזילות שלהם. הם פשוט אגריסיביים, אולי כי מערכת הבנקאות אינה חזקה מספיק כדי לספק מסגרות אשראי כאלה. אם יש מקור מוכח לצרות, זה הנזילות ובעיות בה יכולות לפגוע מאוד ביציבות של החברה. החברות באירופה נוטות להסתמך יותר מסגרות אשראי מתגלגלות ל-5 שנים. לחברת חשמל אין קווי אשראי זמינים והיא לא עומדת ביחסים שמוגדרים במתודולוגיית הדירוג של S&P. לחברות בדירוג השקעה אין בעיית נזילות.
- עד כמה משפיעים שיקולים סביבתיים על מחירי החשמל?
"היעד באירופה הוא לייצר 20% מהחשמל מאנרגיות מתחדשות. לא נצליח להחליף את כל החשמל שמיוצר בגרעין, פחם וגז טבעי באנרגיות מתחדשות ללא קפיצת דרך משמעותית בטכנולוגיה. בסופו של דבר, כל מה שאנחנו עושים באירופה יש לו השפעה שולית על כמות הפליטות הכלל העולמית כי הפחם הוא עדיין האופציה הזולה ביותר לייצור חשמל ולכן באסיה ממשיכים לייצר חשמל בפחם.
"הציבור באירופה יתחיל להתנגד לאנרגיות המתחדשות כשהם יבינו את העלויות. בדנמרק (שבה שיעור ייצור החשמל מרוח הוא הגבוה בעולם - ע"ב) מחיר החשמל הוא כבר היום הכי גבוה בעולם, אבל בינתיים האזרחים מוכנים לממן את זה. במדינות שבהן חשבון החשמל מייצג חלק גדול יותר מההכנסה הביתית, אנשים יתנגדו. מעבר לכך שזה עולה המון כסף, יש גם סיכון לחיכוכים פוליטיים כי הגרמנים ירצו לייצר את החשמל הסולארי אצלם, אף שלספרדים יש יותר שמש, כלומר שההשקעות לא מתבצעות במקומות שהכי מתאימים לכך. כמו כן, יש לנו בעיית NIMBY קשה בעיקר בגרמניה. אף אחד לא רוצה קווי מתח עליון בארצו. אנחנו רואים התנגדות קשה מאוד שגם טורבינות הרוח עושות הרבה מאוד רוח ויש התנגדות ציבורית גוברת. יש התנגדות מאוד גדולה להתחברות למדינות אחרות. בנורבגיה, למשל, לא רוצים לייצא כי זה יביא להתייקרות במחירים ואנחנו מאוד רחוקים מזה. יש צווארי בקבוק מאוד גדולים. בנורבגיה יש ארבעה אזורי מחירים לחשמל".
כמה משלמים בעולם על חשמל
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.